אל תהי חכם בעיניך, ירא את ה' וסור מרע

פסוקים דומים וקשורים

רעיון דומה נמצא ב משלי כב4: "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים". גם שם השלב הראשון הוא ענוה (כמו "אל תהי חכם בעיניך"), השלב השני הוא יראת ה', והתוצאה היא עושר וכבוד וחיים (כמו "רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך").

ראו גם: פסוקים נוספים המדברים על חכמה, בינה, יראה, ואהבה.

מקורות ופירושים נוספים

חז"ל קישרו את הרעיון שבפסוקנו לשלמה המלך, שהיה חכם מכל אדם, אך בגלל שסמך על חכמתו, חטא ועבר על מצוות ה': "בשעה שישב שלמה על כסא מלכותו, נשא נשים רבות ועבר על מה שכתוב בתורה לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, השתבח ואמר "אני ארבה נשים ולא אסור מן הדרך", ובאמת נשיו הטו את ליבו" (הרב רונן חזיזה בשם המדרש, חמש דקות תורה ביום, י סיון ה'תשס"ט).

פירשנו ש אל תהי חכם בעיניך ו ירא את ה'   הן שתי הנחיות נפרדות שמטרתן להביא ל סור מרע. אך ייתכן שיש קשר ביניהן: 

1. יראת ה' משמעה חשש מפני עבירה על דברי ה'. אדם שחושש לעבור על דברי ה', יחפש חכמה (= לימוד מאחרים) בשני תחומים:

• א. קבלת תוכחות וביקורת על העבר (רש"י);
• ב. עשיית סייגים וגדרות שיעזרו לו למנוע חטאים בעתיד (מצודת דוד).

2. הגאוה, המתבטאת במילים " חכם בעיניך ", היא אחת המידות הרעות ביותר, וכדי להינצל ממנה, יש צורך ביראת ה': "ירא את ה' וסור מרע ומכל מידה פחותה... והזהיר עתה על זה, לפי שהזהיר שלא יהיה חכם בעיניו, והיא מן המידות הפחותות..." (רבי יונה גירונדי).

• אולם, לפי פירוש זה, הקשר בין שני חלקי הפסוק הוא רופף - באותו אופן היה אפשר לדבר על כל מידה אחרת - "אל תהי זללן/עצלן/פחדן/פזיז/אכזרי, ירא את ה' וסור מרע"; לא ברור מדוע נכתב עניין זה דווקא על מידת "חכם בעיניו".

3. נאמר ב משלי ט10: "תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה', וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה", כלומר, תנאי מקדים ללימוד חכמה הוא יראת ה' (פירוט); הפסוק שלנו אומר "גם אם למדת הרבה, אל תחשוב שאתה כבר מספיק חכם ואין לך צורך בתנאי המקדים, אלא תמשיך לירא את ה' "; ואפשר גם לפרש בכיוון הפוך: יראת ה' היא הדבר הראשון והעיקרי שלומדים כאשר לומדים חכמה, ולכן "אל תהי חכם בעיניך" אלא המשך תמיד ללמוד עוד חכמה ועוד יראת ה' (דעת מקרא).

4. יראה דומה לראיה, והיא מציינת פחד מפני דבר שמודעים לנוכחותו; לפי זה, יראת ה' משמעה מודעות לנוכחות של ה', כאילו רואים אותו מול העיניים. לפי זה  אפשר לפרש על-דרך הדרש שהמילים אל תהי חכם בעיניך משמען "גם אם אתה חכם - אל תשים את החכמה שלך מול עיניך", אלא ירא את ה' וסור מרע - "ראה מול עיניך רק את ה'", וכך תסור מרע.

וההמשך מתאים לכל הפירושים: "רפאות תהי לשרך, ושיקוי לעצמותיך" - העצות שתקבל מאחרים, הסייגים שתקבל על עצמך, וחוקי התורה, לא רק יעזרו לך להתרחק מעבירה, אלא גם יעזרו לך לשמור על הבריאות, כי הרבה מחלות נגרמות מרדיפה אחרי מותרות, והרבה מחלות נמנעות ע"י פרישות והסתפקות במועט (מצודת דוד, מלבי"ם).