1 ותשא כל-העדה ויתנו את-קולם ויבכו העם בלילה ההוא. 2 וילנו על-משה ועל-אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל-העדה לו-מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו-מתנו. 3 ולמה יהוה מביא אתנו אל-הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה. 4 ויאמרו איש אל-אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה. 5 ויפל משה ואהרן על-פניהם לפני כל-קהל עדת בני ישראל. 6 ויהושע בן-נון וכלב בן-יפנה מן-התרים את-הארץ קרעו בגדיהם. 7 ויאמרו אל-כל-עדת בני-ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד. 8 אם-חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל-הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר-הוא זבת חלב ודבש. 9 אך ביהוה אל-תמרדו ואתם אל-תיראו את-עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל-תיראם. 10 ויאמרו כל-העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל-כל-בני ישראל.
11 ויאמר יהוה אל-משה עד-אנה ינאצני העם הזה ועד-אנה לא-יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו. 12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי-גדול ועצום ממנו. 13 ויאמר משה אל-יהוה ושמעו מצרים כי-העלית בכחך את-העם הזה מקרבו. 14 ואמרו אל-יושב הארץ הזאת שמעו כי-אתה יהוה בקרב העם הזה אשר-עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה. 15 והמתה את-העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר-שמעו את-שמעך לאמר. 16 מבלתי יכלת יהוה להביא את-העם הזה אל-הארץ אשר-נשבע להם וישחטם במדבר. 17 ועתה יגדל-נא כח אדני כאשר דברת לאמר. 18 יהוה ארך אפים ורב-חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על-בנים על-שלשים ועל-רבעים. 19 סלח-נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד-הנה. 20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך. 21 ואולם חי-אני וימלא כבוד-יהוה את-כל-הארץ. 22 כי כל-האנשים הראים את-כבדי ואת-אתתי אשר-עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי. 23 אם-יראו את-הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל-מנאצי לא יראוה. 24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל-הארץ אשר-בא שמה וזרעו יורשנה. 25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים-סוף.
26 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר. 27 עד-מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את-תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי. 28 אמר אלהם חי-אני נאם-יהוה אם-לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם. 29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל-פקדיכם לכל-מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי. 30 אם-אתם תבאו אל-הארץ אשר נשאתי את-ידי לשכן אתכם בה כי אם-כלב בן-יפנה ויהושע בן-נון. 31 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את-הארץ אשר מאסתם בה. 32 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה. 33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את-זנותיכם עד-תם פגריכם במדבר. 34 במספר הימים אשר-תרתם את-הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את-עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את-תנואתי. 35 אני יהוה דברתי אם-לא זאת אעשה לכל-העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו. 36 והאנשים אשר-שלח משה לתור את-הארץ וישבו וילונו עליו את-כל-העדה להוציא דבה על-הארץ. 37 וימתו האנשים מוצאי דבת-הארץ רעה במגפה לפני יהוה. 38 ויהושע בן-נון וכלב בן-יפנה חיו מן-האנשים ההם ההלכים לתור את-הארץ. 39 וידבר משה את-הדברים האלה אל-כל-בני ישראל ויתאבלו העם מאד. 40 וישכמו בבקר ויעלו אל-ראש-ההר לאמר הננו ועלינו אל-המקום אשר-אמר יהוה כי חטאנו. 41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את-פי יהוה והוא לא תצלח. 42 אל-תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם. 43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי-על-כן שבתם מאחרי יהוה ולא-יהיה יהוה עמכם. 44 ויעפלו לעלות אל-ראש ההר וארון ברית-יהוה ומשה לא-משו מקרב המחנה. 45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד-החרמה.