![]() |
![]() |
מעשה בשני אחים שהיה אחד במירון ואחד בגוש חלב נפלה דליקה בבית זה שהיה במירון ובאת אחותו מגוש חלב התחילה מגפפתו מחבקתו ומנשקתו ואומרת: לית דא מבדה לי, דהוה אחי באננקי ונתפלט ממנה:
לאחד שהלך במקום סכנה וניצל פגע ביה חבריה.אמר רבי אבא בר כהנא:
א"ל: בההוא אתרא דסכנתא עברת?
כמה סכנתא עברת, כדון ילדך אמך, כמה צערה עברה עליך,
וכדין איתברית ברייה חדתא.
מעשה שנמנו חכמים בעליית בית גדיא ביריחו, יצתה בת קול ואמרה להם:אף הוא אמר ג' דברים בשעת מיתתו:
יש ביניכם אדם אחד שהוא ראוי לרוח הקדש, אלא שאין דורו כדי לכך!
נתנו עיניהם בהלל הזקן.
כשמת היו אומרים עליו: הא ענו, הא חסיד תלמידו של עזרא.
שוב מעשה שנמנו בכרם ביבנה חכמי ישראל וכי בכרם היו?!
אלא זו סנהדרין, שעשויה שורות שורות דגלים דגלים כמטעת של כרם.
יצתה בת קול ואמרה להם: יש ביניכם אדם אחד שהוא ראוי לרוח הקדש, אלא שאין דורו כדי לכך!
נתנו עיניהם בשמואל הקטן.
וכשמת, אמרו עליו: הא ענו, הא חסיד, תלמידו של הלל הזקן.
מעשה ששמע יוחנן כוהן גדול בת קול יוצאת מקדש הקדשים, ואמרה: נצחו טליא דאזיל לאגחא קרבא באנטוכיא, וכתבו אותו היום ואותה שעה והיה כן, ובאותו היום נצחו.
מעשה ששמע שמעון הצדיק בת קול יוצאת מבית קדש הקדשים ואמרת: בטילת עבידתא די אמר סנאה למיחרבא היכלא ונהרג גיוסלוקין ובטלו גזירותיו ובלשון ארמי שמען.ר' חוניא בשם ר' ראובן:
מלך במדינה צועקים לו והוא עושה אם אין מלך במדינה איקונין שלו שם, אלא שאין איקונין עושה מה שהמלך עושה.רבי יוחנן ור' שמואל בר נחמן
לאחד שהיה לו בן גידם אצבעים.כך בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל, היו מלאכי השרת מדדין להם לישראל והיו מדדין לפני הקב"ה, ואומרים: רבונו של עולם! אישורך הוא, הודך הוא, כבודך הוא, שתהיה תורתך בשמים!
מה עשה?
הוליכו אצל סדקאריס ללמדו אומנות.
התחיל מסתכל באצבעותיו, אמר: כל עצמה של אומנות זו אינה נקנית,
אלא באצבעי, היאך זה שילמד?!
הוי לית שוקה נפיק מן גביכון!
למלך שמשיא בתו חוץ למדינה.כך בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל, אמרו לו מלאכי השרת להקדוש ב"ה: רבש"ע! אשר תנה הודך על השמים, אישורך הוא, הודך הוא, שבחך הוא, שתהיה תורה בשמים!
אמרו לו בני המדינה: אדונינו המלך! שבחך הוא ובדין הוא שתהא בתך אצלך במדינה!
אמר להם: וכי מה איכפת לכם?
אמרו לו: שמא למחר אתה הולך אליה ודר אצלה ועמה, בשביל אהבתה.
אמר להם: בתי אשיא חוץ למדינה, אבל אני דר עמכם במדינה!
למלך שכעס על בנו ומסרו ביד עבדו.כך כיון שגרמו העונות וחרב בית המקדש וגלו ישראל לבבל, אמר להם נבוכדנצר: אל תשמעו לתורת אביכם שבשמים, אלא: (דניאל ג') תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת.
מה עשה?
התחיל חובט עליו במקל.
אמר לו: אל תשמע לאביך!
אמר לו: שוטה שבעולם, כל עצמו של אבא לא מסרני לדידך, אלא על ידי שלא הייתי שומע לו, ואתה אומר לי אל תשמע לאביך?!
למלך שכעס על עבדיו וחבשן בבית קולין.כך אף על פי שישראל עסוקין במלאכתן כל ששת ימים וביום השבת משכימים ובאים לבית הכנסת וקורין קריאת שמע, ועוברין לפני התיבה וקורין בתורה ומפטירין בנביא, והקב"ה אומר להם: בני, הגביהו קולכם כדי שישמעו חברים שעל גבכם, ואין חברים אלא מלאכי השרת, ותנו דעתכם שלא תשנאו זה את זה, ולא תקנאו זה את זה, ולא תחרחרו זה עם זה, ולא תביישו זה לזה, שלא יאמרו מלאכי השרת לפני: רבש"ע! תורה שנתת להם לישראל, אינן עוסקין בה והרי איבה וקנאה ושנאה ותחרות ביניהם, ואתם מקיימים אותה בשלום!
מה עשה המלך?
נטל כל קצרקטין שלו ועבדיו והלך לשמוע מה היו מן הן אומרים. שמע שהיו אומרים: אדונינו המלך! הוא שבחנו! הוא חיינו! אל נחסר לאדונינו המלך לעולם!
אמר להם: בני! הגביהו קולכם, כדי שישמעו חברים שעל גבכם.
למלך שעשה סעודה וזימן האורחין. מהם אוכלין ושותין ומברכים למלך, ומהן אוכלין ושותין ומקללין למלך.כך כשישראל אוכלים ושותים ומברכין ומשבחין ומקלסין להקדוש ברוך הוא, מקשיב לקולם ומתרצה, ובשעה שאומות העולם אוכלין ושותין ומחרפין ומנאצין להקב"ה בעריות שמזכירים. אותה שעה חושב הקדוש ברוך הוא אפילו להחריב לעולמו, והתורה נכנסה ומלמדת סניגוריא ואומרת: רבונו של עולם עד שאתה מביט באלו שמחרפין ומכעיסים לפניך, הביטה בישראל עמך שמברכים ומשבחים ומקלסים לשמך הגדול בתורה ובזמירות ובשבחות.
הרגיש המלך ובקש להכניס בהם מהומה בסעודתו, ולערבבה, נכנסה מטרונה ולימדה עליהם סניגוריא.
אמרה לו: אדוני המלך! עד שאתה מביט באלו שאוכלין ושותין ומקללין אותך, הביט באלו שאוכלים ושותים ומברכים אותך, ומשבחים לשמך.