דברים ד34: "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך".
סליחה על השאלה, אבל מה זה הניסה? האם אלוהים צריך לנסות? האם לא הצלחתו מובטחת? אפשר לנסות לפרש את זה בדרכים פרשניות רבות, אך אני חושב שהטובה ביותר היא הדרך הלשונית:
ובכן, לנסות זה לעשות משהו לראשונה. וכן נמצא:
שמואל א יז39: "ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו".
עכשיו, אני טוען שזוהי גם המשמעות של נס – לעשות דבר לראשונה, ושעל כן יש קשר בין ניסה לבין נס. זאת אף-על-פי שבדרך כלל נוטים ללמוד נס-פלא מנס-דגל, ששניהם ניכרים.
אלוהים, אם כך, עשה מעשה ראשוני, שגם נרמזת בו ניסיותו.
באותו אופן יש קשר גם בין נסה ונס לנוס-ברח, כמו בפסוק:
דברים לד7: "ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה".
כאן זו משמעות הפוכה, ההופעה האחרונה – וכידוע מילים רבות מחזיקות משמעות והיפוכה.
ונחזק טענתנו: דומה למילה ניסה (במשמעות הראשונה כאן) היא ניצה – גם זהו פריחת הצמח לראשונה, בצבוצו מן האדמה. נץ, בץ, וכן – גץ, חץ, פצץ ועוד – בכולם משמעות הצ' דומה, של דהר שצץ לראשונה. יתכן שהס' בניסה באה על שום דמיונה לצ'. שהרי ס' כשלעצמה מבטאת דעיכה והתמוססות, כמו ב-מסס, גסס, כסס ועוד; ישעיהו י18: "והיה כמסס נסס", ישעיהו נא8: "כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס".
עוד על מילה זו ראה בהערתי למאמר –
http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/sofrim_shabot_aqda_2.html