שמואל א ח

1 ויהי כאשר זקן שמואל וישם את-בניו שפטים לישראל. 2 ויהי שם-בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע. 3 ולא-הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו-שחד ויטו משפט.

4 ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל-שמואל הרמתה. 5 ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה-לנו מלך לשפטנו ככל-הגוים. 6 וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה-לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל-יהוה.

7 ויאמר יהוה אל-שמואל שמע בקול העם לכל אשר-יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי-אתי מאסו ממלך עליהם. 8 ככל-המעשים אשר-עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד-היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם-לך. 9 ועתה שמע בקולם אך כי-העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם.

10 ויאמר שמואל את כל-דברי יהוה אל-העם השאלים מאתו מלך.

11 ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את-בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו. 12 ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי-מלחמתו וכלי רכבו. 13 ואת-בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות. 14 ואת-שדותיכם ואת-כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו. 15 וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו. 16 ואת-עבדיכם ואת-שפחותיכם ואת-בחוריכם הטובים ואת-חמוריכם יקח ועשה למלאכתו. 17 צאנכם יעשר ואתם תהיו-לו לעבדים. 18 וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא-יענה יהוה אתכם ביום ההוא. 19 וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם-מלך יהיה עלינו. 20 והיינו גם-אנחנו ככל-הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את-מלחמתנו. 21 וישמע שמואל את כל-דברי העם וידברם באזני יהוה.

22 ויאמר יהוה אל-שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל-אנשי ישראל לכו איש לעירו.