מבבל עד הרמב"ם - התפתחות התפילה

מאת: מנחם צוקר

אל:

[שיעור לשבת אחה"צ]

רקע

המרכז היהודי העתיק ביותר בגולה – הוא בבל.

תחילתו – בגלות הראשונה היא גלות יהויכין אח"כ גדל והתעבה בגלות צדקיהו עם חורבן בית ראשון.

לאחר פחות מ-70 שנה : הכרזת כורש אפשרה לרבים לחזור בפועל חזרו כ- 42,000 (הרוב נשארו). שיעור לשבת אחה"צ

בתקופת בית שני נמשכה העלייה בארץ.

שלשה מרכזים : בבל - ארץ ישראל - מצרים .

מצרים הושפעו – מתרבות יון – עסקו במסחר ומלאכה וישבו בערים הגדולות.

בבל – לא הושפעו מתרבות זרה- ישבו בריכוזים ועסקו בעבודת האדמה.

בשנת - 440 – 460 החלו רדיפות והצקות ליהודי בבל והחלה הגירה לכיוון הודו וסין ואח"כ לצפון אפריקה .

עד שנת 641 שולטים מלכי בית ססן הפרסיים - בבבל. תחילת תקופת הגאונים . קשה ליהודים.

הופעת האיסלם – בשנת 622 האיסלם בא לעולם.

שנת 638 החליף עומר משתלט על ירושלים . (מכריע את הביזנטים)

שנת 641 הערבים המוסלמיים ממגרים את ממלכת בית ססן וכובשים את עירק

וחלק מאירן .

החליף עומר המצביא הראשי של חילות האיסלם , מטה חסד ליהודי בבל.

כעת העומדים בראש יהדות בבל:

ראש הגולה – נצר בית דוד.

הגאונים – ראשי ישיבת סורא ופומבדיתא.

הגאונים :

• רב אחאי גאון " שאילתות דרב אחאי גאון" ספר הלכות חשוב דן בעניינים בודדים ובהקשר לפרשיות שבתורה. (נפטר 762)

• רב יהודאי גאון - הראשון שכתב ספר הלכה – "הלכות פסוקות" – פעיל מאוד בהשלטת התלמוד הבבלי כתלמוד של ישראל כולו.

• רב שמעון קיירא – (840) : בעל "הלכות גדולות" מהעיר בצרה הקרובה לסורא. - ספר הלכות לפי הסדר התלמודי.

• רב עמרם גאון סורא (853-871): סידור רב עמרם לימי חול שבת וחג. מלבד נוסח התפילות סידר רב עמרם הוראות והלכות בדיני תפילה.

• רב סעדיה גאון : מגדולי חכמי התורה והספרות הרבנית , מפרש המקרא , הוגה דעות ופייטן. תמך בחכמי בבל במחלוקת עם חכמי א"י בנושא הלוח. מחלוקת בקביעת פסח.

• רב שרירא גאון : מתמנה לגאון בשנת 968 , אביו של רב האי גאון – אחרון גאוני בבל. "איגרת רב שרירא גאון" תיאור היסטורי (לקהית קירואן) בנושא כיצד נכתבה המשנה ,הברייתות התלמוד וכו' הוא מוסר שמות ומפרט במיוחד על תקופת הגאונים.

• רב האי גאון (1000 – 1038 )- ראש ישיבת פומפדיתא.בנו של רב שרירא ויד ימינו. עיקר גדולתו בהלכה, כתב אלפי תשובות . ספרו הגדול "המקח והממכר".

הגניזה הקהירית – נמצאה בעליית בית הכנסת של עזרא – בפוסטאט , פרבר של קהיר . שם הורו תורה הרמב"ם וגדולים אחרים . הגניזה נמצאה בקצה עזרת הנשים ,אין בה דלת וחלונות וניתן להגיע אליה רק בסולם דרך פתח בתקרה (מלומד בשם שכטר הוציא 10,000 דפים משם והעבירם באנגליה)

התפילה

• בימי בית ראשון אין תפילות קבועות – אלא רק כאשר הציבור שרוי בצער.

• לאחר חורבן בית ראשון משבטלו הקורבנות – החלו להופיע בתי כנסיות ותפילות. למשל בספר דניאל (ו,י"א) נאמר במפורש שהוא התפלל שלוש פעמים ביום.

• בימי בית שני – חזרה עבודת הקורבנות וקבלו עליהם את התפילה. גם בבית המקדש היה בית כנסת (יומא ז,עמוד א').

• אנשי הכנסת הגדולה תקנו – ברכות ותפילות קדוש היום בשבת וביום טוב והבדלות. וכן אמרו "מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים – תקנו 18 ברכות על הסדר. מגילה (י"ז, עמוד ב)

• בית כנסת היה קיים כבר בתקופת בית שני , תוספתא סוכה(ד,ג).

• לאחר חורבן בית שני – "ונשלמה פרים שפתינו" [הכנסת הגדולה] תקנו את הברכות שלפני קריאת שמע ולשאחריה ואת הברכות של תפילת העמידה.

• הסנהדרין שביבנה – קבעו שלש תפילות בכל יום וכן השלימו בתפילת העמידה 18 ברכות- כפי שנהוג כיום.

קביעת התפילה וקיבוע נוסחה – מנוגדים לכאורה לרוח ההלכה ( ברכות כ " ח , עמוד ב ') " העושה תפילתו קבע , אין תפילתו תחנונים " אולם בנסיבות שנוצרו הורה רבן גמליאל – נשיא הסנהדרין שבקיעת הנוסח יש חשיבות רבה בשמירה על אחדות האומה אחרי החורבן.

• סידור רב עמרם גאון – סידור ראשון מלא .

תפילה בע"פ או מתוך סידור

רב יהודאי גאון (763) הוא הראשון המזכיר סידורים . הוא מתיר לחזן להשתמש בהם רק בימים שמרבים בתפילות , כגון ביום כיפור , אבל בימים אחרים על החזן להתפלל בע"פ . שהרי אמרו "כותבי ברכות כשורפי תורה". (תוספתא לשבת).

אולם אח"כ איסור זה נתבטל.