משלי ל20: "כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ, וְאָמְרָה 'לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן!'
"
וכן אני לא יודע לזהות את
דרך האישה המנאפת - אצל כמה גברים היא עברה, שהרי בכל פעם היא
אוכלת (נהנית) ואז
מוחה את פיה (מנקה את עצמה) ואומרת:
"לא פעלתי אוון (רע)!".
עצות
גבר הרוצה לפתות אישה, מנסה לגרום לה לחשוב שהיא היחידה בחייו; אישה הרוצה
לפתות גבר, מנסה לגרום לו לחשוב שהוא היחיד בחייה; אולם, למעשה אי אפשר
לדעת איפה הם "עברו" לפני כן.
כמו שאי אפשר לדעת איפה עבר
הנשר, איפה עבר
הנחש ואיפה עברה
האוניה (ראו
פסוקים 18-19), כך אי אפשר לדעת איפה עבר
הגבר - בכמה
עלמות עבר לפני שהגיע אלַיךְ; וכן אי אפשר לדעת איפה עברה
האישה המנאפת - כמה גברים עברה לפני שהגיעה אלֶיךָ. הנואפים מנקים ומסתירים את עקבות המעשה כך שאף אחד לא יוכל לדעת עם מי הם שכבו.
מטרת הפסוק היא להזהיר מיחסי מין עם בני-זוג לא מוכרים. לאור הידוע לנו על מחלות מין מידבקות, קל להבין את החשיבות של אזהרה זו.
דקויות
אכלה ומחתה פיה
1. לפי רוב המפרשים,
אכילה היא משל ליחסי מין. כך פירשו גם את
משלי ט17: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ,
וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם
" (פירוט), וכך דרשו גם את תלונת בני ישראל,
במדבר יא5: "אֲשֶׁר
נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם
"
(בבלי יומא עה.), וכן את המשנה
(כתובות יג.,
כתובות סה:).
2. לענ"ד, בכל התנ"ך הפועל
אכל משמעו
השתמש ונהנה באופן כלשהו. משמעות זו היא היסוד למדרשי הלכה רבים, כגון: האיסור להשתמש בפרי בשלוש השנים הראשונות של העץ,
ויקרא יט23: "שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים,
לֹא יֵאָכֵל
"; האיסור להשתמש בבשרו של שור שהרג אדם,
שמות כא28: "וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ
" (פירוט); ואולי גם האיסור להשחית עצים שיש בהם תועלת כלשהי,
דברים כ20: "רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא
עֵץ מַאֲכָל הוּא, אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ
".
הביטוי
מחתה פיה ממשיך את המשל - כמו אישה שאוכלת ואז מנקה את פיה מהשאריות, כך הנואפת "תקנח הערווה
"
(רלב"ג), מנקה את עצמה מהזרע כדי שלא תיכנס להריון ולא יישארו עקבות מהמעשה.
מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב
גוגל
-
תיקוני זהר כז ב
-
חפץ חיים - הלכות לשון הרע ה ג
-
ישיבת עתניאל - אהבת איש ואשה בזוהר: יתירה מזו, בתנ"ך האכילה היא לעתים משל למעשה המיני "
כן דרך אשה מנאפת - אכלה ומחתה
פיה ואמרה לא פעלתי און" (משלי ל, כ). בדומה לכך, העץ נקרא 'עץ הדעת', ובפרשת בראשית
... (cache)
-
קידושין ב ב – ויקיטקסט: 3 מאי 2013
... משום דקבעי למיתני "ביאה" וביאה איקרי דרך, דכתיב "ודרך גבר בעלמה
כן דרך אשה מנאפת" (משלי ל,יח). הא תינח ביאה, כסף ושטר מאי איכא למימר? משום ביאה ותני
... (cache)
-
דרך: וביאה איקרי דרך, דכתיב ודרך גבר בעלמה
כן דרך אשה מנאפת... מפני שדרכו של איש לחזר על
אשה ואין דרכה של אשה לחזר על איש... (קידושין ב א וב, וראה שם עוד). אמר רבי יהושע בן לוי
... (cache)
-
דרך גבר בעלמה - פירוש הרב יובל שרלו: פשט הפסוקים מדבר על עקבות: כל אלה עושים את דרכם בלא להשאיר עקבות, ולכן דרכם
נעלמת. וסופה של הפרשיה מוכיח: ``
כן דרך אשה מנאפת, אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי
אוון``,
... (cache)
-
מגדף: וסוד הדבר
כן דרך אשה מנאפת וגו', אשרי חלקם של צדיקים שיודעים הדבר ומכסים אותו, ועל כן
נאמר ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל, (סוד הזה עמוק מדי ואי אפשר לבארו). (cache)
-
פרשת ויצא: אין דרך, אלא עבודת כוכבים, כמה דאת אמר: (עמוס ח): הנשבעים באשמת שומרון, ואמרו: חי
אלהיך דן, וחי דרך באר שבע. ואין דרך, אלא גילוי עריות, שנאמר (משלי ל):
כן דרך אשה מנאפת
וגו'. (cache)
-
יעקב נדרו:
... עריות משפיכות דמים מלשון הרע, אין דרך אלא עבודה זרה, כמו דאמר (עמוס ח') ואמרו חי
אלהיך דן וחי דרך באר שבע, אין דרך אלא גילוי עריות, שנאמר (משלי ל')
כן דרך אשה מנאפת. (cache)
-
מדרש רבא: ואין דרך, אלא גילוי עריות, שנאמר: (משלי ל)
כן דרך אשה מנאפת וגו'. ואין דרך, אלא שפיכות
דמים, שנאמר: (שם א) בני אל תלך בדרך את מנע רגלך מנתיבתם וגו'. ואין דרך, אלא לשון הרע,
... (cache)
-
כלה כמות שהיא: כאן דנה מלילה בפסוק בספר משלי: 'כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און' (מש' ל 20). על פסוק זה אומרת היא שהוא 'מהווה פיתוי שקשה לסרב לו לדרוש לגנות את
... (cache)
-
ילקוט שמעוני: ואין דרך אלא גלוי עריות,
כן דרך אשה מנאפת. ואין דרך אלא שפיכות דמים, בני אל תלך בדרך
אתם. וכתיב: כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם. ואין דרך אלא לשון הרע, דכתיב: וידרכו את
... (cache)
-
מניעים פרשניים: ניכר כי פס' כ: "כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און", הוא תוספת
פרשנית(4), ולא רק מפני שפיענוח דומה חסר במשלים בעלי המבנה הדומה (פס' טו-טז; כא-כג;
כד-כח
... (cache)
-
ארבע מלכויות – ויקישיבה:
כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן: כא.
תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת: כב. תַּחַת עֶבֶד
... (cache)
-
Join Academia.edu & Share your research with the world: כמו שנאמר "
כן דרך אשה מנאפת ". "כי כסתה פניה" והעמדנו "כי כסתה פניה" כמו שנאמר "אכלה
ומחתה פיה", שרפה העולם בשלהבותיה. "ואמרה לא פעלתי און". מהו הטעם? כיוון ש"כסתה
... (cache)
-
ילקוט שמעוני - ויצא:
... עריות
כן דרך אשה מנאפת ואין דרך אלא שפיכות דמים בני אל תלך בדרך אתם וכתיב כי
רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם ואין דרך אלא לשון הרע דכתיב וידרכו את לשונם קשתם שקר:
... (cache)
-
יוסף - בבואה של שלמה ויצירתו החכמתית: דכתיב: 'כן דרך אשה מנאפת, אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און' ". 41. וכך גם חז"ל דרשו
על במדבר ה יב: "איש איש כי תשטה אשתו: וכסילים מרים קלון - אלו נואף ונואפת והם נקראו
... (cache)
-
תיקוני זוהר: זכי לאעלא תמן, אשר לא הלך בעצת רשעים, דאיהי עצה בישא מסטרא דעץ הדעת טוב ורע, ובדרך
חטאים לא עמד, מאן דרך חטאים ההיא דאתמר בה
כן דרך אשה מנאפת, אכלה ומחתה פיה
... (cache)
-
על איסור ניאוף והשלכותיו המשפטיות / אביעד הכהן: הנואף מתואר במקרא כמי שעושה במחשך מעשיו: "ועין נאף שמרה נשף" (איוב כד, טו); ואילו
הנואפת מתוארת כמיתממת: "כן דרך אשה מנאָפת
אכלה ומחתה פיה, ואמרה לא פעלתי אָון"
... (cache)
-
"חד אמר... וחד אמר..." (יומא עה ע"א): לישנא מעליא נקט, דכתיב +משלי ל+
אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און. ולמאן דאמר דגים,
מאי חנם? דהוו מייתין להו מהפקירא. דאמר מר: כשהיו ישראל שואבין מים הקדוש ברוך הוא
...
-
"לברית הבט ואל תֵפֶן ליצר": על איסור ניאוף והשלכותיו המשפטיות: הנואף מתואר במקרא כמי שעושה במחשך מעשיו: "ועין נאף שמרה נשף" (איוב כד, טו); ואילו
הנואפת מתוארת כמיתממת: "כן דרך אשה מנאָפת
אכלה ומחתה פיה, ואמרה לא פעלתי אָון"
... (cache)
-
כפיית טובה: ג' כפויי טובה הן, הארץ, והאשה והנפש, הארץ שנאמר (משלי ל') ארץ לא שבעה מים, האשה מנין,
(שם)
אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און, הנפש מנין (קהלת ז') גם הנפש לא תמלא. (cache)
-
יוני קירש ברור שהבעל צריך לזון את אשתו. האם יש משמעות נוספת למזונות: לישנא מעליא כדכתיב: +משלי ל'+
אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און. למי שאומר שזה
אכילה ממש, מובן. למי שאומר שהכוונה לתשמיש הוא מסביר שהמשנה משתמשת ב"לישנא מעליא
"
... (cache)
-
מאור שבתורה:
... או לא זינתה, מה שאי איפשר לכל גוי וממלכה להיות ביניהם כן, ועליהן נאמר [משלי ל', כ']
אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און, כי מי יגלה על בנותיהם כי תזנינה ועל כלותיהם כי
תנאפנה. (cache)
-
Online Responsa Project - vast Jewish sources: לישנא מעליא נקט, דכתיב ד
אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און. ולמאן דאמר דגים, מאי חנם? דהוו מייתין להו מהפקירא. דאמר מר: כשהיו ישראל שואבין מים הקדוש ברוך הוא מזמין להם
... (cache)
-
דרך גבר בעלמה - הרב יובל שרלו - מורשת: ועוד: בהמשך הקטע נאמר "כן דרך אישה מנאפת,
אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי אוון". לפי
דרכו של הרב יש לפרש, ששלמה מתפלא על עזות-הנפש של המנאפת. אם כך: ד. מה הקשר בין
... (cache)
-
ד ע"א: ויש לך לדעת כי תשמיש נקרא "אכילה" בין באשה ובין באיש, באשה כתיב (משלי ל) "אכלה
ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און", באיש נאמר (בראשית לט) "כי אם הלחם אשר הוא אוכל", ועוד
... (cache)
-
מדרש רבה - ויקרא:
... שבעה מים האשה מנין (שם)
אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און הנפש מנין (קהלת ו) גם
הנפש לא תמלא שלשה נוטלין בשופע ונותנין בשופע הארץ והים והמלכות אמר רבי יהושע דסכנין
... (cache)
-
מאור שבתורה פרשת בלק התשס'ו:
... והיא בחינת הפגם המוזכרת בדבריהם ז"ל, ופירוש און הוא כח הרע הנמשך מהעבירה, על דרך
אומרו (משלי ל כ)
לא פעלתי און, וכתיב (תהלים קכה ה) יוליכם ה' את פועלי האון, ולזה אמר לא
... (cache)
-
ילקוט שמעוני: אכלה ומחתה פיה ואמרה
לא פעלתי און. נפש מנין? וגם הנפש לא תמלא, לפי שהנפש הזו יודעת
כל מה שהיא יגעה לעצמה היא יגעה, לפיכך אינה שבעה ממצוות ומעשים טובים. משל לעירוני
... (cache)
-
יוני קירש מדוע כל כך חשוב לחכמים האוכל של החתונה? האם: תנן: אוכלת עמו לילי שבת; בשלמא למ"ד אכילה, היינו דקתני אוכלת, אלא למאן דאמר תשמיש,
מאי אוכלת? לישנא מעליא כדכתיב: +משלי ל'+ אכלה ומחתה פיה ואמרה
לא פעלתי און. (cache)
-
ספר עשרה מאמרות:
... רשעים מבלעדי סבה אחרת הוא לבדו דידיה עביד אבל במדת הטוב אתה בעצמך ובכבודך
תכונן צדיק ועל התפשט ההשגחה ברצועות הגוביינא דרשו אכלה ומחתה פיה אמרה
לא פעלתי און. (cache)