קוד: ביאור:משלי כב14 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי כב14: "שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת,
זְעוּם ה' יפול[יִפָּל] שָׁם
"
שיחות-נפש של איש עם נשים זרות (שאינן אשתו) הן כמו שוחה (חפירה) עמוקה - הן מושכות את הלב וקשה להתנתק מהן; מי שה' זעם עליו, ומרגיש מרוחק מה', עלול להתפתות לחפש אהבה אצל נשים זרות, וליפול בשוחה זו.
ספר משלי מזהיר את האדם מפני התמכרות לדיבורים שיש בהם פיתוי:
שׁוחה = בור, חפירה המשמשת כמלכודת; זרות = נשים אחרות, שאינן אשתו; שוחה עמוקה פי זרות = כשאדם מדבר עם נשים זרות, הדבר משול לכניסה לתוך בור עמוק - קל להיכנס אבל קשה לצאת. השיחה סוחפת את האדם, הוא מתמכר ושוכח את אשתו ואת מקומו בעולם.
זעום = מלשון זעם, כעס וקללה; זעום ה' = מי שה' כעס עליו, הביא עליו קללה; זעום ה' יפול שם = אדם שה' כעס עליו והביא עליו קללה, עלול בקלות להתפתות ליפול לתוך שיחה עם נשים זרות. הוא מרגיש שה' לא אוהב אותו ומחפש אהבה במקום אחר.
הפסוק בא להזהיר את האדם: אם אתה מרגיש שה' כועס עליך, אל תדבר עם נשים זרות - אתה עלול ליפול ולהתמכר ולאבד את דרכך בחיים. הפתרון הוא
לעלות אל ה' ולא
לרדת וליפול לתוך בור!
כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי".
2.
שוחה - רומזת גם למילה
שֹיחה, שאחת המשמעויות שלה היא פטפוט, דיבור סרק; כך פירש רש"ר הירש את המשנה "אל תרבה
שיחה עם האישה
"
(אבות א ה)- אל תבזבז את הקשר עם האישה על פטפוטים. ככל שהשׂיחה יותר רדודה - השׁוחה יותר עמוקה.
1.
פי זרות = שיחה עם נשים זרות. קשרים פסולים עם נשים נמשלו לשוחה עמוקה גם בפרק הבא,
משלי כג27: "כִּי
שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה
".
2.
פי זרות = גם דיבורים זרים, ניבולי פה: "אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא: כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם, שנאמר
שוחה עמוקה פי זרות. רב נחמן בר יצחק אמר: אף
שומע ושותק, שנאמר
זעום ה' יפול שם
"
(תלמוד בבלי, שבת לג.).
מי שהקב"ה שונאו, נופל ונכשל בה".
2. וייתכן שהמשפט מתאר עונש - כשה' זועם על מישהו, הוא גורם שייפול לתוך שיחה עם נשים זרות: "מי שה' זעם עליו וחפץ במיתתו הוא נכשל בה, כי לא יאיר עיניו בתחלת הפתוי להבין סכלות הדבר וכזביו
"
(מצודת דוד).
עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה". לפי זה, היה אפשר לפרש: "מי שהאמונה שלו בה' היא קטנה וזעומה - רק הוא ייפול שם ".
אזהרות דומות נמצאות גם ב
משלי ה3-4: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה
שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן
חִכָּהּ; וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב
פִּיּוֹת
" (פירוט), ועוד.