ראשי>בין ה' לאדם>השגחת ה'>קשר עם ה' בספר משלי>

אך מרי יבקש רע, ומלאך אכזרי ישולח בו

קוד: ביאור:משלי יז11 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

פרק יז פסוק 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28

יז11 אַךְ מְרִי יְבַקֶּשׁ רָע, וּמַלְאָךְ אַכְזָרִי יְשֻׁלַּח בּוֹ.

סגולות

אדם רע מבקש (רוצה) אך (רק) למרות ולעשות "דווקא", ההיפך מרצון ה'; ועונשו יהיה מידה כנגד מידה, כשה' ישלח בו מלאך אכזרי, שליח הרוצה לעשות אך (רק) דברים זרים והפוכים לרצונו.

/ מי שתמיד אך (רק) ממרה, מסרב לכל פקודה רק מתוך אידיאל של מרדנות, מבקש וגורם רע לו ולאחרים, וסופו יהיה שהשלטון ישלח בו מלאך אכזרי, שיפגע בו ולא יאפשר לו להביע מחאה.

מצודות

מי שכל דבריו אך למרות בה', הוא מבקש רעה לעצמו בעולם הזה; ומלאך אכזרי ישולח (ישוסה) בו לדונו אחרי מותו.

הקבלות

מלאך המעניש את הממרים נזכר גם בשמות כג20-21: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אַל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אֶל תַּמֵּר בּוֹ, כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ", בתהלים עח49: "יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים", ובקהלת ה5: "אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ, וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא; לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ, וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ?".

אכזרי נזכר בפסוק נוסף שבו, אולי, הכוונה למלאך, משלי ה9: "פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי" (פירוט).

מרי נזכר פעמים רבות בנבואת יחזקאל, כתוכחה לעם ישראל, החל מיחזקאל ב5: "וְהֵמָּה אִם יִשְׁמְעוּ וְאִם יֶחְדָּלוּ, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה, וְיָדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְתוֹכָם. וְאַתָּה בֶן אָדָם אַל תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל תִּירָא, כִּי סָרָבִים וְסַלּוֹנִים, אוֹתָךְ וְאֶל עַקְרַבִּים אַתָּה יוֹשֵׁב, מִדִּבְרֵיהֶם אַל תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל תֵּחָת, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה".

דקויות

הפסוק מתאר חטא ועונשו, מידה-כנגד-מידה:

1. החטא הוא אך-מרי והעונש הוא אכ-זרי.

החוטא רוצה להיות אך (רק) במרי: "שעומד במריו תמיד, בלי שום הכנעה בינתיים, כי זה גורם הרעה הגדולה לעצמו... שאילו היה נותן איזה רווח של חרטה ועזיבת החטא, היו מרחמים עליו מן השמים. והוא כעניין שאמר בספר קהלת: אל תרשע הרבה" (רמ"ד ואלי, וכן כנראה רש"י);

ועונשו - מלאך אך-זר, שליח שיעשה אך (רק) דברים זרים והפוכים לרצונו. זה, לדעתי, מקורו של השורש אכזר: הוא מחובר משתי מילים אך+זר. ראיה לחיבור זה, באיוב יט13: "אַחַי מֵעָלַי הִרְחִיק, וְיֹדְעַי אַךְ זָרוּ מִמֶּנִּי". אכזר הוא "אך זר", רק זר; מתנהג כאילו אין כל קשר ויחס בינו לבין האדם הסובל. חיזוק לפירוש זה, במשלי ה9: "פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ, וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי" - "אכזרי" מקביל ל"אחרים". בעוד שהרחמים מציינים הזדהות והשתתפות בצרת הזולת, האכזריות מציינת התנכרות והתעלמות מצרת הזולת - כאילו שמדובר בשני יצורים זרים לגמרי, ולא בשני צאצאים של אדם הראשון.

2. החטא הוא התעלמות משליחים מוכיחים, והעונש הוא שליח אכזרי: "ואשר לא יתעורר לקול המוכיחים, יכפל עונו, כי הזהירוהו והקשה את לבו ולא נזהר... האיש הרע לא יכנע לקול המוכיחים, אך יבקש להמרות. ותחת כי לא נחת מדברי המלאך המוכיח, מלאך אכזרי ישולח בו, מדה כנגד מדה, כי המוכיחים נקראו מלאכים, שנאמר (דברי הימים ב לו) ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו" (ר' יונה, שערי תשובה ב יא).

"בעת מרותו בתורה, לעזבה ולנטשה, אינו מבקש אלא רע, ולכן מלאך אכזרי ישולח בו" (הגר"א, פירוש ראשון);

"כאשר יבקש אדם על חבירו שיהיה בצרה, ישלחו בו מלאכי רעים" (הגר"א, פירוש אחרון).

"הכסיל הוא אך ממרה בזדון, ועל-ידי מרי ומרידה יבקש רע, כי התאוה תאלצהו למרות פי החכמה בזדון, והוא יבקש רע גם אם מלאך אכזרי ישולח בו, שלא יועיל לו שום הכאה" (מלבי"ם).