לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממוות

מה הדבר הטוב ביותר שיכול איש עשיר לעשות, על-מנת להכין את עצמו למלחמה? במקום לבנות מקלט אטומי, ספר משלי ממליץ לעשות צדקה:

יום עברה = זמן של אסון מיוחד, העובר וחורג מהמקובל. בזמנים כאלה אין ערך לכסף, ורק צדקה תציל ממוות = רק מעשי הצדק שעשה האדם בכספו הם שיעזרו לו להינצל: "ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם, ושינוי מעשה. צדקה - דכתיב וצדקה תציל ממות..." (רבי יצחק, ראש השנה טז ב; רבי יהודה, בבא בתרא י א).

שני סיפורים יפים ממחישים את הרעיון שבפסוק:

"שמואל ואבלט (שם חכם נכרי, והיה חוזה בכוכבים) היו יושבים, וראו קבוצת אנשים הולכים לכיוון האגם. הצביע אבלט על אחד מהאנשים, ואמר לשמואל: איש זה הולך ולא יחזור - יכיש אותו נחש והוא ימות. אמר לו שמואל: אם בן ישראל הוא - יילך ויחזור.    עוד הם יושבים, הלך אותו האיש וחזר. קם אבלט, בדק את מעילו של אותו אדם, ומצא נחש כרוך עליו, חתוך לשני חלקים.   אמר לו שמואל: מה עשית?   אמר לו: יש לנו מנהג בקבוצה, שבכל יום, כל אחד מאיתנו מביא אוכל לסעודה המשותפת. היום, היה אחד מאיתנו שלא היה לו אוכל, והיה מתבייש. אמרתי להם: היום אני אאסוף את האוכל. כשהגעתי אליו, עשיתי את עצמי כאילו אני לוקח ממנו, כדי שלא יתבייש.    אמר לו: מצוה עבדת. יצא שמואל ודרש: וצדקה תציל ממות - ולא ממיתה משונה, אלא ממיתה עצמה" (תלמוד בבלי שבת קנו:, תרגום לעברית).

"אמר רבי אבא: אם נתת מכיסך צדקה - הקב"ה משמרך מן הפיסין ומן הזימרת ומן הגלגלות ומן הארנוניות. מונבז המלך עמד ובזבז כל נכסיו לעניים. שלחו לו קרוביו ואמרו לו 'אבותיך הוסיפו על שלהן ועל של אבותיהן ואתה ביזבזתה את שלך ואת של אבותיך?!' אמר להם: 'כל שכן! אבותי גנזו בארץ ואני גנזתי בשמים, שנאמר (תהילים פה) "אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף"; אבותי גנזו אוצרות שאין עושין פירות, ואני גנזתי אוצרות שהן עושין פירות, שנאמר (ישעיהו ג) "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו"; אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו, שנאמר (תהילים צז) "צדק ומשפט מכון כסאך וגו'"; אבותי גנזו ממון ואני גנזתי נפשות, שנאמר (משלי יא) "ולוקח נפשות חכם"; אבותי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי, שנאמר (דברים כד) "ולך תהיה צדקה"; אבותי גנזו בעולם הזה ואני גנזתי לעולם הבא, שנאמר וצדקה תציל ממות, והלא הוא מת [בסופו של דבר?!] אלא, שלא ימות לעולם הבא" (ירושלמי פאה ג א).

לפי רוב הדעות צדקה היא עזרה לנזקקים, אך לפי אחד המדרשים צדקה היא לימוד תורה: "לא יאמר אדם: הואיל ונתעסקתי בתורה תחילה, אלך ואתעסק מעכשיו בממון ונכסים, ואין יודע שאין מועילין לו כלום, שנאמר: לא יועיל הון ביום עברה. ומה יועיל לו? דברי תורה, שנמשלו בחיים, שנאמר (משלי ה ו): "אורח חיים פן תפלס". וצדקה תציל ממוות - מדינה של גיהנם. יש אדם שהוא נותנה למי שראויה לו ולמי שאינה ראויה לו, יכול אם נותנה למי שאינה ראויה לו תהי מצלת אותו? הוי אומר לו: אין לך צדקה אלא תורה, שנאמר: (דברים ו כה): "וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות וגו'". מאן דבעי ישמיענה מהכא, דאמר רבי יוסי: יהי חלקי עם גבאי צדקה ולא עם מחלקי צדקה, שהנוטלה יודע ממי נוטלה, אבל הנותנה אינו יודע למי נותנה. אמר רבי חנינא בן דוסא: אין לך צדקה שמצלת את האדם מדינה של גיהנם אלא תורה בלבד, לכך נאמר "וצדקה תציל ממוות", שיש בה כוח להציל מיום הדין..." (מדרש משלי (בובר).

בכל מקרה, לפי חז"ל, הפסוק מלמד שאין טעם לצבור יותר מדי הון, כי ביום עברה הוא לא יעזור, אלא להשקיע את ההון במעשי צדקה, שיישמרו לזכותו של האדם לעולם ועד.