הצדיק לא מסתפק במה שהעו"ד אומר לו

הקבלות

הפסוק שלנו מדבר על חובת השופט לעזור לעניים לייצג את עצמם. פסוקים אחרים מדברים על חובת המלך והמדינה, ראו החובה לתת סיוע משפטי לעניים.

החובה להתבונן ולהתעמק בכל העובדות הרלבנטיות אינה מוגבלת רק למשפטים שמשתתפים בהם עניים, ראו משלי כח5: "אַנְשֵׁי רָע לֹא יָבִינוּ מִשְׁפָּט, וּמְבַקְשֵׁי ה' יָבִינוּ כֹל" (פירוט).

דקויות

דין דלים

1. יש שפירשו ש דין דלים הוא מצבם הקשה של הדלים: "ייסורי דלים, ומה הם צריכים" (רש"י, ודומה לזה מצודת דוד): הצדיק שם לב לבעיותיהם וצרכיהם של העניים ועוזר להם, בעוד שהרשע לא מתעניין ולא יודע. וחכמי התלמוד דרשו שהכוונה גם לבעלי חיים, "יודע הקב"ה בכלב שמזונותיו מועטין, לפיכך שוהה אכילתו במעיו שלושה ימים" (רבי יונה, בבלי שבת קנה:). פירוש זה מתאים לפסוק אחר בספר משלי, שגם הוא מתחיל באותן מילים, משלי יב10: "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ, וְרַחֲמֵי רְשָׁעִים אַכְזָרִי": גם שם הכוונה היא, שהצדיק שם לב לצרכים ולבעיות של בהמתו, ועוזר לה, בעוד שהרשע לא מתעניין ולא מרחם על בהמותיו (פירוט).

- אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות הפשוטה של המילה דין, משפט.

2. ייתכן שהכוונה למידת הדין השמיימית, הפוגעת בדלים: "הצדיק יודע שהדין מתריס כנגד הדלים, ולכן עוזרם ומרחם עליהם כדי להמתיק את דינם, ולהשתוות אל ההנהגה העליונה שרוצה תמיד שמאל דוחה וימין מקרבת, בסוד הכללות של חסד וגבורה שיש במוח הדעת". ה' מנהיג את העולם בדעת, שהיא שילוב של דין ורחמים, אולם ישנם אנשים שה' מפעיל כלפיהם רק דין, כדי לתת לנו אפשרות להפעיל כלפיהם את מידת הרחמים ולהשלים את הדעת. הצדיק יודע עובדה זו ומרחם על העניים, אולם "רשע לא יבין דעת - אינו מבין דרך הנהגתו של מוח הדעת הכלול, ולכן הוא תופס תמיד בשמאל דוחה, ומניח ימין מקרבת" (רמ"ד ואלי).

3. באופן דומה ייתכן שהכוונה לדין האלהי, הפוגע במי שמתאכזר לדלים: "ורוב הצרות שבעולם אינן באות אלא מפני הצעקות של הדלים, שהרשעים עושקים אותם או מזלזלים בהם; והצדיק אינו עושה כן, כי הוא יודע דינם של הדלים..." (רמ"ד ואלי).

4. יש שפירשו שהכוונה ל דין (משפט) ממש, אבל לא בעולם הזה אלא בעולם הבא: "שאחריתם יהיה טוב" (הגאון מווילנה).

5. ולענ"ד, על-פי הפשט, דין דלים = משפט שבו אחד מבעלי הדין הוא עני (ע"פ מלבי"ם); וראו "עצות".