קוד: ביאור:ירמיהו ג16 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שׁוּבוּ, בָנִים שׁוֹבָבִים, נְאֻם ה'! כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן. וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי, וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה והשכִּיל".
ירמיהו ג16-17: "וְהָיָה
כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה, נְאֻם ה',
לֹא יֹאמְרוּ עוֹד 'אֲרוֹן בְּרִית ה'',
וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב, וְלֹא יִזְכְּרוּ בוֹ, וְלֹא יִפְקֹדוּ, וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד. בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ
לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא ה', וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם לְשֵׁם ה' לִירוּשָׁלִָם, וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי
שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע.
".
ע"פ פרופ' יהודה אליצור (פולמוס ארון הברית בימי יאשיהו), מטרת הנבואה היא לחזק את החלטתם של מנשה ושל יאשיהו נכדו, לגנוז את ארון הברית; וכן להילחם נגד תפיסות אליליות שרווחו בעם (ונזכרו גם בירמיהו ז), שלפיהן המקדש וכליו מגנים על ישראל מעצם קדושתם, בלי תלות במעשיהם של בני ישראל.
גם ע"פ חיים גבריהו (גניזת כלי המקדש) הנבואה קשורה לגניזת ארון הברית בימי יאשיהו: מכיוון שהקדושה תתפשט בעתיד בכל ירושלים, כבר לא יהיה צורך שהשכינה תשרה על ארון הברית בלבד, ולכן אפשר לגנוז אותו ולהמשיך לעבוד את ה' גם בלי הארון.
לפי זה, ייתכן שהנבואה מתארת שינוי שה' יעשה בהנהגה הרוחנית של העולם בעתיד: הקדושה לא תצטמצם עוד במקום קטן, אלא תתפשט בכל העיר (ע"ע השליחות אל שבטי הצפון).
ע"פ שד"ל הכוונה היא – "
תחליף לארון הברית, כמו העגל שעשה ירבעם".
לא ייעשה עוד
והרב יצחק אברבנאל, בדבריו על פסוק טז, הביא עוד כמה פירושים:
ואמנם, אומרו "והיה כי תרבו ופריתם..." הוא מאמר זר מאד,
לפי ש:
לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד, כי אני ידעתי אֵת מריך..."
אֶת אֲשֶׁר יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְנָשָׁא בוֹ אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ, וּבָא אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה; וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם, וְעָשִׂיתָ, וְשָׁפַטְתָּ אֵת עֲבָדֶיךָ..."
וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב, כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם" (ע"ע פקד = השגיח)
בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה', ולא בלבד ישראל, אבל גם משאר האומות ייקוו אליה כל הגויים, לא להילחם עליה ולא גם כן להתעדן במעדניה, אלא לפי שתהיה ירושלים לשם ה' בקדושתה, ולא ילכו עוד - רוצה לומר, בני אדם כולם - אחרי שרירות ליבם הרע. ומפני זה לא יאמרו ארון ברית ה', כי הנה יתבטל מהם היצר הרע.
גם שתהיה הקדושה כל-כך בארץ, שכמו שהיה בימים הראשונים הארון במדרגת הקדושה לכל, כן תהיה
ירושלים כסא ה', שהוא רמז לגלגל העליון המקיף בכל, שיניעהו הקדוש ברוך הוא בלי אמצעי, כי כן השגיח בירושלים, ולזה תיקרא כסא ה', כמו שאמר (ישעיהו סו1): "...
השמים כסאי
...".
ואפשר לפרש לא יאמרו עוד ארון ברית ה', שחוזר אל הרועים אשר זכר, שירעו אותם דעה והשכל, ולא יצטרכו לאיים את הבעלי-דינין עצמם, ושלא יאמרו "נירא נא את ארון ברית אלקים ולא נחטא", ואמר ולא יזכרו בו על השבועה והאלה כמו שפירשתי, ואמר ולא יפקדו שלא תהיה פקידתם לירושלים מפני ארון הברית אשר שם כמו שהיו עושים בזמן הרגל, ולא יעשה עוד שם ביניהם, רוצה לומר פועל מגונה, לפי שבימים ההם תרבה כל-כך הקדושה ויראת חטא, שלא בלבד בבית המקדש יבואו העמים לעלות ולראות, כי הנה כל ירושלים יהיה מקום קדושה, ויקראו לו כיסא ה', ולכן יתקבצו אליה כל הגויים בשומעם קדושתה, ובני ישראל אשר זכר לא ילכו עוד אחרי שרירות ליבם הרע, ולכן לא יצטרכו לבקש מחילת חטאים לפני הארון, ולא ללכת להישבע שמה על כל דבר פשע כמו שזכר.
זהו פירוש הפסוקים האלה אצלי, והותרה השאלה השלישית.