1 ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את-יהוה וישבו לפני.
2 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר. 3 בן-אדם דבר את-זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי-אני אם-אדרש לכם נאם אדני יהוה. 4 התשפט אתם התשפוט בן-אדם את-תועבת אבותם הודיעם. 5 ואמרת אליהם כה-אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם. 6 ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל-ארץ אשר-תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל-הארצות. 7 ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל-תטמאו אני יהוה אלהיכם. 8 וימרו-בי ולא אבו לשמע אלי איש את-שקוצי עיניהם לא השליכו ואת-גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים. 9 ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר-המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים. 10 ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל-המדבר. 11 ואתן להם את-חקותי ואת-משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. 12 וגם את-שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם. 13 וימרו-בי בית-ישראל במדבר בחקותי לא-הלכו ואת-משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת-שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם. 14 ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם. 15 וגם-אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל-הארץ אשר-נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל-הארצות. 16 יען במשפטי מאסו ואת-חקותי לא-הלכו בהם ואת-שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך. 17 ותחס עיני עליהם משחתם ולא-עשיתי אותם כלה במדבר. 18 ואמר אל-בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל-תלכו ואת-משפטיהם אל-תשמרו ובגלוליהם אל-תטמאו. 19 אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת-משפטי שמרו ועשו אותם. 20 ואת-שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם. 21 וימרו-בי הבנים בחקותי לא-הלכו ואת-משפטי לא-שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את-שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר. 22 והשבתי את-ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר-הוצאתי אותם לעיניהם. 23 גם-אני נשאתי את-ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות. 24 יען משפטי לא-עשו וחקותי מאסו ואת-שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם. 25 וגם-אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם. 26 ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל-פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה.
27 לכן דבר אל-בית ישראל בן-אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל. 28 ואביאם אל-הארץ אשר נשאתי את-ידי לתת אותה להם ויראו כל-גבעה רמה וכל-עץ עבת ויזבחו-שם את-זבחיהם ויתנו-שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את-נסכיהם. 29 ואמר אלהם מה הבמה אשר-אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה.
30 לכן אמר אל-בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים. 31 ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל-גלוליכם עד-היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי-אני נאם אדני יהוה אם-אדרש לכם. 32 והעלה על-רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן. 33 חי-אני נאם אדני יהוה אם-לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. 34 והוצאתי אתכם מן-העמים וקבצתי אתכם מן-הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה. 35 והבאתי אתכם אל-מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל-פנים. 36 כאשר נשפטתי את-אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה. 37 והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית. 38 וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל-אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי-אני יהוה. 39 ואתם בית-ישראל כה-אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם-אינכם שמעים אלי ואת-שם קדשי לא תחללו-עוד במתנותיכם ובגלוליכם. 40 כי בהר-קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל-בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את-תרומתיכם ואת-ראשית משאותיכם בכל-קדשיכם. 41 בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן-העמים וקבצתי אתכם מן-הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים. 42 וידעתם כי-אני יהוה בהביאי אתכם אל-אדמת ישראל אל-הארץ אשר נשאתי את-ידי לתת אותה לאבותיכם. 43 וזכרתם-שם את-דרכיכם ואת כל-עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל-רעותיכם אשר עשיתם. 44 וידעתם כי-אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה.