צדיק עם שורשים

קוד: ביאור:משלי יב12 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יב12: "חָמַד רָשָׁע מְצוֹד רָעִים, וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים יִתֵּן"

אדם רשע,שבא מ שורש (משפחה) של צדיקים, חומד ורוצה ליהנות משני העולמות - מצד אחד, הוא חומד לחיות עם אנשים רעים במצודה (מבצר), ולצאת משם למבצעי ציד ושוד;   ומצד שני, לקבל כבוד ומעמד בזכות שורשיו המשפחתיים הצדיקים.

דקויות

לפי רוב המפרשים, הפסוק מציג ניגוד בין חייהם של הרשעים לחייהם של הצדיקים:

1. הרשע חומד ורוצה להשתתף במעשי ציד שמנוהלים ע"י אנשים רעים (שוד ורצח), והצדיקים אינם צריכים ללכת לצוד - הם נשארים במקומם, והשורש שלהם נותן להם פירות (ע"פ רש"י).

2.  הרשע חומד לשבת במצודה מבוצרת יחד עם אנשים רעים, כדי להתגונן מפני רשויות החוק והמשפט; והצדיקים אינם צריכים הגנה חיצונית - השורשים שלהם חזקים ונותנים להם ביטחון מכל צרה (רלב"ג, מצודות).

3. ואפשר גם לפרש, ששני חלקי הפסוק מתייחסים לאותו אדם - אדם רשע שיש לו "שורש צדיקים", כלומר - שבא ממשפחה של צדיקים. אותו רשע רוצה להרוויח כסף מכל המקורות האפשריים - הוא גם חומד להרוויח ממעשי ציד ושוד יחד עם אנשים רעים, וגם חומד ששורש הצדיקים שלו ייתן לו עוד כסף, שיקבל תרומות בזכות משפחתו הצדיקה...

בכל מקרה, הפסוק קשור לפסוק שלפניו, משלי יב11: "עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב" (פירוט): מי שעובד את האדמה הפרטית שלו ישבע לחם, ומי שרודף אחרי אנשים ריקים ורעים כדי להשתתף איתם במעשי ציד או במצודה - מאבד גם את פרנסתו וגם את אישיותו (ע"פ מלבי"ם).

הקבלות

ביטויים דומים ב משלי יב3: "לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע, וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט"

משלים נוספים על עצים ושורשים

רע - רשע