קוד: על הרוח בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: חגי הופר
אל:
כידוע, הרמב"ם בשמונה פרקים מבחין בין חמישה חלקי נפש. ובמורה נבוכים הוא סוקר את הופעותיה השונות של המילה רוח כמבטאת דברים שונים. בקבלה גם כן יש חמישה חלקי נפש, שונים אמנם – נפש רוח נשמה חיה ויחידה. את פירוטם ראה במקומות המיועדים לכך. נאמר רק, כי ישנה הקבלה בין נפש רוח ונשמה לבין עשייה דיבור ומחשבה בהתאמה, כשלכך ניתן להוסיף רצון או עמקות בהקבלה לחיה ואחדות עם ה' בהקבלה ליחידה. ועדיין נשאלת אצלי השאלה האם הרגשות הם מהנפש או מהרוח?
גם בברית החדשה מתבצעת הבחנה בין נפש ורוח:
אל העברים 4 12: כי-דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מכל-חרב פיפיות וירד עד-להבדיל בין-הנפש ובין הרוח בין הדבקים ובין-המוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו
הרוח נתפשת כנעלה יותר וכקשורה לאמונה ולהרגשת רוח הקודש הנוצרית, כפי שעולה מהכתוב -
יהודה 1 19: אלה הם הפרשים מן-הצבור בעלי נפש ורוח אין בהם
וגם הרוח עצמה עשויה להיות שלילית ורבים הסיפורים בה על סילוק רוחות טמאות, וכן נאמר -
הראשונה ליוחנן 4 1: ידידי אל-תאמינו לכל-רוח כי אם-בחנו הרוחות אם-מאלהים המה כי נביאי שקר רבים באו לעולם
וכל זה הוא רק הקדמה, או פתיחה, שאלה...