תגובה על: להקריב קורבן מנחה חדשה מן החיטים ביום עצרת

מאת: לוי

חג השבועות המקראי, הקומראני ועד לפרושי
מהותו של החג שאבדה
תוכן עניינים אוטומטי (פעיל רק בקובץ וורד, ולא בדף באתר אינטרנט):
חג השבועות המקראי, הקומראני ועד לפרושי 1
1. החג המקראי הסתום: ללא תאריך וללא סיפור ומסורת 1
2. מהות החג לפי מגילות קומראן: חידוש שבועה שנתית כברית הר סיני 2
3. המחלוקת עם הפרושים על "למחרת השבת" ותאריך החג: 4
4. לוח השנה השמשי-קומראני המדהים שמסתנכרן במחזוריות: 4
5. ספירות 50 יום מחג השבועות גם ליצהר ותירוש – עד לסוכות: 6

1. החג המקראי הסתום: ללא תאריך וללא סיפור ומסורת
בניגוד לשני הרגלים-החגים האחרים, פסח וסוכות, שהמקרא מציין את מועדם המדויק (באמצע חודש-טו'), הרי שלחג השבועות אין ציון של תאריך במקרא, ויתרה מזו, אין לו סיפור מקראי למסורת מסוימת, אלא רק ציון של הקורבן הרלוונטי (ביכורים, חיטים וקורבנות החגים).
כמו שמהמלך יאשיהו מצא מגילה ובה חג הפסח והתחילו לשמור אותו(מלכים ב' 21 ), ולאחר בתחילת בית שני עזרא חידש את חג סוכות , כך אולי נזכה לחדש את חג השבועות למסורת המקראית האמתית שאבדה.. בינתיים ננסה לדעת מקצתה..
1.1. ייתכן שהפרושים הסתירו מסורת על מועד ומהות השבועות?
לפרושים אין אזכור לחג השבועות בסדר מועד של המשנה, ובמשנה ובתוספתא לא מופיעות מצוות הנוגעות לו, אלא יש לו אזכור חטוף אחד בתוספתא, והגדרת החג שונתה ל"עצרת" (כשיוך ותוספת יום 8 לפסח), לצד סיפור התנגדות למסורת הבייתוסים לזמן הינף העומר (מסכת מנחות), כפי שנראה בהמשך..
יש הטוענים שברכת הכוהן הגדול המתוארת בתלמוד הבבלי (יומא נד', א'), משמרת את תיאורי הברכות ממגילת סרך היחד לפריון וגשמי ברכה, אך ללא התאריך וציון ההקשר, זאת, כדי לאבד את המסורת המלאה של המועד.
כמו"כ, ייתכן שאיסור הפרושים ללמוד על המרכבה, קשור למועד נבואת יחזקאל זו, מה גם לפי ספר זוהר חדש הנבואה היתה במועד חג השבועות.

2. מהות החג לפי מגילות קומראן: חידוש שבועה שנתית כברית הר סיני
נראה שמשמעות המילה 'שבועות' היא לא רק תקופה של 7X7, אלא גם של שבועה וברית.
כך גם היה בעמי קדם שיש להם מסורות דומות לתורה שכנראה עברו מחנוך, והחל מימי הביניים גם הפרושים שייכו את מעמד וברית הר סיני לחג הביכורים.
הברית העיקרית - מעמד הר סיני, היא גם פתיחת ספר היובלים בתאריך – 16/3 (טז' סיוון), יום לאחר שמיעת עשרת הדיברות – 15/3, כאשר צווה משה לעלות להר סיני (כמתואר בשמות כד' 12), ואילו במקרא-תנ"ך לא מצוין באיזה יום זה בחודש השלישי (שמות יט', 1).
בספר דברי הימים ב' טו' יש רמז לקיום צורה זו של החג, שוב מבלי לציין את היום בחודש: "וַיִּקָּבְצוּ יְרוּשָׁלִַם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי, לִשְׁנַת חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה, לְמַלְכוּת אָסָא. יא וַיִּזְבְּחוּ לַה' בַּיּוֹם הַהוּא, מִן-הַשָּׁלָל הֵבִיאוּ: בָּקָר שְׁבַע מֵאוֹת, וְצֹאן שִׁבְעַת אֲלָפִים. יב וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית--לִדְרוֹשׁ, אֶת-ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם: בְּכָל-לְבָבָם, וּבְכָל-נַפְשָׁם. יג וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יִדְרֹשׁ לַה' אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, יוּמָת--לְמִן-קָטֹן, וְעַד-גָּדוֹל, לְמֵאִישׁ, וְעַד-אִשָּׁה. יד וַיִּשָּׁבְעוּ, לַה', בְּקוֹל גָּדוֹל, וּבִתְרוּעָה--וּבַחֲצֹצְרוֹת, וּבְשׁוֹפָרוֹת. טו וַיִּשְׂמְחוּ כָל-יְהוּדָה עַל-הַשְּׁבוּעָה, כִּי בְכָל-לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ, וּבְכָל-רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ, וַיִּמָּצֵא לָהֶם; וַיָּנַח ה' לָהֶם, מִסָּבִיב.", וכנראה גם טקס הברכה והקללה שערך יהושע בהר עיבל היה באותו עיקרון ומועד (כטקס ושבועה לה' – חידוש שנתי של הברית מהר סיני). כמו"כ, על כך אולי רמז ירמיהו ה': "שְׁבֻעֹת חֻקּוֹת קָצִיר, יִשְׁמָר-לָנוּ. "
2.1. מועד חג השבועות כבר הוקדש מגיבורי בריתות בראשית:
בפרק ט' בבראשית ה' כורת ברית עם נח לא לעשות עוד חורבן כמבול וסימן להבטחה היא הקשת בענן, ולפי ספר היובלים (פרק ו'), זוהי הפעם הראשונה שנחגג חג השבועות, ובה נקבע ברית שבועה, שהיא ראשונה ולצד הביכורים: "כפל חג הוא ולשני מינים חג זה".
הברית הבאה היא ברית בין הבתרים בין ה' לאברהם אבינו לארץ ישראל הרחבה לזרעו, שגם היא מצוינת בספר היובלים במועד חג הביכורים – 15/3.
2.2. ענייני החג: הברית והשבועה, הביכורים, הינף העומר
במגילת קומראן 509Q4 (קטעים 131-132, טור ב', שורות 5-12), מופיעה התפילה:
" [תפלה ליום ה‏]ב֯כ̇ו̇ר֯י֯ם֯ זכורה̇ א֯[דו]נ֯י֯ מ̇ו֯ע֯ד֯
6 [ מנחותיכה ]ו֯נדבות ר֯צונכה אשר֯ צויתה
7‏ ׺[ על עמכה לה]גי֯ש לפניכה רשית מעשי֯‏[נו]
8 לב‏[חור לכה ע]׺ם עלי ארץ לה̇יו̇ת̇ ק׺‏[דושים
9‏ ׺[ ]׺׺ ׺[ ]׺כ̇ה כי ביו֯ם֯ ה׺׺‏[בכורים]
10 א̇‏[ ]ר֯ הקדשת[ה]
11 ‏[ ] א֯ת֯ שגר‏ [אלפינו עם]"
מתפילה זו עולה שהביכורים הם העיקר, והינף העומר משנה וטפל לו. עוד ישנה הדגשה לכך שעם ישראל הוא הנבחר.

2.3. משעבוד לחירות גופנית ולגאולה נפשית עד לעבודת ה':
יציאת מצרים הצריכה תקופת זמן להסתגל לשחרור מעבדות, להתחבר לחופש הגופני, תוך כדי להתחבר רוחנית-דתית לתורה, ולהיות מוכנים לשאת עול המצוות והאחריות כעם סגולה שראוי ומהווה דוגמא להפצת חזון המוסר והצדק. ישנם רמזים כמו מפסח (פה-שח) עד לשבועות (שבועה) שהדיבור הוא חלק מהקידוש בברית השפתיים והאמת. בציונות המודרנית, גם התקבעו בין שני מועדים אלו ימים מכוננים של קוממיות הלאומית: מחורבן השואה, לנופלי מערכות ישראל, לעצמאות המדינה ועד להרחבתה עם איחוד ירושלים. רמז נוסף הוא ממגילת רות שהתגיירה וכך קיבלה על עצמה את התורה, ושמה בתוספת האות ה' (משם ה'), מתחבר להיות 'תורה' בסיכול אותיות, כפי שנוסף לשרה ולגיבורי מקרא נוספים.
3. המחלוקת עם הפרושים על "למחרת השבת" ותאריך החג:
כידוע, הפרושים סבורים ש"למחרת השבת" הכוונה ליום לאחר חג הפסח (פירשו שיום טוב פסח הינו מעין 'שבת'), ולכן הפרושים מחשבים (מסכת ערכין א', ט') שחג השבועות יכול לחול ב-5 או 6 או 7 לחודש סיוון השלישי (בזמנם כשהיו מעברים את החודשים ואז המועדים היו משתנים, אך היום הלוח הפרושי-ירחי קבוע ותמיד יחול ב-6 בסיוון). המחלוקת על התאריך רחבה, ויוזכר רק קושי ברור ליישום מועד שבועות באמצע שבוע לפי הפרושים, היות שכתוב: "עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת" (ויקרא כג') , ולא ברור איזה שבת שביעית יש ביום ה-49, יום לפני חג השבועות (כמו שלא ברור איזה 6 שבתות יש מלבד הראשונה שהיא כביכול יום טוב פסח).
כפי שציינו בהקדמה, שעדת קומראן פירשה את התורה בדרך הפשט הדקדוקית, לצד מסורות כתובות רבות ומגוונות שהחזיקו. אז כמובן שאת חג השבועות הם קיימו כפשוטו – 'למחרת השבת' תמיד ביום ראשון, אך המסורות הנוספות מרתקות עוד יותר:
במגילות קומראן יש עדות למחלוקת מפורסמת זו:
"]מ֯ק̇רא‏ [קודש‏ ]הנף עמר‏ [
3 ‏ ]ביום שבת ל֯׺׺‏[ ]]אמלבד שבתות[
4 ‏ ] לעשות זכרון ע[ל‏ ]ל תעות עורון ה‏[
5‏ ]אשר הר[א]ה֯ ענני[‏ ]ולא מתורת משה["
אם נכון הוא לשייך את "מלבד השבתות" להינף העומר, כפי שברית דמשק מפרשת שאין לקיים את מצוות המועדים בשבתות, הרי שיש כאן הטפה על חילול שבת של הפרושים בהינף העומר, כיוון שלפי הפרושים יכול לחול בשבת, ועל כך הם אף מצהירים בריש גלי במסכת מנחות פרק י': "רבי ישמעאל אומר, העומר היה בא בשבת משלוש סאין, ובחול מחמש סאין; וחכמים אומרין, אחד שבת ואחד חול, משלוש היה בא. רבי חנניה סגן הכוהנים אומר, בשבת היה נקצר ביחיד... בשבת, אומר להן שבת זו, אומרין הין; שבת זו, אומרין הין. אקצור, והן אומרין לו קצור. שלושה פעמים על כל דבר ודבר, והן אומרין הין, הין, הין. כל כך למה--מפני הבייתוסיין, שהיו אומרין, אין קצירת העומר במוצאי יום טוב."
4. לוח השנה השמשי-קומראני המדהים שמסתנכרן במחזוריות:
לוח השנה שבמגילות קומראן הינו מדהים משתי בחינות, הראשונה תורנית, שיש בו שיבוץ משמרות כהונה מדויקות במחזורים של שמיטות ויובלים לצד קריאות התהילים היומיים ומכלול תפילות במועדים ובשבתות, ושנית, זהו לוח השנה המחזורי והנוח ביותר (הן לזיכרון האדם הפשוט, והן לחשבונאות ומיסוי - היחיד עם מעגל שבועי חוזר) מכל הלוחות בעולם, שבמאה ה-20 ניסו אומות העולם פעמיים לשחזרו טרם הכרות עם הלוח המפורט ממגילות קומראן (אלא הכרות רק עם הלוח מספר חנוך המתורגם).
כמובן שמחלוקת זו הינה עיקרית כיוון שקובעת את כל מועדי הרגלים-החגים, ועלולה לשבש את יום כיפור ולחלל שבתות , ועל כך אף שלחו עדת קומראן מגילה-אגרת שלמה ומיוחדת – 'מקצת מעשה התורה' למנהיג באותם הימים, כנראה הכוהן הגדול החשמונאי, ובה פירטו את לוח השנה הנכון, ומקצת תיקוני הלכה, דבר שהוביל בהמשך את הפרושים שלא חייב לשמור את החגים במועדם המדויק, למרות הפסוק: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה', מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם.", ודרשו עליו: בין בזמנן ובין שלא בזמנן" (משנה ראש השנה ב' ט', בבלי כה'), וכן: "אל תקרי אותם במועדם, אלא אתם, אתם אף אם שוגגים, אף אם מזידים" (אפילו בטומאה (מסכת פסחים)). וכך בפועל גם: "רבי עקיבא עיבר שנים זו אחר זו" (סנהדרין יב').
4.1. חג השבועות (כמו כל החגים והמועדים) חלים כל שנה באותו היום בשבוע:
כיוון שלוח השנה הקומראני הינו מחזורי לפי 364 ימים בשנה (מעגלי ב-7), כל תאריך וחג יחול תמיד באותו היום.
4.2. לוח השנה השמשי-קומראני מתאים למועד השעורים והחיטים:
לוח שנה השמשי-קומראני אינו צריך עיבור (תוספת חודש מדי כשלוש שנים בגלל שחודשי הירח קצרים יותר) כדי להיות מותאם לחקלאות ביכורי העומר והחיטים: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת, תִּסְפָּר-לָךְ: מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר, שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת". (דברים טז'); "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'--בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם: מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ." (במדבר כח').
4.3. בעיתיות למחרת השבת-פסח, כי אפילו הפרושים התקשו שפסח יהיה בשבת:
מרתק לראות שדווקא המסורת הראשונה ואף היחידה שמוזכרת אצל הפרושים, בתקופת הזוגות , היא חופפת לתקופת עדת קומראן והחשמונאים, ובמסורת זו הועברה השאלה-המחלוקת: האם מותר לעשות קורבן פסח ביום שבת – ואז יוצא גם שספירת שבועות תתחיל ביום ראשון (וכנראה שהפרושים לא רצו שהמועד יהיה כמו עדת קומראן ופשט המקרא), אך מאידך ישנה בעיתיות של שריפת שארית קורבן הפסח (שתי סיבות אלו לא מוזכרות בספרות הפרושים). שאלת מחלוקת פרושים זו נמשכה מספר דורות בזוגות, עד שהגיע הלל והכריע (ובזכות כך מינוהו לנשיא ).
המחלוקת שהפרושים מציינים (תוספתא 'ראש השנה' א', טו') נגד הבייתוסים (קבוצה שלא מזוהה כעדת קומראן, אם כי קרובה אליה בחלק מההלכות), מוזכרת בנושא קביעת ראשי החודשים. וכידוע, גם המחלוקת הגדולה בין מנהיגי הפרושים התנאים עצמם, היתה על מועד ראש השנה ויום כיפור (רבי יהושע מול רבן גמליאל, פרק ב', משנה ט').
5. ספירות 50 יום מחג השבועות גם ליצהר ותירוש – עד לסוכות:
בנוגע לחג השבועות, שבו סופרים 50 ימים, מסורת מגילות קומראן מביאה לראשונה לידיעתנו גם עוד 2 מועדי ביכורים בספירות של 50 יום, שגם הם חלים תמיד בימי א' – 'ממחרת השבת'.
5.1. המועדים הקבועים בארבעת הביכורים - מפסח שבועות ועד סוכות:
תחילת השנה וראש החודש הראשון הינו תמיד ביום רביעי – יום בריאת המאורות.
חג הפסח חל שבועיים לאחר מכן, 15/1, גם ביום רביעי.
יום הנף עומר השעורים, הוא יום א' שלאחר השבת הראשונה שאחרי, קרי 26/1.
50 יום לחג השבועות = אמצע החודש השלישי – מועד הדגן-ביכורי קציר חיטים - 15/3.
50 יום נוספים = מועד התירוש - 3/5.
50 יום נוספים = מועד היצהר - 22/6.
23/6 – 5 ימי קורבן העצים ועשרת ימי התשובה של אלול עד ליום הזיכרון 'ראש השנה'.

יוצא שעיקרי התבואה מותרים לאחר שהובאו ראשיתם לה' ע" הכוהנים במקדש:
"לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" (דברים יב')
"כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ." (משלי ג')

תוספות/לעריכה:
• http://www.academia.edu/4828715/%D7%97%D7%92_%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A2%D7%9C%D7%9D
• https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/02005_files/elior.pdf
• http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2012/05/blog-post_4136.html
• פורום: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=884425&forum_id=1364
• הרצאה: http://www.bac.org.il/sdrvt/video/rhl-alyavr-yrvshlym-bmystykha-hayhavdyt-hakdvmha
• למאמר מתעדכן זה באתר האינטרנט: http://www.deadseascrolls.co.il/%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%97%D7%93/118-%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA

הערות השוליים (המקורות, הרחבות והסברים מפורטים):