טבילה - לא לנשואות בלבד

לאחר ששלחתי את המכתב בפקס לבית-המדרש "מאור ישראל", התקשרתי כדי לברר את תשובת הרב, אמרו לי שהרב מעיין במכתב וישיב לי בקרוב. כשהתקשרתי לאחר כחודש (בין יום ראשון 19.6 ליום שלישי 21.6, בשעה 18:30 - הם מקבלים פניות לבית-ההוראה כל יום בין 17:00 ל 19:00), ענה לי אדם שלא הזדהה; ייתכן שהוא פקיד של הרב עובדיה, או שהוא רב בבית-ההוראה שלו.

בכל אופן, הוא אמר לי כך: " הרב אמר שזה אסור, והוא לא צריך לתת לך הסבר ".

אמרתי: " אבל אני ביקשתי הנמקה הלכתית... "

הוא קטע אותי ואמר: " הרב לא רוצה להסביר לך, אם אתה לא מבין לבד אז יש לך בעיה ".

שאלתי: " האם אפשר לפרסם את זה? " (כלומר - לפרסם את תגובת הרב באתר, כתגובה למכתב). הוא צעק: " אתה חצוף! " וצעק עוד כמה משפטים שאני לא זוכר, ואז טרק את השפופרת ולא נתן לי להגיב.

עד היום הזה, לא הצלחתי לקבל תגובה רשמית של הרב עובדיה יוסף למכתבי. אינני יודע אם הוא קיבל את המכתב, או שהפקידים "סיננו" אותו.

נספח ב: דיון עם הרב יובל שרלו / יעל

נספח ג: תגובות

• אב"י יומטוביאן (מכתב מתאריך 12.12.04)
• אלמוני: למרות שיש לשמוע לדעת הרבנים וללכת על פיהם, שהרי (לפי הטיעון הדתי לאומי לפחות) הם כמשה בדורו, הריני לא שומע כלל לציבור ההנהגה הרבנית בימינו היות ועל גבם מונחים כמה יסורים כבדים מאד אשר רוב הציבור ככולו עובר עליהם, זהו אותו "חטא הידועה" של שפיכת זרע לבטלה אשר בגלל נישואין מאוחרים נכפה על בחורים צעירים, וכנראה בעניין זה לא ילכו על פי "אבן העזר" בגלל המציאות של העזרה לממשלה של הציונים ימח שמם, והתיקצובים אותם הם מקבלים. רק היום דרך מקרה גיליתי אתר זה, אשמח אם כבר הופיע לפני חומר לנושא הזה של נשואין בגיל צעיר, תודה (11.08.2003) .
• -- אראל (בתגובה לנ"ל): לא הבנתי מה הקשר בין נישואין מאוחרים ובין התיקצובים הממשלתיים. האם תוכל לפרט? לדעתי, הנישואין המאוחרים נובעים מכמה סיבות, ראה: נישואין - יתרונות, בעיות, פתרונות וחובות (29.08.2003) .
• לייזר (luzish@walla.co.il) : אשמח לקבל יותר פרטים על האתר-מי עומד מאחוריו, מה מטרתו ומהיכן שואב את מקורותיו. החומר באתר מעניין ונכון, אולם ברצוני לדעת מי עומד מאחוריו. תודה!! (17.08.2003) .
• צחי:   במחילה, אך קריאת התשובות יחד עם ה'שאלות' היא כריתת הענף עליו את יושבת. שכן, וכפי שהעיר לך הרב, השימוש במלים בוטות וביטויים חצופים מעיד על חולשה רעיונית, וצורך לחפות עליה באמצעים אגרסיביים. גם אני, כאדם נשוי שמשתדל לשמור את דברי התורה, לא תמיד שמח ושש על כל חומרה, וודאי לא בענייני טהרת הבית. אולם, הכרת החומר אינה רק לימוד של מקורות ספציפיים ועיבודם (ראי ערך 'מקורות'), את אינך כותבת עבודה סמינריונית לתואר ראשון! אחריות הפסיקה, גם בנושא שאת מרגישה שהוא קרוב לליבך, ושלמדת אותו, מוטלת על כתפיהם של תלמידי חכמים, שמבלים כל חייהם בלימוד ותוספת לימוד, למען לא תצא שגגה מפיהם. לימוד זה אינו רק של הלכות נידה, ואין כזו חיה - רב או פוסק בנושא מסויים. פוסק צריך להיות בקי ושלם בכל (או ברוב) מקצועות התורה, לפני שהוא מעז לפתוח פיו בכל סוגיה שהיא.   מכח טיעונייך המלומדים ונימוקייך המשכנעים למדתי להכיר שזה אינו המצב, צר לי, פשוט אין לך את הסגנון היאה של תלמיד חכמים (עדינות בהתנסחות מול תלמיד חכמים אחר, כבוד לטקסט, עיון אחר מגמות התורה ועוד ועוד ועוד). לכן, אני מאחל לך סטאז' נעים בפסיקת ההלכה, ואשמח לשמוע את דעתך אחרי מבחני ההסמכה של הרבנות הראשית לישראל (כן, זו שמפעילה את המקוואות הנלוזים שלך, וכדאי לך לדעת, מנסיון, שמבחניהם דורשים רמת בקיאות ועיון מרשימה יותר מזו שהוצגה). אז, קודם לומדים - אחר כך מתבטאים. בשביל זה יש כל כך הרבה ספרים! קצת ענווה, קצת רגיעה, הרבה כבוד לאחר, כל אחר באשר הוא, ובהצלחה!   (30.01.2004) .
• -- יעל בתגובה לנ"ל: שלום צחי,  "השימוש במלים בוטות וביטויים חצופים" לא מעיד על חולשה רעיונית, אלא על צער וכאב לנוכח המציאות. המילים בוטות כי המציאות בוטה - אנשים חוטאים בחטאים בוטים, והרבנים לא עושים מספיק כדי לעצור את ההתדרדרות. מי שנשאר שלֵו לנוכח המציאות הזאת, מראה שהדבר לא מספיק כואב לו.    "אחריות הפסיקה... מוטלת על כתפיהם של תלמידי חכמים", אולם אני לא באתי לפסוק אלא לתאר את הבעיות שאני רואה. הרבנים, עם כל הכבוד, לא מודעים לכל הבעיות, ולכן חובתי להתריע ולהגיד את מה שאני יודעת.   "לכן, אני מאחל לך סטאז' נעים בפסיקת ההלכה, ואשמח לשמוע את דעתך אחרי מבחני ההסמכה של הרבנות הראשית לישראל" - הרבה יהודים ייכרתו מעם ישראל עד אז. אסור לחכות. כל אדם חייב להגיד את מה שהוא יודע, ולא להשתמט רק בגלל שאין לו הסמכה מהרבנות הראשית.דרך אגב, לא כתבתי ש"המקוואות נלוזים", זה לא הסגנון שלי, אולי זה הסגנון שלך...  "הרבה כבוד לאחר, כל אחר באשר הוא" - תן דוגמה אישית. ובאשר למגמת התורה, ראה: ערך הנישואין לפני ואחרי מתן תורה.
• איתיאל (itielgi @ fastmail.fm) : ב"ה.   ראשית, יש להדגיש כי פשוט וברור שאיסור הכרֵת על קשר בין בנים ובנות לפני הנישואין מרתיע רבים מקשר שכזה, והיתר טבילה לרווקות יגרור עוד רבים לחטוא.   אין להתחשב רק במי שחוטא, ורוצה להפחית את חטאו, אלא יש לקחת בחשבון רבים וטובים שהיתר כזה יגרום להם לחטוא (ומכיון שעבירה גוררת עבירה, לא ברור לי כלל אם בסופו של דבר גם לא יגיעו הדברים לכלל כרת, עם ההיתר). אבל, מעבר לכך - וזהו העיקר:    נתקלתי לפני זמן מה בסיפור (כעת אינני מוצא מקורו, ולכן גם אינני יודע על איזה צדיק מדובר, אך אי"ה כשאתקל בו שוב - משום שהוא בספר שיש בספרייתי - אוכל בלנ"ד לעדכן) על מי שפנה לצדיק בבקשת תיקון תשובה על שנכשל בחטא עם נערה פנויה, אך הוסיף לצדיק - כדי להפחית את חטאו - כי היא הקפידה על כל הלכות טהרה, וספרה ז' נקיים וטבלה, ורק אז חטאו. הצדיק צעק עליו - רשע, שבעה ימים חיכית על מנת לעבור עבירה (ובכל אותו הזמן הרהרת בכך, ולא התגברת על יצרך וכו'). מי שנופל בחטא כשגובר עליו יצרו אפשר להבין, ואחר כך מתקן בחרטתו, אך אתה חטאת ב'קור רוח' אחרי הכנה של שבעה ימים!    משמעות הסיפור שגם מי שיפול/תיפול בסופו של דבר לחטא, חמור מאשר בעילת פנויה טהורה, אף על פי כן יש צד של חומרה יתרה בחטאו (אולי רק מן הצד הנפשי, ולא מן הצד ההלכתי, אך גם בהלכה יש לחכוך שיש רמות שונות של 'מזיד' ואונס היצר, ויתכן שגם ביחס לאפשרות התשובה אם 'מספיקין בידו' וכו' יש כאן שוני, וצ"ע). זהו מיסוד של החטא, ומתן לגיטמציה למצב שלילי, ולפעמים טוב יותר שיפלו לחטא חמור יותר - ובע"ה יקומו ממנו - מאשר לפתוח פתח למציאות שיסודה בחטא. אשמח לתגובה, ובהצלחה בעמידה על האמת לנחת רוח לו יתברך (06.12.2004) .
• -- אראל בתגובה לנ"ל: ה' כבר עשה את החשבונות הללו. " אין להתחשב רק במי שחוטא " - אין מדובר כאן בהתחשבות אלא באמירת האמת. האמת היא, שמהתורה מותר לפנויה לטבול, והפנויות צריכות לדעת את זה. מעבר לכל החשבונות, העיקר הוא להגיד את האמת - להגיד מה באמת מותר ומה באמת אסור לעשות על-פי התורה. אסור לשנות את התורה או להסתיר את דין התורה האמיתי. מותר לעשות סייג לתורה, אך חייבים להדגיש שזה רק סייג מדרבנן, ולא להגיד שהסייג הזה הוא חלק מהתורה. מי שמנסה להסתיר את המקור של הסייג, ומציג את הסייג כאילו הוא חלק מהתורה - עובר על "לא תוסיפו".     " ומכיון שעבירה גוררת עבירה, לא ברור לי כלל אם בסופו של דבר גם לא יגיעו הדברים לכלל כרת, עם ההיתר ": ייתכן, אך מצאנו שה' התיר לחייל לקחת שבויה יפת-תואר, וחז"ל אמרו שההיתר נועד "כנגד יצר הרע". כלומר, במקרים מסויימים ההיתר מחליש את היצר ומונע עבירות חמורות יותר. כך גם בדין פנויה - אם ה' התיר לפנויה לטבול, בוודאי היתה לו מטרה, ואסור לנו לשנות ולהסתיר את הדין המקורי.     " מי שנופל בחטא כשגובר עליו יצרו אפשר להבין... אך אתה חטאת ב'קור רוח' אחרי הכנה של שבעה ימים! ": דווקא לפי הסיפור הזה נראה שיש הגיון רב בטבילת פנויות, כי ייתכן שדווקא הצורך להמתין שבעה ימים יקרר את יצרם, ובתוך שבעת הימים הם יתחרטו על כל העניין. כיוצא בזה אמרו חז"ל על אישה יפת תואר, שכל הדינים המפורטים שם ("וגילחה את ראשה, ועשתה את ציפורניה, ובכתה את אביה ואת אימה ירח ימים") נועדו לקרר את יצרו של החייל, בתקוה שבמשך החודש הוא יתחרט.   " זהו מיסוד של החטא, ומתן לגיטמציה למצב שלילי, ולפעמים טוב יותר שיפלו לחטא חמור יותר - ובע"ה יקומו ממנו - מאשר לפתוח פתח למציאות שיסודה בחטא " - לא צריך לתת לגיטימציה למצב שלילי. צריך רק להגיד את האמת: מותר לפנויה לטבול (06.12.2004) .
• רם: צודק בהחלט.   אני יוסיף עוד נושא שמכיר מקרוב בגלל שטבילה נתפשת לנשואות בלבד גם גרושים\גרושות - שיש היום הרבה - ג"כ נכשלים בזה שלא ברצונם. או שמתיבשים ומתוסכלים למרות שאפשר לעשות בהיתר וכדין בלי שום איסור כלל ואפשר להביא לזה הרבה אסמכתות שאין איסור בטבילה (09.05.2003) .
• ניר פידל: כל הכבוד לכם מצווה לפרסם מידע זה ברבים יש לדעת שקיום יחסי מין עם בת זוג קבועה לפי רוב הפוסקים הוא היתר גמור זה נקרא פילגש ובלבד שישמרו את דיני הנידה כמו זוג נשוי בדיני הנידה אין חילוק בין פנויה לנשואה הרבנים כמו שרלו ודומיו יודעים זאת ומסתרים מידע זה מהציבור לדעתי בצורה פושעת וגורמים עוול כבד לציבור שיש לו בעיה קשה של רווקות לדעתי מישהו צריך להרים את הכפפה ולהקים מקוואות לרווקות שירצו בכך ומצווה לפרסם מידע זה ברבים (04.04.2006) .
• -- אראל בתגובה לנ"ל: זה לא מדוייק. חז"ל תיקנו את חובת הכתובה ובכך למעשה אסרו לקחת פילגש .
• שי בוארון: איך מותר לעשות עבירות להחטיא את הרבים בזימה וניאוף אלו לא מצוות אלא עבירות הממלאות את הארץ בזימה. שאפילו בערב יוהכ"פ לא התירו לבתולות לטבול. בברכת התורה הצ' שי בוארון
  יו"ר מטה המאבק לצדק חברתי (31.04.2005) .
• טל (talchabad) : אני פשוט בהלם! הכזונה יעשה את אחותינו??? האם מכיון שזו ה'אמת', לפי אחד שכתב שמצד ה'אמת' מותר לפנויה לטבול. מותר לתת היתר הס-ו-ת-ר את פסק ההלכה שאסור לפנויות לטבול?  צריך להוביל ולהדריך פנויים ופנויות לקראת חתונה בקדושה ולא להרבות פריצות בישראל (2005) .
• רחל: לפי הבנתי (הדלה), כל אדם ששוכב עם אישה לא בנידה חייב כרת. בפרשות בתורה על איש ששוכב עם אישה - שחייב לקחת אותה לאישה (אם היא רוצה) לא מוזכר בכלל איסור נידה. האם כל הפרשות האלו מדברות על אישה שטבלה? הרי בתולות לא טבלו (בטח לא אז) אז איך הוא יכול לקחת אותה לאישה הרי הוא (או שניהם) חייבים כרת! אשמח להסבר מניח את הדעת (14.10.2005) .
• -- אראל: בימי התורה דווקא כן טבלו, כי היו הולכים הרבה למשכן ולמקדש, כך שרוב הנשים היו טהורות (14.10.2005) .
• ר' דב שטיין:   א. בקשר לדתיים שאינם מצליחים להישמר מנגיעה בנידה: המדובר הוא בציבור שחונך במסגרות מעורבות המכניסות את המחונכים לפיתויים ונסיונות קשים.    ב. המושג רשע אינו מי שעוזב את התורה. אלא כל מי שעובר על מצות לא תעשה שיש בה איסור מלקות .    ג. השיקול של הצלת זוגות מעונש כרת, הוא שיקול קצר טווח. ד. הגמרא כבר בימי קדם הגדירה עיתות מסויימות ככאלה בהן רובן רשעים (2005) .
• אילנה: אם יש כתובת למקווה שמקבלים נשים רווקות אשמח לקבל כי בדרום ת"א אוסרים על נשים רווקות לטבול במקווה (2013-12-03) .