מאת: אראל
כל טוב
שלמה אבינר
-------------------------------------
שאלה . יש הרבה נשים מסורתיות או חילוניות אשר חשקה נפשן לטבול במקוה, אך הן נמנעות, כי הן מתביישות מפני הבלנית הבודקת אותן לפני הטבילה מחשש חציצה, וכן הנוכחת בשעת הטבילה עצמה. עבור נשים רבות, הטבילה לפני החתונה, היא הראשונה והאחרונה בחייהן. היש פתרון?
תשובה . יש כמה פתרונות עבור נשים אלו:
שלומות!
אין כל ספק, שעיקר כל העיקרים בטהרה הוא טבילת נשים, ואסור בהחלט להקשות עליה בחומרות, גם אם יש בהן חשיבות כשלעצמן.
בדיקת
הבלנית צריכה להיות רשות על פי רצונה החופשי של הטובלת. אם רצונה בכך,
תבדוק אותה חברתה, שתסכים לבוא יחד איתה, ותראה אותה גם בעת הטבילה, כדי
לוודא שכל שערותיה בתוך המים. אם אין רצונה גם בכך תבדוק היא את עצמה, ככל
יכולתה. אשה ששערה קצר יכולה לטבול בעצמה, בלי שום בעיה. ואם שערה ארוך,
יכולה להניח בגד רפוי על שערותיה, כמו שנפסק בשולחן ערוך (יורה דעה, סי'
קצ"ח, סעיף מ'). הטובלת יכולה גם לטבול ולהעביר ידיה על שערה בעודה במים,
כדי לוודא שכל הגוף במים כאחד, כולל השערות והידיים. אם אינה מיומנת בכך,
ואינה בטוחה, יכולה לבקש מחברתה שתבוא איתה ותראה בטבילתה, או לבקש
מהבלנית. תפקיד הבלנית, לשרת את הנשים לפי רצונן, ולא לשמש משגיחות
ומפקחות - דבר שאכן מביך נשים רבות, כפי שידוע לי מזה שנים. אם הבלנית
מתעקשת, מפני שכך לימדו אותה, להשגיח בקפדנות ולהטיל מורא על הנשים, צריך
להחליף מקוה, או לבוא עם חברה, ולומר לבלנית להישאר בחוץ.
כמו כן
יכולה אשה ללכת לטבול בים, או במעיין. הים הוא מקוה גדול, כמו שכתוב
בבראשית א' - "ולמקוה המים קרא ימים", וכן נאמר במשנה (מקוואות פרק ה'
משנה ד'), ונפסק בהלכה (רמב"ם, מקוואות, פ"ט הי"ב; שו"ע יו"ד סי' ר"א הל'
ה').
אך יש להיזהר מכל חשש סכנה, ולכן אסור להיכנס אלא למקום שאינו
עמוק, וניתן לעמוד בו. במקום כזה, רצוי ללבוש חלוק רופף, מבד שאינו נצמד,
כך שאין בו שום חציצה. אשה שרוצה ללבוש חלוק כזה אף במקוה, יכולה לעשות כן
אם היא נבוכה, וקשה לה לטבול אחרת, בין אם משגיחה עליה חברתה, או הבלנית,
ובין אם לאו.
כללו של דבר, יש לחזק טבילת נשים בכל דרך שבעולם, וכל
אשה ראוי שתבחר לה את טבילתה בדרך שתהא נוחה לה, כדי לקיים את המצוה
בהידור ובשמחה, ולהרבות טהרה בישראל.
בברכת ה'
הרב יואל בן-נון
נ.ב. מאמר שלם בנושא , ובמגמה דומה, זה כתב לאחרונה הרב אלישיב קנוהל, בגיליון רבני צֹהר, האחרון (קיץ התשס"ג).קראתי בעניין רב את הסקר שערכת. מעניין שדווקא שלשום יצא לי לשוחח ארוכות עם מישהו בעניין (הוא שייך לקהילה גדילה והולכת של "אמריקאים" צעירים החיים בירושליים, לבדם. קהילה זו מתמודדת בצורה ישירה עם שאלות כמו טבילה בלי חתונה, שמירת דיני הטהרה בכלל ועוד...).
בנושא הבדיקות, אני מסכים שיש להפיץ, בזהירות, את העובדה שעדיף לטבול בלי בדיקה מאשר לא לטבול בכלל. אולם, לענ"ד, הבעיה המרכזית היא אופי הבדיקה... וכאן העבודה צריכה להיעשות מול הבלניות, במקומות רבים הבדיקה מדוקדקת מידי ויוצרת תחושה לא נעימה. אולם יש בהחלט מקומות שבהם יש בלניות המשכילות לבדוק בצורה נעימה, מאוד מתחשבת ומקובלת. יתכן שעבוד בתחום זה (אני אישית שלחתי פעם מכתב מחאה לרב עיר שבאחד ממקוותיה היו בדיקות כל כך מחמירות שנשים (דתיות) העדיפו לדחות את הטבילה כמה שיותר כדי להינע מהבדיקה. בעקבות הקיצוצים בתקציבי הדתות נסגרו כל המקואות באותה עיר, מלבד אותה מקווה שכולן נמנעו ללכת אליה (!) וכששמעתי על זה שלחתי מכתב לרב העיר).
...נהניתי לראות את האתר שלכם, שלא הכרתי.
שלום לך!
קראתי את נתוני סקר הנשים, וכמובן הוא משתנה ממגזר למגזר, ותלוי מי הנשאלות.
אולם לדעתי צריך להתייחס לתוצאות הללו בכובד ראש, ומבחינתי 20% זה הרבה מאוד, גם 5% בנושא זה זה הרבה.
את הסקר הזה צריך לשלוח לבלניות בארץ עם מכתב מלווה שיש בו הרבה הערכה למסירות שלהן.
למשל עכשיו השנה יש מאות בלניות שלא קבלו משכורת במשך חודשים או יותר והן ממשיכות בעבודה מסורה, ממש לשם שמים.
נתתי שיעורים והרצאות והנחיות לבלניות במשך שנים, ואני יודע ומעיד שרובן ככולן עושים לשם שמים.
יתכן כפי שעולה מהדו"ח שיש טעויות, ויש החושבות שמעשה כזה יקרה אישה והוא מרחיק, לכן טוב להאיר את עינהן בלב טוב ובנפש חפצה.
לכן אם תכתבי מכתב אישי לבלניות, שיש בו הערכה גדולה לכך שאישה כזאת מוצאת את עצמה בליל שבת, בליל חג, בליל ראש השנה שאורחיה ממתינים לה בבית שעה אחרי התפילה והיא עודנה במקוה. ומצד שני הצעות לשיפור.
אל תגידי לה "זה לא טוב", דברי בחיוב, בהבנה, בהמלצה, הנני משוכנע שזה יועיל.
ואם חלילה יש בלנית אחת עקשנית ומרדנית, שמרחיקה נשים מלטבול בהתנהגות חצופה, לא בשבילה נכתים את כל הבלניות, וכמובן שאין מקום לאחת כזו.
המלאכה היא מלאכת קודש.
בכינוס מועצת הרבנות הראשית האחרון במרוקו לפני מלחמת השחרור, עמד מו"ר דודי הרה"ג מיכאל בנו של המלאך רפאל זצ"ל ואמר שבלי מקוואות הגייניות נשים לא תטבולנה. והיתה החלטה חד משמעית, שיש לנאות וליפות את המקוואות.
וברוך ה' זכינו להקים אצלנו יותר מעשרים ושנים מקוואות וזה לי שנים שמצווה זו נצבת לנגד עיני, לכן שמחתי לקבל את מכתבך ואודה לך שבעתיים אם כפי שהצעתי כבר תשלחי זאת לרבנים הראשיים, לרבני ערים ולבלניות זה יוסיף טהרה קדושה, אהבה וקרוב לבבות
תודה רבה.בס"ד
חזק ואמץ להרבות טהרה בישראל.
איני מאמין שאיזה שהוא בית דין ירצה שחבריו ישוחחו עם נשים על כך. בהיותך אשה ראוי אולי שתתחילי את בכך ואם יתברר לך שיש בסיס נרחב לבעיה שהצגת או אז בית הדין יגייס את נשות הדיינים וחברותיהן על מנת לקבל תמונת מצב בהיקף סביר.
אותו מעט שיפנה לרב מורה הוראה יקבל הסבר יסודי ונעים למה לכתחילה צריכה להיות בדיקת אשה, ובאלו תנאים אפשר, על פי הלכה, לוותר על הבדיקה בדיעבד.
ויהי רצון שנשמע ממך בשורות טובות!
דוד שיראל - עוזרו האישי של הרב יצחק גינזבורג
ג.נ.מ
קבלתי מכתבך והצעתך בנושא הבדיקות טרם טבילה במקוה.
כל
מה שנהגו בנות ישארל אפי' דבר קל מאוד מקבל תוקף של קדושה, והראיה הטובה
ביותר היא ההלכה שאם רואה טיפת דם כחרדל יושבת עליה שבעה נקיים, אע"פ שאף
תנא או אמורה לא אמר זאת, אלא זה מנהג שנהגו בנות ישראל.
בכלל צריך זהירות רבה בכל שינוי ובפרט בפרסום ופרהסיא, כי שינוי גורר שינוי ואנה אנו באים.
לפני
כשנה בקשני זוג שנישא שאני אהיה הרב המקדש, וברצונם היה שהחתן יקדש בשרשרת
ולא בטבעת כנהוג. ברור שעל פי ההלכה זה מאה אחוז, אולם יש כאן שנוי פעוט
מהמקובל, וחששתי שמא שינוי זה יהיה פתח לשינויים נוספים, אע"פ שידעתי
שהזוג הנ"ל הוא זוג צעירים דתיים, המדקדקים על עצמם בקלה כבחמורה.
בהצעות
מעין אלו, יש לפנות לרבנות הראשית לישראל, או לרבנות הראשית חיפה, אל
הרבנים הראשיים, והם על פי שיקול דעתם, רוחב דעתם, גאונותם בתורה ויראת
השמים שלהם, יפסקו לנו כיצד לנהוג, ואנחנו נקיים דבריהם במדוייק ונקיים את
מצות התורה 'ועשית... ככל אשר יורוך'.
ב"ה
כ"ט מנ"א תשס"ד (16 באוגוסט 2004)
שלום וברכה,
בקשר להצעתך לאפשר לנשים לטבול שלא בנוכחות המטבילה, דבר זה עלול לגרור גם את אותן שבמשך שנים טובלות בנוכחות הרבנית האחראית.
אנו נעלה את ההצעה בלשכת הרבנות הראשית הקרובה.
מ"מ יצאה הוראה להדריך ולהורות בדרכי נועם כפי שתורתנו הקדושה מחייבת.
בברכה,
הרב שלמה שלוש
הרב הראשי וראב"ד
חיפה
כיום, כל אישה שבאה לטבול במקווה, נדרשת לעבור בדיקה לפני הטבילה, כדי לוודא שגופה נקי מחציצות. בדיקה זו גורמת מבוכה קשה לנשים, מכיוון שנשים רבות מתביישות מאד לחשוף את גופן בפני נשים אחרות. יש נשים מסורתיות שאינן טובלות מסיבה זו. בסקר שערכנו, כ-20% מהנשים היהודיות שאינן טובלות, ציינו בדיקה זו כסיבה שאינן טובלות. לפיכך יש לברר האם בדיקה זו היא חובה על-פי ההלכה.
בשו"ע יו"ד (קצ"ח, מ') נאמר "
וצריך להעמיד על גבה יהודית גדולה יותר מי"ב שנה ויום א'
בשעה שהיא טובלת , שתראה שלא יישאר משער ראשה צף על פני המים. ואם אין לה מי שתעמוד על גבה, או שהוא בלילה, תכרוך שערה על ראשה בחוטי צמר או ברצועה שבראשה, ובלבד שתרפם, או בשרשרות של חוטים חלולות, או קושרת בגד רפוי על שערותיה
". אך המדובר בבדיקה
בזמן הטבילה בלבד, כאשר האישה כבר בתוך המים, והבודקת אינה מסתכלת בגופה של הטובלת, אלא רק בשערותיה מלמעלה.
לא נאמר שיש לבדוק את האישה לפני הטבילה כדי לבדוק שגופה נקי מחציצות, משום שהאישה יכולה לבדוק זאת בעצמה ע"י העברת היד על הגב, או ע"י התבוננות בשתי מראות זו מול זו. וגם אם יישארו מעט שערות דבוקות על גבה - הרי זה בבחינת "מיעוט ואינו מקפיד", ואינו חוצץ אפילו מדרבנן.
ועוד: גם הבדיקה שבזמן הטבילה אינה מעכבת בדיעבד, ואם אין אפשרות לבצע אותה - ניתן להסתפק במעשה שהטובלת עושה בעצמה, שמבטיח שהשיער יהיה בתוך המים. קל וחומר לבדיקה שלפני הטבילה, שאינה חובה אפילו לכתחילה.
יש לציין, שיש הרבה נשים שאינן מוגדרות כ"דתיות", ובכל-זאת מקפידות על שמירת כשרות, ומתלבשות בצניעות. ייתכן שאותן נשים היו מוכנות גם להקפיד על שמירת דיני טהרת המשפחה, אך הבדיקה המביכה שלפני הטבילה מרתיעה אותן מכך.
לכאורה יש לומר, שרוב הנשים הטובלות כיום במקווה הן "דתיות", והן ימשיכו לטבול בכל מקרה כי הן מודעות לחומרת דיני נידה, ולכן אין צורך לפרסם שהבדיקה אינה חובה. אך לענ"ד, חשוב שגם הנשים ה"דתיות" יוכלו לטבול בלי לעבור סבל מיותר, משום שכאשר הן מספרות על הטבילה במקווה לחברותיהן המסורתיות, הסיפורים על הבדיקה שלפני הטבילה מרתיעות את חברותיהן משמירת דיני הטהרה.
בנושא דומה פסק הרב עובדיה יוסף שליט"א [יביע אומר א, יורה דעה טו], לגבי אישה שנהגה להתחיל בספירת 7 נקיים רק ביום השביעי מתחילת המחזור, ובעלה לחץ עליה שתטבול לפני תום שבעת הנקיים - והרב קבע, כי יש להתיר לה להתחיל בספירה כבר ביום הרביעי מתחילת המחזור, כדי שלא ייכשלו היא ובעלה באיסורים חמורים יותר. מכאן, שראוי להתיר לנשים לעבור אפילו על מנהג אמותיהן, כדי שלא יעברו על דיני נידה.
לעניות דעתי, אין זה מספיק להדריך את הבלניות שידברו עם הטובלות בדרכי נועם, משום שיש נשים שכלל אינן מודעות לאפשרות לטבול בפרטיות, וכלל אינן מנסות לבוא למקווה.
לכן, לעניות דעתי, ראוי לפרסם במקוואות שלטים, שיאמרו בבירור שהבדיקה שלפני הטבילה אינה חובה. הבלנית צריכה להדריך את הטובלת איך לבדוק את עצמה, לשאול אותה האם בדקה את כל המקומות שיש לבדוק, ולהזכיר לה את כל הפרטים החשובים שאולי שכחה, אך לא להסתכל עליה בניגוד לרצונה.
תגובה: בתחילת חודש אייר ה'תשס"ה התקשרתי ללשכת הרב שלמה שלוש. המזכירה שלו ענתה לי ואמרה בערך כך: "הרב ביקש למסור לך שהוא עיין בדבריך, ועדיין לא מצא מקור שאומר כדבריך" .
לא כל דבר נקבע דינו על פי סקר ובודאי סקר באינטרנט שבודאי אינו מדוייק דיו.
בדיקות
הבלניות העוברות הדרכה והכנה מפורטת ועושות את מלאכתן נאמנה תוך מסירות
גדולה של העדרות מהבית בשעות הערב ידועות ועל כך תבורכנה.
בחלק
מהמקרים הבדיקה מצילה את בני הזוג מאיסור כרת חמור, ובחלק אחר על ידי
הבדיקה מתעורר הצורך לברר דבר אצל מורה הוראה הנותן תשובה כיצד ניתן לטבול
באופן כשר.
עצם העלאת השאלה על ה"בלנית המפריעה" יש בו טעם לפגם,
והוא עצמו יכול לגרום לזלזול במעשיה של הבלנית או להרהור נוסף אצל נשים
שבכל זאת טובלות כדת וכדין.
גם חלוקת התשובות בין האפשרויות השונות אינו מאוזן לענ"ד.
אני
דווקא שמחתי לראות שמחצית מהנשים אמרו שבדיקת הבלנית טובה ועוזרת להן (109
מתוך 217) ועוד מספר משמעותי אומרות שאין זה מפריע להן (46), גם ה-42 נשים
שציינו שזה מפריע להן בכל זאת טובלות בקביעות.
נשים שלא טובלות בגלל דבר זה היו בודדות ואני לא בטוח שהן היו מגיעות למקוה אם הבלנית לא היתה בודקת.
תגובה: תחלנו להתעסק בנושא זה בעקבות פניות של נשים שאמרו שהן נמנעות מטבילה בגלל הבדיקות. כשפנינו לרבנים ולבלניות, חלק מהם פטרו אותנו בטענה שהבעיה לא מספיק חשובה. הסקר היה הכרחי כדי לבדוק את ההשערה הזאת, ולראות מה ההיקף האמיתי של הבעיה.גילינו, שכ-20% מהנשים שאינן טובלות, ציינו שהסיבה לכך היא הבדיקות. לדעתנו זה מספר מאד משמעותי וראוי להתייחסות רצינית יותר.
אם אפשר להציל 20% מהנשים שאינן טובלות, ע"י שיפור התנאים במקוה בהתאם להלכה - ראוי לעשות זאת ללא דחיה.