רבים יחלו פני נדיב, וכל הרע לאיש מתן

דקויות

הפסוק משווה בין נדיב לבין איש מתן: לנדיב ישנם מעריצים רבים, אולם לאיש מתן ישנם מעריצים רבים עוד יותר - כולם רוצים להיות חברים שלו:

נדיב -

1. בלשון ימינו נדיב הוא אדם שנותן מתנות ברוחב-לב: "גדר הנדיב הוא הנותן כפי הראוי בזמן הראוי לאיש הראוי, כמו לעני בעת דחקו. והאיש מתן מפזר תמיד, וגם לעשירים, מצד מידת פזרנות" (מלבי"ם). אנשים רבים צריכים כסף, ולכן הם מחלים את פניו של הנדיב, כי הם יודעים שהנדיב נותן למי שאין לו. אבל כל האנשים - לא רק אלה שצריכים כסף - רוצים להיות רעים של איש מתן, כי איש מתן נותן לכולם, גם למי שיש לו.

• אולם, לענ"ד, המשמעות המדוייקת של נדיב היא "נעלה ונכבד" (פירוט).
• וגם אם נפרש כמו בלשון ימינו, "נדבן", לא ברור לי מניין לו שנדיב הוא אדם שנותן רק למי שצריך, והרי כל נתינה מבטאת נדיבות. 

2. בלשון המקרא, נדיב = שר, אדם נעלה ונכבד במעמדו: "רבים מבקשים פני השר, ולאיש הנותן מתנות - כולם רעיו ואוהביו" (הגאון מווילנה).

יחלו פני- = מחלים את פניו, באים לפניו ומכבדים אותו כדי לבקש ממנו דברים;   רבים יחלו פני נדיב = אנשים רבים רוצים לבקש בקשות מהנדיב, השר הנכבד, ולכן הם מחלים את פניו, באים לפניו ומכבדים אותו.

הָרֵעַ -

1. רוב המפרשים פירשו מלשון רֵעַ = ידיד: "הכל נעשים רעים לאיש מתן" (רש"י, וכן מצודות).

• אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב, למשל, "וכל האדם רע לאיש מתן", או "וכולם רעים לאיש מתן".

2. לענ"ד זוהי צורת המקור של הפועל הֵרִיע מלשון תרועה של כבוד (הרב יונה גירונדי).

איש מתן = אדם שנותן מתנות לכולם;   וכל הרע לאיש מתן = כל התרועות והתהילות ניתנות לאדם שדרכו לחלק מתנות. למרות שמעמדו אינו נכבד, מעשי הנתינה שלו מזכים אותו בכבוד רב יותר משל הנדיב.

משל ונמשל

הגר"א פירש את הפסוק כמשל לנדיבות ונתינה בתחום הרוחני: "רבים מבקשים פני השר בתורה... שילמד עמהם, ולאיש הנותן צדקה - כולם רעיו ואוהביו".

גם הפסוק הבא עוסק בקשר בין כסף לידידות.