גורלך תפיל בתוכנו, כיס אחד יהיה לכולנו

1. על-פי הפשט, הפסוק הוא המשך דברי-הפיתוי של השודדים. בפסוקים הקודמים הם הציעו לו פיתויים חומריים, ובפסוק הזה הם מציעים לו פיתוי חברתי - שותפות שווה בקבוצה.  הם מציעים לו לבחור מה לעשות עם השלל (ע"פ רש"י, מצודות):

א. לחלק אותו בגורל - אמצעי מקובל לחלוקת שלל, כמו בתהלים כב19: "יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם, וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל". המאפיין העיקרי של גורל הוא השיוויון - לכל אחד מהצדדים יש סיכוי שווה לזכות, ולכן ההצעה גורלך תפיל בתוכנו משמעה "המעמד שלך יהיה שווה לשלנו" (ע"פ רש"י).

ב. לנהל אותו במשותף בכיס (ארנק) אחד.

הדבר מזכיר את ההבטחות של מנהיגים קומוניסטים, המציעים שכל הרכוש יהיה משותף לכולם. זה כשלעצמו אינו פסול, אלא שהחטאים שבקטע משתמשים בעיקרון השיוויון והשיתוף כדי לפתות אנשים לצאת למבצעים של שפיכת דם נקי.

2. על-דרך הדרש, הפסוק הוא דברי המורה, המנסה לעורר בנער את רגש האחריות לגורלה המשותף של המשפחה: "אם תלך עם החוטאים, תפיל את הגורל שלך, אבל הגורל שלך נמצא בתוכנו, כלומר תפיל גם אותנו יחד איתך! כיס אחד יהיה לכולנו - לכולנו יש "חשבון משותף", כשאחד נופל - כולם נופלים!". לפי זה, הפסוק קשור לפסוקים הבאים, המזהירים - בני! אל תלך בדרך איתם!.

הדובר הוא שלמה המלך, והוא מזהיר את בנו שאם יילך אחרי חטאים, הוא עלול להפיל את שושלת המלוכה.  ואכן, רחבעם בן שלמה שמע בקול יועצים חטאים (מלכים א יב) וגרם לחלוקת הממלכה והפלתה, בדיוק כפי שחזה שלמה (ע"פ גליה).

מדרש משלי פירש באופן דומה: "גורלך תפיל בתוכנו - זו תורה, שהיתה גורלו של הקב"ה ונתנה לישראל;    כיס אחד יהיה לכולנו - בשעה שעמדו על הר סיני ואמרו 'כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע'" (מדרש משלי (בובר)). כשבני ישראל קיבלו את התורה, הם גם התחייבו שיהיה להם גורל אחד משותף, ושיהיו ערבים זה לזה.