מבנה משלי ג

פרק ג כולל ברובו זוגות או שלשות של פסוקים, המאורגנים גם הם בזוגות של זוגות, זוגות של רביעיות וכן הלאה. הרביעיה הראשונה היא המפתח למבנה הפרק כולו:

פסוקים 1-4: "בְּנִי! תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח" - 

• פסוקים 1-2: אל תשכח את התורה והמצוות (המילה כי בתחילת פסוק 2 מחברת את שני הפסוקים למשפט מורכב אחד);
• פסוקים 3-4: אל תשכח את החסד והאמת שעשו איתך (ו החיבור בתחילת פסוק 4 מחברת את הפסוקים למשפט אחד).

ארבעת הפסוקים מתייחסים למידת הזיכרון - שני הראשונים בין אדם לה', ושני האחרונים בין אדם לחברו. המשך הפרק מתחלק, בהתאם, לשני חלקים:

• פסוקים 5-26: בין אדם לה' - לזכור את ה' בכל מצב;
• פסוקים 27-35: בין אדם לחברו - לזכור לעשות טוב ולא לעשות רע בכל מצב.

פסוקים 5-8: "בְּטַח אֶל ה' בְּכָל לִבֶּךָ" - שני צמדי פסוקים המלמדים שהאדם צריך להיות בקשר עם ה' בכל מצב, גם כאשר הוא מרגיש שהוא מצטיין בשני הסוגים העיקריים של כישורים שכליים - בינה וחכמה:

• פסוקים 5-6: אל תישען על בינתך, אלא דע את ה';
• פסוקים 7-8: אל תישען על חכמתך, אלא ירא את ה'.

פסוקים 9-12: "כַּבֵּד אֶת ה'" - שני צמדי פסוקים המלמדים, שהאדם צריך לכבד את ה' בכל מצב - כשטוב לו ויש לו שפע, הוא צריך לתת מהונו לה', וכשרע לו והוא סובל מייסורים, הוא צריך לנסות ולהבין את המסר שה' מעביר לו באמצעותם:

• פסוקים 9-10: כבד את ה' מרכושך;
• פסוקים 11-12: אל תמאס בייסורים שה' מביא עליך.

פסוקים 13-18: "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה" -שישה פסוקים המתארים את מעלותיה של החכמה: השלשה הראשונה - ביחס לעולם החומר (מציאוֹת, הפקות, מסחר, כסף, זהב, פנינים, חפצים); והשלשה השניה - בשאר תחומי החיים (אורך ימים, עושר, כבוד, נועם, שלום, חיים, אושר).

• פסוקים 13-15: החכמה טובה יותר מכל אפיק השקעה אחר; 
• פסוקים 16-18: החכמה נותנת חיים טובים.

פסוקים 19-22: "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ" - ארבעה פסוקים המתארים את חשיבותה של החכמה מכיוון אחר: ה' יצר את כל העולם בחכמה, החכמה נמצאת ביסודו ותשתיתו של העולם, ולכן מי שמתחבר אל החכמה האלהית זוכה לחיים ולחן:

• פסוקים 19-20: ה' יצר את העולם בחכמה תבונה ודעת...
• פסוקים 21-22:... ולכן גם אתה צריך להשתמש בהן בכל עת.

פסוקים 23-26: "אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ" - ארבעה פסוקים המתארים את הבטחון והשלוה המגיעים למי שמתכנן את מעשיו בהתאם לחכמה ולתבונה האלהיות:

• פסוקים 23-24: אם תנהג בחכמה, לא תתקל במכשולים, תוכל לישון בשלוה;
• פסוקים 25-26: אם תנהג בחכמה, לא תפחד מרשעים, וה' ישמור עליך.

הקטע השני (פסוקים 5-8) הזהיר את האדם, שלא לבטוח רק בחכמתו ובינתו אלא לשמור תמיד על קשר עם ה'; הקטע שלנו מסביר, שמי שישלב את החכמה שלו עם החכמה האלהית (שבה ה' ברא את העולם), יזכה לבטחון.

פסוקים 27-30: "אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו" - ארבעה פסוקים המתארים ארבע דרגות של יחסים בין אדם לחברו (פירוט): שני הפסוקים הראשונים מלמדים שלא למנוע טוב ולא לדחות אדם שבא לבקש טובה; שני הפסוקים האחרונים מלמדים שלא לחשוב רע ולא לעשות רע לחינם.

• פסוקים 27-28: השתדל להיטיב לזולת כמיטב יכולתך;
• פסוקים 29-30: אל תחרוש רע על הזולת.

פסוקים 31-35: "אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס" - חמשה פסוקים המלמדים שאין לקנא ברשעים, שאינם מקיימים את המצוות הנזכרות בקטע הקודם: אין לקנא באנשים העושים רע לחינם (איש חמס, נלוז, רשע); ואין לקנא באנשים המזלזלים ומתעלמים מעשיית מעשים טובים (לצים, כסילים).

• פסוקים 31-33: אל תקנא באנשים העושים רע;
• פסוקים 34-35: אל תקנא באנשים המזלזלים בזולת או בחכמה.

פסוקים אלה גם מקשרים בין הפסוקים האחרונים בפרק, המתייחסים לעניינים שבין אדם לחברו, לבין הפסוקים הקודמים, המתייחסים לעניינים שבין אדם לה': קשר טוב עם ה' דורש לא רק חכמה אלא גם יחסים טובים עם הזולת, שהרי ה' מתעב את הרשעים ואוהב את הצדיקים.