קוד: מה= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
המילה מה היא בדרך-כלל מילת שאלה:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו: 'מַה שְּׁמֶךָ?' וַיֹּאמֶר 'יַעֲקֹב'".
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה, וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר ' מַה תְּבַקֵּשׁ?'" (פירוט)
במקרים רבים זו שאלה רטורית, שאלה שמטרתה לא לקבל תשובה אלא לגעור ולהוכיח:
וַיֹּאמֶר ' מֶה עָשִׂיתָ?! קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה!'"
וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ ' מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ?! הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ להשתחות לְךָ אָרְצָה?!'" (פירוט)
אולם לפעמים המילה מה אינה משמשת לשאלה כלל, אלא רק להבעת תמיהה והשתוממות:
וַיִּירָא וַיֹּאמַר ' מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה! אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם!'" (פירוט)
מה נאוו על ההרים רגלי מבשר"
מה גדלו מעשיך ה', מאד עמקו מחשבתיך!"
דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו, וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ" (פירוט)
כך גם ברוב המופעים של הביטוי מה טוב:
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל!"
כִּי מַה טּוּבוֹ וּמַה יָפְיוֹ, דָּגָן בַּחוּרִים וְתִירוֹשׁ יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת"
הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (פירוט)
שמחה לאיש במענה פיו, ודבר בעתו מה טוב" (פירוט)
קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף" (פירוט)
מה יפו דדיך אחתי כלה, מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים"
בערבית, המילה מָא (مَا) משמעה: לֹא. בחלק מהפסוקים ניתן לפרש כך גם את המילה העברית מה (ראו דעת מקרא על משלי לא2):
מה, ברי! ומה, בר בטני! ומה, בר נדרי!" - לא, בני! אל תעשה כך! (דעת מקרא). אולם אפשר גם לפרש כשאלת האשמה: מה זאת עשית, בני! ויש פירושים נוספים (פירוט).
ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו" (פירוט) - אל תצעק אליי, דבר אל בני ישראל. אולם אפשר לפרש כשאלת האשמה: מה אתה צועק אליי?!
ונחנו מה כי תלונו עלינו" - אנחנו, משה ואהרן, חסרי כל חשיבות; אנחנו רק שליחים של ה'; התלונות שלכם הן על ה'.
מה' מצעדי גבר, ואדם מה יבין דרכו" - אדם לא יבין את דרכו. אולם אפשר גם לפרש כשאלה: מה יבין? והתשובה עליה: את דרכו! (פירוט).
אדני, שמעני: ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא; ואת מתך קבר" - ארץ 400 שקל, ביני ובינך, זה לא כסף; קח אותה בחינם (פירוט).
ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק; האלהים מצא את עון עבדיך; הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו" (פירוט) - לא נאמר שום דבר, לא נדבר ולא נצטדק. אולם אפשר גם לפרש כתמיהה: מה נוכל להצטדק?!
הן קלתי, מה אשיבך; ידי שמתי למו פי" - לא אוכל להשיב לך. אולם גם כאן אפשר גם לפרש כתמיהה: מה אוכל להשיב לך?!