מאת: יעל
ב"ה
לכבוד הרב ________
שלום,
רציתי להעלות בעיה רצינית שקיימת היום במקוואות וגם להציע רעיון מעשי לשיפור המצב, ואולי כך, יותר נשים יגיעו למקוואות.
מתוך שיחות שהיו לי עם חברות, התברר שיש נשים שמתביישות לעמוד בעירום לפני הבלנית. נשים אלו סובלות, בזמן הטבילה, פעמיים: פעם אחת כשהבלנית בודקת אותן לפני הטבילה, ופעם שניה כשהבלנית מסתכלת עליהן בזמן הטבילה.
יש נשים דתיות, שלמרות שזה מפריע להן, ימשיכו לבוא כי הטבילה חשובה להן, והן פשוט סובלות בשקט. לעומת-זאת, יש נשים מסורתיות וחילוניות, שמשתדלות לקיים חלק מהמצוות, אבל על המצווה הזאת הן לא מקפידות בגלל אותה מבוכה.
כאשר אישה מסורתית או חילונית באה בפעם הראשונה למקווה, לא תמיד היא עושה זאת מרצונה. הרבה פעמים, הסיבה לכך היא שהרבנות דורשת לטבול לפני החתונה. עבור אותן נשים שמתביישות, זאת כנראה תהיה הטבילה הראשונה והאחרונה.
ויש נשים שהמפגש הזה עם הדת בכלל, הוא אחד מהבודדים בחייהן, וחבל שאותו מפגש יוצר דחייה נוספת, בגלל המבוכה שגורמת נוכחות הבלנית בזמן הטבילה.
מתוך עיון ברמב"ם, טור ושו"ע התברר לי, שביצוע הבדיקה לפני הטבילה מוטל על הטובלת בלבד, ואין שום חובה שאישה אחרת תבצע אותה. בנוסף לכך, בדיקה זו באה בעיקר לבדוק שאין שערות שנשרו ונדבקו לגוף, וייתכן ששערות כאלו לא חוצצות אפילו מדרבנן. בדיקה זו היא החמרה יתרה, שנזקה מרובה מתועלתה, ולכן נראה שלא תהיה בעיה לבטל לחלוטין את הבדיקה שלפני הטבילה .
מצד שני, ביטול הבדיקה שבזמן הטבילה הוא בעייתי יותר, כי יש נשים, שכאשר הן טובלות לבד השיער שלהן צף מעל המים, וזה כבר פוסל את הטבילה מהתורה.
ולכן רציתי להציע פתרון שיעזור לכל הנשים, גם הדתיות וגם החילוניות: הפתרון הוא לאפשר לנשים לטבול עם שמלה רופפת שאינה חוצצת , כאשר הבלנית מסתכלת עליהן (זה אפשרי לפי הרמב"ם והשו"ע), ולאחר-מכן, מי שתרצה תוכל לטבול שוב לבדה בלי השמלה .
היום מציעים פתרונות רק עבור נשים שאומרות במפורש שהן מתביישות, אבל יש נשים שלא אומרות זאת כי הן חושבות שאין ברירה, וכאמור לא יחזרו למקווה לטבול בגלל אותה מבוכה, ויוצא שבגלל אותה החמרה, הן ובני-זוגם עוברים על איסור כרת.
אני חושבת שרוב הנשים לא יודעות שמותר לטבול עם שמלה רופפת, ולכן אני חושבת, שמדריכות הכלות והבלניות צריכות לומר להן זאת עוד לפני שהטובלות מעלות את הנושא. ולפרסם על שלט בולט בכניסה שאפשר לטבול גם עם שמלה לא הדוקה.
אני אוספת הסכמות מרבנים כדי ליישם את הרעיון בפועל, אשמח גם אם אתה תתן את הסכמתך, ונוכל לשפר את המצב.
תודה!
הלכות מקוות פרק א הלכה ז : " וכל הטמאים שטבלו בבגדיהם, עלתה להן טבילה--מפני שהמים באין בהן, אינן חוצצין. וכן הנידה שטבלה בבגדיה, מותרת לבעלה. "
ב"ה כא' באלול ה'תשס"ג
שלומות!
אין כל ספק, שעיקר כל העיקרים בטהרה הוא טבילת נשים, ואסור בהחלט להקשות עליה בחומרות, גם אם יש בהן חשיבות כשלעצמן.
בדיקת
הבלנית צריכה להיות רשות על פי רצונה החופשי של הטובלת. אם רצונה בכך,
תבדוק אותה חברתה, שתסכים לבוא יחד איתה, ותראה אותה גם בעת הטבילה, כדי
לוודא שכל שערותיה בתוך המים. אם אין רצונה גם בכך תבדוק היא את עצמה, ככל
יכולתה. אשה ששערה קצר יכולה לטבול בעצמה, בלי שום בעיה. ואם שערה ארוך,
יכולה להניח בגד רפוי על שערותיה, כמו שנפסק בשולחן ערוך (יורה דעה, סי'
קצ"ח, סעיף מ'). הטובלת יכולה גם לטבול ולהעביר ידיה על שערה בעודה במים,
כדי לוודא שכל הגוף במים כאחד, כולל השערות והידיים. אם אינה מיומנת בכך,
ואינה בטוחה, יכולה לבקש מחברתה שתבוא איתה ותראה בטבילתה, או לבקש
מהבלנית. תפקיד הבלנית, לשרת את הנשים לפי רצונן, ולא לשמש משגיחות ומפקחות
- דבר שאכן מביך נשים רבות, כפי שידוע לי מזה שנים. אם הבלנית מתעקשת,
מפני שכך לימדו אותה, להשגיח בקפדנות ולהטיל מורא על הנשים, צריך להחליף
מקוה, או לבוא עם חברה, ולומר לבלנית להישאר בחוץ.
כמו כן יכולה אשה
ללכת לטבול בים, או במעיין. הים הוא מקוה גדול, כמו שכתוב בבראשית א' -
"ולמקוה המים קרא ימים", וכן נאמר במשנה (מקוואות פרק ה' משנה ד'), ונפסק
בהלכה (רמב"ם, מקוואות, פ"ט הי"ב; שו"ע יו"ד סי' ר"א הל' ה').
אך יש
להיזהר מכל חשש סכנה, ולכן אסור להיכנס אלא למקום שאינו עמוק, וניתן לעמוד
בו. במקום כזה, רצוי ללבוש חלוק רופף, מבד שאינו נצמד, כך שאין בו שום
חציצה. אשה שרוצה ללבוש חלוק כזה אף במקוה, יכולה לעשות כן אם היא נבוכה,
וקשה לה לטבול אחרת, בין אם משגיחה עליה חברתה, או הבלנית, ובין אם לאו.
כללו
של דבר, יש לחזק טבילת נשים בכל דרך שבעולם, וכל אשה ראוי שתבחר לה את
טבילתה בדרך שתהא נוחה לה, כדי לקיים את המצוה בהידור ובשמחה, ולהרבות טהרה
בישראל.
בברכת ה'
הרב יואל בן-נון
נ.ב. מאמר שלם בנושא , ובמגמה דומה, זה כתב לאחרונה הרב אלישיב קנוהל, בגיליון רבני צֹהר, האחרון (קיץ התשס"ג).
31.10.2003
כל טוב,
יישר כוח על היוזמה,
רצ"ב תשובה בנדון
שאפרסם
כל טוב
שלמה אבינר
-------------------------------------
שאלה . יש הרבה נשים מסורתיות או חילוניות אשר חשקה נפשן לטבול במקוה, אך הן נמנעות, כי הן מתביישות מפני הבלנית הבודקת אותן לפני הטבילה מחשש חציצה, וכן הנוכחת בשעת הטבילה עצמה. עבור נשים רבות, הטבילה לפני החתונה, היא הראשונה והאחרונה בחייהן. היש פתרון?
תשובה . יש כמה פתרונות עבור נשים אלו:
31.10.2003
אכן האחריות להעדר חציצה מוטלת על הטובלת, אולם, הטובלת לא יכולה לראות את גבה למשל. לכן יש ערך לעין בוחנת חיצונית. אין זה מדוייק שזו אחריות הטובלת בלבד. באשר בברית ערבות מואב נכנסנו לערבות הדדית. לכן בעצם כל ישראל בכלל והבלנית כשליחתם בפרט נושאים באחריות מה להצלחתה ותקינותה של הטבילה. לזאת יש לצרף שיקול חשוב שהרי אם הטובלת טבלה ולא נטהרה באים אנו לבעיות הנוגעות לאיסורי כרת ועריות. ולדעת רבי עקיבא – גדול התנאים, גם לבעיות נוספות.
איני מאמין שאיזה שהוא בית דין ירצה שחבריו ישוחחו עם נשים על כך. בהיותך אשה ראוי אולי שתתחילי את בכך ואם יתברר לך שיש בסיס נרחב לבעיה שהצגת או אז בית הדין יגייס את נשות הדיינים וחברותיהן על מנת לקבל תמונת מצב בהיקף סביר.