בשולי עמלק

קוד: בשולי עמלק בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: אלברט שבות

אל: ashabot @ walla.com

עמלק- פרק ראשון,  פרק שני,  פרק שלישי,  פרק רביעי  

 

בסדרת "עמלק" שאני כותב בימים אלה טענתי במספר הזדמנויות, כי התפיסה הכלל אנושית "מאמינה" כי העולם הוא סופי ומוחלט. תפיסה זו כוללת גם את התפיסה המדעית שעל פני כל הדורות וגם התפיסה הדתית- היינו של כל הדתות אשר על פני האדמה ובראשן עומדת הדת היהודית. 

"וגם היהדות קבעה שהעולם הוא סופי ואף ציינה את מימדיו ביחס למימדי הקב"ה ונקבה בערך מספרי של ממש. ניתן לראות את הערך הזה בגמרא מסכת עירובין דף כא' עמוד ראשון"    

הציטוט לעיל הוא מהפרק הראשון של סדרת  "התורה נגד המדע" – סדרה שקדמה לעמלק ועסקה באותו הנושא. באחד  הדיונים שנרקמו סביב אחת הסדרות נתבקשתי לאחרונה על ידי אחד המתדיינים להביא את הציטוט המדויק במסכת עירובין אודות הערך המספרי של מימדי היקום ביחס למימדי הקב"ה, וכמובן נעניתי מיד לבקשה והבאתי את הציטוט המלא בתוספת הקדמה קטנה בעטי. ולמעשה ראיתי כי "הציטוט" עשוי גם לעניין מי ממוקירי שתי הסדרות... ועל-כן הינה הציטוט לפניכם עם הקדמה בעטי.

                                                                           

                                                                           דוד וגולית – [צילום: ויקיפדיה]

                                                                                        -        -         -   

 

למעשה מסכת עירובין עוסקת באחד מ-39 אבות המלאכה שהוא איסור הוצאת חפצים או משאות מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך בשבת, וכן איסור טילטול חפצים בתוך רשות הרבים למרחק של יותר מארבע אמות, כשני מטרים. וכאמור זהו אחד מ- ל"ט אבות מלאכה אשר חז"ל גדרו לו גדר, וגזרו איסור גם על העברת חפצים מרשות היחיד לרשות היחיד (המותר מדאורייתא). על הגדר הזה "הוצאה מרשות היחיד לרשות היחיד" חיברו האמוראים- חכמי התלמוד (הגמרא) לפני 1500 שנה את מסכת עירובין, כאשר מקור המסכת הזו הוא במשנה שחיברו התנאים לפניהם בחמש מאות שנה. 

אם-כן הנושא של מימדי היקום רחוק שנות אור מהנושא המקורי של המסכת, אולם ובמהלך אחד הדיונים הגמרא הביאה מפי אחד האמוראים ציטוט אחד הקשור בנושאה המקורי, ואגב הציטוט הזה הביאה עוד ציטוט מפי אותו האמוראי שעוסק הפעם במימדי היקום... התכונה הזו לקפוץ, אפרופו של נושא לנושא אחר, מראה יותר מכל על הגמישות המחשבתית של אותם האמוראים, ולא פעם עמדתי פעור פה מול היכולות העל-אנושיות של האינטלקטואלים האלה– חכמי הגמרא והמשנה אשר רמת הדיון האנושי שהגיעו אליה- אינה אנושית, לפחות לא בימינו. 

אביא להלן איפוא את נוסח הגמרא המלא אודות מימדי היקום ביחס למימדי הקב"ה, ואיעזר בפירוש של מהדורת שוטנשטין הנשען בנושא הזה על רש"י, ולפני כן הקדמה קטנה בעטי. 

הגמרא להלן עוסקת בהקבלה בין גדלים- מה שמגדירים כ"פרופורציות". חז"ל אומרים למשל כי הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, ואם כן כל המידע על היקום כולל תיאורו הפיזיקלי גרידא נמצא בפועל בתורה. הוא כתוב אומנם באותיות עבריות אבל המידע הזה מייצג פיזית את היקום, ועל-כן מעלים חכמי הגמרא את השאלה המסקרנת: אם הייתי לוקח עט ונייר ומשרטט ממש את המידע הפיזיקלי שהתורה מתארת אותו- דהיינו מצייר פיזית את היקום, לאיזה גודל "פיזיקלי" ישתרעו הניירות שלי? או אם תרצה- מהו היחס בין הגודל הפיזיקלי של השירטוט שלי שציירתי אותו על נייר לבין הגודל האמיתי של היקום המקביל? 

התשובה על השאלה המסקרנת הזו אמורה להיות מובנת מאליה: 1/1, זה היחס שאמור להיות בין "הגודל הפיזיקלי" של המידע הנמצא בתורה לבין מימדי היקום הפיזיקלים בפועל. אולם האמוראים חקרו ומצאו תוצאה מספרית אחרת, ובעצם הם ראו כי בשאלה המסקרנת הזו עסקו כל דורות העם היהודי כאשר בכל הדורות מצאו, כמו האמוראים, תוצאה מספרית אחרת שאינה 1/1, אולם היה מי שציין מימד אחד בלבד מהתוצאה הזו, היה מי שהגה בשני מימדים, השלישי חשף אומנם את תלת מימדיה אולם הוא לא נקב בה ממש ודאג לשמור את התוצאה המספרית בכספת הסודית של העם היהודי- מה ששגור בפינו "חכמת הנסתר" שרק מתי מעט ייחשפו אליה, ולהערכתי חששו היה שלא תעמוד התוצאה הזאת למכירה פומבית בשוק לכל מאן דבעי ובזול, במחיר מבצע... כי הרי ובסופו של דבר מדובר בנתון מספרי- אם תרצה גשמי, והנחשף אליו יכול ליפול בטעות אנושית שכיחה ולחשוב שהנתון המספרי חושף את מימדי התורה והיקום ולא את היחס ביניהם – דבר שימעיט את הערכים האלה בעיני הבריות ובתרתי משמע, מה עוד ומהנתון הזה נגזר עוד נתון ייחסי הנוגע הפעם במימדיו של הקב"ה. 

ובעצם גם המימד הרביעי שנחשף על פני הדורות וע"י האדם הרביעי במספר- ועדיין אינו מציג לראווה את הנתון המספרי הזה והיה צורך בלאסוף את ארבעת המימדים למקום אחד ולחבר ביניהם בשביל להגיע לנתון המספרי המדויק, ולמעשה מי שעשה את העבודה "השחורה" ועיבד את הנתונים של ארבעת הממדים הם האמוראים חכמי הגמרא, ובזאת הם הציגו והלכה למעשה לעיני כל את הנתון המספרי המדויק אשר חושף את הפרופורציה או את היחס בין מימדי היקום, התורה, והקב"ה – כפי שנראה מיד. הם כה דבקו בהצגת האמת הצרופה שהכריעה את כף המאזניים לטובתה כאשר נשקלה עם החשש המפורש של ארבעת האחרים...   

להלן נוסח הגמרא (הוא המודגש) ולידו הפירוש של מהדורת שוטנשטין הנשען בנושא הזה על רש"י. 

אמר רב חִסדא: דָריש – דרש מרי בר מר: מאי דכתיב – מה פרוש הכתוב (תהלים קיט, צו): "לכל תִכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד" – לכל תכלית (סוף) דבר, ראיתי גבול, כלומר יכולתי לראות את אותו סוף; אבל מצוותך, כלומר התורה, רחבה מאד, ואיני יכול לראות את סופה. דבר זה – גודלה העצום של התורה, אֲמָרו דוד ולא פירשו – לא אמר מה שיעור גודלה, אֲמָרו איוב ולא פירשו, אֲמָרו יחזקאל ולא פירשו, עד שבא זכריה בן עִדו ופירשו – הוא גילה לנו את שיעורה, כפי שתפרש הגמרא להלן.

הגמרא מביאה את המקראות: 

אֲמָרו דוד – את עניין גודל התורה, ולא פירשו, דכתיב (תהלים קיט, צו): "לכל תִכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד", הרי לא הגדיר דוד את שיעור התורה. אֲמָרו איוב ולא פירשו, דכתיב (איוב יא, ט): "ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים" – מדתה של התורה ארוכה יותר מהארץ ורחבה יותר מהים; הרי שגם איוב הפליג בגודל התורה אך לא פירש את שיעורה. אמרו יחזקאל ולא פירשו, דכתיב (יחזקאל ב, י): "ויפרש אותה לפני (יחזקאל ראה בנבואתו יד האוחזת מגילה של התורה שבעל פה ופורשת אותה לפניו), והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קינים והגה והי" – כלומר הכתב של המגילה נמצא גם על פניה וגם מאחוריה, וכתובים היו עליה קינות, רינה, ודברי בכי. לפי רש"י היה כתוב במגילה על שכר ועונש, ועל קורות העולם. לציין כי מידות המגילה (התורה) לא ניתנו, כך שגם פסוק זה של יחזקאל אינו מפרש את שיעור גודל התורה. 

אפסח כאן על קטע קצר שאינו נוגע ישירות בעניינינו ואחזור לגמרא ששבה לנושא העיקרי: 

עד שבא זכריה בן עִדו ופירשו, דכתיב (זכריה ח, ב): "ויאמר אלי מה אתה ראה ואֹמר אני רואה מגִלה עפה – כפולה, כלומר מקופלת באמצעה, ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה" – באמות של הקב"ה. ("אמה" היא מידה ששימשה את התנאים והאמוראים במשנה ובגמרא, והיא אורך הזרוע האנושית מהפרק עד קצה האצבע האמצעית- שגם לה קוראים אמה. אמת אדם למשל שמשתמשים בה בגמרא היא כ-50 ס"מ, ולא היא שנזכרה בפסוק לעיל המדברת על אמת הקב"ה, כביכול). זכריה ראה בנבואתו מגילה שהתורה כתובה בה, ואף הגדיר את ממדיה של אותה המגילה, וע"פ הגמרא, המגילה שראה זכריה היא אותה המגילה שיחזקאל ראה בנבואתו שהוזכרה לעיל. 

הגמרא מחשבת את מדות מגילת התורה שראה זכריה: 

וכי פשטת לה – וכאשר תפשוט את המגילה, כלומר כאשר תפתח את קיפולה, הויה לה עשרין בעשרין – הרי היא עשרים אמות על עשרים אמות, שמקודם היתה מקופלת לחצאין. וכתיב בפסוק ביחזקאל שנזכר לעיל: "[ ו ] היא כתובה פנים ואחור" – שהמגילה היתה כתובה משני צידי הקלף. וכפי שהוזכר לעיל, הגמרא מניחה כי מגילת התורה שראה זכריה היא אותה המגילה הכתובה "פנים ואחור" אשר ראה יחזקאל. וכי קלפת לה – וכאשר תקלף את המגילה, לעשות את פניה וגבה לשתי יריעות ותחברן יחד זו לצד זו שיהיה כל הכתב בצד אחד, כמה הויה לה? – או אז כמה יהיה גודלה? 

הגמרא משיבה: ארבעין בעשרין – ארבעים אמה על עשרים אמה שהן שמונה מאות אמות מרובעות. וכתיב (ישעיה מ, יב): "מי מדד בשעלו (באגרופו) מים ושמים בַזֶרֶת תִכֵּן (מדד) וגו'..." – הפסוק מתאר את גדלות הקב"ה ואת ממדיו לעומת הבריאה, ונאמר בפסוק של ישעיה כי השמים נכנסים בזֶרתו של הקב"ה. 

זֶרת היא רוחב יד פתוחה, מקצה האצבע הקטנה הנקראת "זֶרת" עד קצה הבוהן, והיא שווה לחצי אמה. נמצא כי שטח זֶרת מרובעת הוא רבע שטח אמה מרובעת. 

ובכן למדנו מהפסוק של ישעיה לעיל כי מידת השמים (היקום) היא זֶרֶת מרובעת של הקב"ה שהיא רבע אמה מרובעת שלו, ולפי זה, נמצא כל העולם כולו: אחד משלושת אלפים ומאתים בתורה. – מגילת התורה שראה זכריה- גודלה הוא שמונה מאות אמות מרובעות באמותיו של הקב"ה, בעוד מידת השמים (כלומר כל היקום) היא זֶרֶת מרובעת בזֶרתו של הקב"ה; נמצא שהתורה גדולה פי 3200 מהיקום, שהרי ישנם 3200 רבעי אמות מרובעות בתוך שמונה מאות אמות מרובעות. 

וכפי שהזכרתי, היחס בין "הגודל הפיזיקלי" של המידע הנמצא בתורה לבין מימדי היקום הפיזיקלים בפועל היה אמור להיות 1/1, כי הרי כל המידע על היקום כולל תיאורו הפיזיקלי גרידא נמצא בפועל בתורה, ברם מצאנו לעיל כי היחס הוא 1/3200, כלומר "המידע הפיזיקלי" הנמצא בתורה גדול פי 3200 מהיקום, כאשר הגודל הפיזיקלי של התורה עצמה הוא 800 אמות מרובעות באמותיו של הקב"ה. 

לסיכום, נחזור לשאלה המסקרנת שהעסיקה את האמוראים ואת "היהדות החושבת" שבכל הדורות: אילו לקחתי דף מנייר וציירתי עליו את "המידע" שבתורה, היינו את "התרשים הפיזיקלי" שהוכן בתורה על היקום במלואו, לאיזה גודל "פיזיקלי" ישתרעו הניירות שלי? או אם תרצה- מהו היחס בין הגודל הפיזיקלי של השירטוט שציירתי על נייר לבין הגודל האמיתי של היקום המקביל? 

התשובה אמורה היתה להיות: 1/1, אולם היהדות החושבת  שבכל הדורות ושבראשם עמדו האמוראים- מצאו תוצאה שונה מזו (1/3200) כאשר כל דור חשף מימד אחד מהתוצאה הזאת, עד שבאו האמרואים וחשפו את התוצאה היחסית במלואה. 

לציין כי דברי ארבעת הנביאים הוזכרו בסדר עולה כאשר כל אחד מהם חשף מימד אחד מארבעת מימדי התוצאה, והמדובר במימד פיזיקלי גרידא- פשוטו כמשמעו. 

דוד המלך הזכיר רק מימד אחד מן התורה – הרוחב: "רחבה מצותך מאד". 

איוב הזכיר שני ממדים מן התורה; אורך ורוחב: "אֲרֻכָּה מארץ מִדָּה ורחבה מִנִּי ים". 

יחזקאל הזכיר גודל נוסף שהמגילה היתה כתובה מפנים ומאחור כאשר הכתב שמאחורי המגילה מוסתר מהקורא: "ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור". 

ואחרון זכריה אשר חשף, מעבר לשני המימדים של יחזקאל (פנים ואחור), עוד שניים נוספים; מגילת זכריה היתה מקופלת לשניים: "ויאמר אלי מה אתה ראה ואֹמר אני רואה מגִלה עָפָה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה"– כלומר מגילה כפולה שמקופלת באמצעה. 

לזכור ולשנן.. את דרך האמוראים שדבקו באמת הצרופה אשר הכריעה את כף המאזניים לטובתה כאשר נשקלה עם חשש ארבעת האחרים.

קישורים:  עמלק- פרק ראשון,   פרק שני,   פרק שלישי,   פרק רביעי ,  "התורה נגד המדע"