מאת: אראל
איכה א16: "
'עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם; כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם, מֵשִׁיב נַפְשִׁי; הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים, כִּי גָבַר אוֹיֵב.'
"
"-
על כל הצרות
האלה אני בוכיה (בוכה בלי הפסקה), שתי
עיניי מורידות מים של דמעות בלי הפסקה; וכל הצרות האלה באו עליי
כי רחק ממני ה', שהיה תמיד
מנחם אותי ומושיע אותי
ומשיב את
נפשי ; ולכן
היו בניי שוממים , מיואשים וחסרי-אונים,
כי גבר האויב עליהם."
---
כאן מסתיימת קריאת ירושלים שהתחילה
בפסוק 12; היא קראה אל עוברי הדרך להקשיב לה, ותיארה את כל צרותיה, ועכשיו היא מסכמת ואומרת "על כל הדברים האלה שסיפרתי לכם עכשיו, אני בוכה בלי הפוגה".
בוכיה - כמו בוכה; והאות י נוספה כדי להאריך את המילה ולתת תחושה של בכי מתמשך, ללא הפסקה.
עיני עיני יורדה מים - כל אחת משתי עיניי מורידה דמעות; ו"
כפל הלשון מלמד שאין הפוגות
"
(
רש"י) .
1. בפסוקים אחרים בפרק כבר נאמר, שאף אחד מהגויים לא מנסה לנחם את ירושלים על צרותיה,
איכה א2: "
אֵין לָהּ
מְנַחֵם מִכָּל אֹהֲבֶיהָ
" (
פירוט);
איכה א9: "
וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין
מְנַחֵם לָהּ
" (
פירוט);
איכה א17: "
פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ אֵין
מְנַחֵם לָהּ
";
איכה א21: "
שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי, אֵין
מְנַחֵם לִי
". וכשאף אחד לא מנחם, הצרה גדולה ומדכאת עוד יותר.
2. אבל בפסוקנו הלשון היא אחרת:
רחק ממני מנחם . כלומר, יש לי מנחם, אבל הוא רחוק ממני. ויש שדרשו שהכוונה למשיח, שאחד משמותיו הוא מנחם
(פלגי מים) . ולענ"ד, הכוונה לה', המנחם הנצחי של עם ישראל,
ישעיהו מט13: "
כִּי
נִחַם ה' עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם
",
ישעיהו נא3: "
כִּי
נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ
",
ישעיהו נב9: "
כִּי
נִחַם ה' עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלָים
". אולם ה' מרוחק מעם ישראל בגלל פשעיהם שנזכרו בפסוקים הקודמים, ולכן גם הגאולה אינה מגיעה.
*
נפש היא
הצד החומרי של החיים;
משיב נפשי הוא מי שמציל את חיי, מחזיר אותי לחיים. וגם כאן הכוונה לה',
תהלים לה17: "
אֲדֹנָי כַּמָּה תִּרְאֶה,
הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם, מִכְּפִירִים יְחִידָתִי
"; וכן נאמר על התורה,
תהלים יט8: "
תּוֹרַת ה' תְּמִימָה,
מְשִׁיבַת נָפֶשׁ
".
רעיון כללי יותר נמצא ב
קהלת ד1: "
וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים
וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם; וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ
וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם
".