יפוצו מעינותיך חוצה

מאת: אראל

ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

פרק ה פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 סיכום

ה16 יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה, בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם;

סגולות

כשתשקיע בפיתוח מקורות המים שלך, תגלה מעיינות חדשים אשר יפוצו (יתפשטו) החוצה, ופלגי מים שיזרמו במרחבים.

[והנמשל:] כשתשקיע בפיתוח הקשר עם אשתך, ייוולדו לכם ילדים רבים אשר יפוצו (יתפרסמו) בחוץ, וילמדו חכמה ברחובות.

מצודות

- אז יפוצו (יתפזרו) מעינותיך חוצה עד כי ילכו ברחובות פלגי מים (אַמָּת המים), כלומר: תזכה לבנים אשר יצא שמעם למרחוק.

הקבלות

1. יצחק אבינו חפר בארות מים בנגב אולם הפלשתים רבו איתו על כל באר שחפר וטענו שהמים שייכים להם. במקום לפתוח במלחמה, הוא עבר בכל פעם למקום אחר, עד שמצא באר שהפלשתים כבר לא רבו עליה. באר זו נקראה רחובות, בראשית כו21-22: "... וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם. וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ, וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר, כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ".

ראוי לכל אדם לברוח מן המחלוקת ולהשקיע במקומות שאף אחד לא יריב איתו עליהם. כך יזכה לברכת ה' ומעינותיו יפוצו ברחובות.

2. הבעל-שם-טוב, מייסד תנועת החסידות, סיפר לגיסו רבי אברהם מקיטוב, שבראש בראש-השנה שנת ה'תק"ז עשה "עליית נשמה", ובה ראה את עצמו שואל את המשיח "אימתי קאתי מר?" (= מתי תבוא?), ושמע את המשיח עונה לו "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". מאז ועד היום, אחת המטרות העיקריות של תנועת החסידות היא "להפיץ את המעיינות" - להפיץ את תורתו של הבעש"ט וממשיכי-דרכו בעם ישראל ובעולם, להנגיש את את ידיעת הבורא לכל אדם כפי יכולתו.

מים בספר משלי הם משל לשפע וריבוי מסוגים שונים: חומרי, רגשי, שכלי ועוד. ראו גם: מים כמשל.

דקויות

בור - באר - מעיין - פלג

1. בפסוק הקודם נזכרו בור ובאר - שהאדם צריך להתאמץ כדי לשאוב מתוכם מים. בפסוקנו נזכרו מעיינות ופלגי מים - הנובעים והולכים בלי מאמץ (ע"פ רש"י על דברי עולא, בבלי עבודה זרה יט א). מעיינות הן נביעות קטנות, ופלגי-מים הם נחלים שוטפים.

2. על-פי ההקשר (פסוק 18), המים הם משל לזוגיות ומשפחה. בתחילת הנישואין, צריך להשקיע ו"לחפור" הרבה כדי ליצור קשר יציב. אבל בהמשך, הקשר "זורם" באופן טבעי, ומביא להולדת ילדים הגדלים ומתפתחים מעצמם, ממשיכים ומרחיבים את דרכם של הוריהם.

3. על-פי הנמשל, המים הם משל לתורה. בתחילת הדרך דרוש מאמץ רב כדי ללמוד מגורמים חיצוניים, כמו בור שצריך להתמלא ממי-גשמים, וכמו באר שצריך להתאמץ כדי לשאוב ממנה מי-תהום. לאחר כמה שנים של "מילוי" ו"שאיבה", המוח והלב נעשים כמעיינות הנובעים מעצמם דברי תורה וחכמה. ולאחר כמה שנים של עיון, בוקעים מהאדם חידושי-תורה אינסופיים, כמו פלגי-מים שוטפים, המתפלגים לתחומים רבים ומרחיבים את דעתו של האדם.

"ומכאן יש תשובה לאותם אנשים שכששואלים אותם 'מה עם קיום המצוות?' הם עונים 'אני מחכה שזה יבוא לי מבפנים', שיידעו ששום דבר לא בא בהתחלה מבפנים, אלא ראשית צריך ללמוד, לקנות ידיעות, ורק אחר-כך יגיע למצב של מעיין הנובע מעצמו" (ע"פ הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, א תמוז ה'תשס"ט).