קוד: ביאור:בראשית א31 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
בראשית א31: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד; וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי
"
עד עכשיו, כל בריאה הסתיימה במילה "טוב"; בפסוקנו, המסכם את כל הבריאות, נאמר "טוב מאד".
1. על-פי הפשט, המילה "מאד" מציינת את הריבוי והשלמות - הרבה דברים טובים המשתלבים ופועלים יחד הם "טוב מאד".
2. וחז"ל פירשו, שהמילה "מאד" מציינת דווקא את הרע והחיסרון - "והנה טוב מוות
" (רבי מאיר), "טוב מאד - זה יצר הרע
"
(ראו
טוב מאד זה יצר הרע / חגי הופר).
"וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - הוא הקיום כאשר פירשתי (לעיל פסוקים ד י יב). וטעם
מְאֹד כטעם רבוי. והוסיף ביום הזה לאמר כן, בעבור שידבר בכלל, וימצא רע בקצתו, ואמר כי
טוֹב מְאֹד, מאדו טוב. וזהו מאמרם בבראשית רבה (ט ה)
"
וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד והנה טוב זה מות". וכן
הזכירו (שם יא) "זה יצר הרע" ו"זו מדת פורענות". ולזה גם נתכוין אונקלוס, שאמר בכאן "
והא תקין לחדא ", יאמר שהוא מתוקן הסדר מאד, כי הרע צריך בקיום הטוב, כענין שנאמר (קהלת ג א)
לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם. ויש מפרשים, כי מפני מעלת האדם הוסיף בשבח היצירה בו, כי הוא
טוֹב מְאֹד
"
(רמב"ן).
ישנם שני פירושים למשפט ויהי ערב ויהי בוקר:
אולם, לפי שני הפירושים, שביתת השבת נמשכת מערב עד ערב:
ישנו יום
שבת אחד שאינו חל בהכרח ביום השביעי, ולכן היה מקום להתלבטות, האם השביתה ביום זה צריכה להתחיל מהערב או מהבוקר, והתורה קבעה שגם במקרה זה השביתה מתחילה מהערב. הכוונה ליום הכיפורים,
ויקרא כג32: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ
בָּעֶרֶב, מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם
" (פירוט).
הימים הקודמים נזכרו ללא יידוע - "יום אחד", "יום שני" וכו'. מדוע דווקא היום ה שישי מיודע?
1. ייתכן וזה קשור לשאלה המפורסמת על תחילת הפרק, היום הראשון שנקרא "יום אחד": תופעה דומה חוזרת על עצמה בתחילת ספר שמואל, שם נמצא הפסוק "ולו שתי נשים - שם אחת חנה ושם השנית פננה": הראשונה ממוספרת "אחת", בעוד האחרונה ממוספרת ביידוע: "השנית". ייתכן וזו שיטת מספור מסויימת (שאיננה חייבת לחזור על עצמה בכל מקום, אבל אם יהיו מקומות נוספים שיתמכו בטענה אני אשמח) - שהראשון הוא סתמי בלי מספר בכלל, בעוד האחרון החותם את הסדרה - המספר שלו מיודע. אם הדברים נכונים, הרי שכל הטענות נגד מחלק הפרקים שחתם בין היום השישי לבין שבת פשוט אינן רלבנטיות: ייתכן וגם התנ"ך מתכוון לחתוך כאן, כיון שהשבת היא חריגה מהמסגרת הרגילה, היא תופעה חיצונית לימי השבוע, שאמורים להיחתם ביום "ה"שישי. ואז פתאום מגיעה שבת, בהפתעה בלתי-צפויה (חננאל, אתנכתא כ"ג ניסן תשס"ט).
וחז"ל מצאו בכך רמזים:
2. "הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם: על-מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה
"
(רש"י).
3. "כלם תלוים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון (שביום ו' בסיון שקבלו ישראל התורה נתחזקו כל יצירת בראשית, ונחשב כאילו נברא העולם עתה; וזהו יום הששי בה"א שאותו יום ו' בסיון) המוכן למתן תורה
"
(רש"י).
4. בכל פרק א לא מופיע שמו המפורש של הבורא. אולם הוא מופיע בראשי תיבות בסוף הפרק ותחילת הפרק הבא: "י ום ה ששי; ו יכלו ה שמים". ראו שם ה' בראשי תיבות.
כאן נאמר שכל מה שברא ה' הוא טוב מאד, אבל בישעיהו נאמר שה' הוא גם בורא רע - איך זה מסתדר? ראו: