קוד: אוילים ותוכחות בתנ"ך
סוג: כלל_ספר
מאת: אראל
אל:
הביקורת גורמת לנו לבדוק את עצמנו ואת מעשינו בצורה מעמיקה יותר; מי שאינו מקבל ביקורת - נחשב אויל = שטחי.
כבר בתחילת הספר (משלי א7): "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה
וּמוּסָר,
אֱוִילִים
בָּזוּ
" -
יראת ה' היא תנאי הכרחי ללימוד
דעת, חכמה ומוסר;
והאוילים מזלזלים בכל אלה - הם חושבים שאין צורך ביראת ה', בדעת, בחכמה, וגם ב
מוסר (= ביקורת), כי המחשבה הראשונה שעולה בדעתם בוודאי נכונה (פירוט).
גם בהמשך נאמר (משלי ה22-23): "עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאֶתוֹ יִתָּמֵךְ. הוּא יָמוּת בְּאֵין
מוּסָר; וּבְרֹב
אִוַּלְתּוֹ
יִשְׁגֶּה
" - הנער שאינו מקבל ביקורת, ייכשל בעוונות יחד
עם הרשע (את = עם), ובסופו של דבר ימות בגלל שלא קיבל
מוסר ותוכחה,
ושגה מדרכו בגלל
איוולתו = גישתו השטחית לחיים.
משלי יב15: "דֶּרֶךְ
אֱוִיל
יָשָׁר בְּעֵינָיו; וְשֹׁמֵעַ
לְעֵצָה
חָכָם
" - האויל בטוח
שדרכו היא
ישרה ואין לו צורך לקבל עצות מאף אחד; אך
החכם יודע שהוא עלול לטעות, ולכן אינו סומך רק על עצמו, אלא
שומע גם
לעצתם של אחרים (פירוט).
משלי טו5: "
אֱוִיל
יִנְאַץ
מוּסַר
אָבִיו; וְשֹׁמֵר תּוֹכַחַת יַעְרִם
" - הנער
האויל מזלזל בדברי
המוסר
(= הביקורת) שמנסה
אביו ללמד אותו; רק מי
שישמע
וישמור את דברי
התוכחה שהוא לומד - יקבל
ערמה ופקחות (פירוט).
משלי כז22: "אִם
תִּכְתּוֹשׁ אֶת
הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי - לֹא תָסוּר מֵעָלָיו
אִוַּלְתּוֹ
" - כתישה היא משל לייסורים של חינוך; הפסוק מלמד שהכתישה אינה משפיעה על אדם
אויל (פירוט).