קוד: הפוך בה - חצוצרות בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: הרב דב בעריש רוזנברג
אל:
עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת. (במדבר י' ב')
עלה בדעתי לומר בע"ה שהלשון חצוצרת, וכן שם הפעל (דה"א ט"ו כ"ד)
מחצצרים בחצצרות לפני ארון האלקים
וגו' [שנכפלה בהם עי"ן הפעל], שרשם הפוך מגזרת (ישעי' מ"ב י"ג)
יריע אף
יצריח
וגו', (צפני' א' י"ד)
מר
צרח שם גבור
.
ויתכן שאף קרוב אליהם הלשון (שמות י"א ז')
ולכל בני ישראל לא
יחרץ כלב לשנו
וגו' [ת"א: לא ינזיק כלבא לישנה למנבח], דכולם ענינם תנועת הפה והלשון להשמעת קול גדול וחזק.
באותו שורש, אבל במשמעות אחרת, העירני הגאון מו"ה אביגדור נבנצל שליט"א מן הפסוק (דניאל ט' כ"ה)
ונבנתה רחוב
וְחָרוּץ ובצוק העתים
, שהלשון "חרוץ" יתכן שהוא הפוך מ"חצר", דשניהם ענינם ריוח.
וז"ל רבי יונה אבן גנאח (בספר השרשים, שורש חרץ). ודומה לענין הזה אמרו (דניאל ט' כ"ה)
[ונבנתה] רחוב
וחרוץ
,
כי הוא אצלי כמו חריץ הנזכר במשנה באמרם (משנה ערובין ע"ח ע"ב) חריץ שבין
שתי חצרות עמוק י' ורחב ד', שהבנין בעת ההיא יהיה כולל הרחובות והחריצים
מרב אדם, והחריץ הוא בקע באדמה וכריתה ממנה. ואפשר להיות כמוהו (יואל ד'
י"ד)
בעמק
החרוץ
, עכ"ל.
וכן מצינו (ויקרא כ"ה ל"א)
ובתי
החצרים אשר אין להם חמה סביב
. וענינו ל' עיירות פתוחות ופרוצות מאין חומה.