מאת: הרב ד"ר אליהו שץ
לפי התורה, בתחילת שנת השמיטה, חייב המלווה להשמיט את כל חובות הלווה. כאשר ראה הלל הזקן שהעם נמנע מלהלוות כסף סמוך לשנת השמיטה פן לא יקבל את הכסף בחזרה, תיקן את תקנת הפרוזבול שביטלה למעשה את שמיטת הכספים. התקנה אפשרה למלווה להעביר את גביית החוב לבית דין ובכך שלא להשמיט את החוב. בימינו משתמשים בפרוזבול כדי לבטל את חוק שמיטת הכספים בניגוד למצווה מן התורה.
הדינים לגבי שמיטת כספים בשנת השמיטה כתובים בדבר' טו 11-1:
(טו 1) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: (2) וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיהֹוָה: (3) אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ: (4) אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ: (5) רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: (6) כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ: (7) כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: (8) כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ: (9) הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא: (10) נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: (11) כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַּעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ:
לסיכום: מקץ שבע שנים (בתחילת השנה) תשמוט את כל חובות אחיך הישראלי. את הנכרי תִּיגוֹשׂ, ואשר יהיה לך את אחיך תַשמט ידך. אל תהסס להלוות לאחיך האביון משום ששנת השמיטה מתקרבת. נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' בכל מעשיך, ולא יהיו אביונים רבים בקרב הארץ.
הביטוי "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים" מתייחס ליום הראשון של השנה השביעית, שנת השמיטה, בעשרה בתשרי. המילה "מקץ" מציינת את הזמן התְּחִלָתִּי שבו עברו שבע השנים. לפי שיטת הספירה בתנ"ך, מֶלך שמלַך ביום הראשון של השנה (כלומר, באחד בניסן) נחשב כאילו מלַך שנה שלמה. לכן, כאן בעניין שנת השמיטה, המילה מקץ מציינת את תחילת שנת החקלאות השביעית, דהיינו בעשרה בתשרי. ראה ירמ' לד 14, "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר יִמָּכֵר לְךָ וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וְשִׁלַּחְתּוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ". הואיל והעבד עובד רק שש שנים, ברור שמשמעות הביטוי "מקץ שבע שנים" היא תחילת השנה השביעית. כמו כן, לגבי מצוַת "הַקְהֵל" כתוב (דבר' לא 10), "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת". שנת השמיטה מתחילה בעשרה בתשרי (ויק' כה 10-9), וצריכים לקיים את מצוַת "הקהל" מספר ימים לאחר מכן בחג הסוכות (הנופל בין 15 ל21- לחודש תשרי) בתוך השנה השביעית. כמו כן, לגבי שנות מלכות דוד, הביטוי (ש"ב טו 7) , "וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה", מצביע על תחילת השנה ה-40 למלכות דוד מפני שהוא מָלך רק 40 שנה. לכן, לגבי שמיטת כספים נאמר במפורש ששמיטת החוב חלה בתחילת השנה השביעית, למרות שיש מפרשים רבים שטוענים ששמיטת החוב חלה בסוף שנת השמיטה. {ראה למשל הרמב"ם (זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק ט, סעיף ד) שטוען ששביעית משמטת כספים בסופה}. אבל האִבְּן עֶזְרָא טוען ששמיטת החוב חלה בתחילת שנת השמיטה.
על סמך הכתוב בתורה מקבלים את הדינים הבאים:
1) הדין של שמיטת כספים נוהג בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ.
2) המלווה כסף ליהודי, שומט ומבטל באופן אוטומטי את החוב בתחילת שנת השמיטה, בעשרה בתשרי.
3) אסור למַלוה ללחוץ בשנת השמיטה על הלוֹוה היהודי להחזיר את הכסף שלָוה.
4) מותר למַלווה ללחוץ על הלוֹוה הנכרי בשנת שמיטה להחזיר את הכסף שלָווה. נכרי הוא לא-יהודי שאינו גר בארץ ישראל.
5) הכרחי שאיש עשיר יַלווה לאיש עני כדי שהעני לא ירעב ללחם, למרות ששנת השמיטה מתקרבת, ויש סיכוי גדול שהמַלווה יפסיד כל מה שהוא לוֹוה לעני.
6) שמיטת כספים אינה חלה על משכורות או על תשלומים בעד קניות שאינם נובעים מהלוואות.
7) למרות שמקובל לומר שהלוואה על המשכון אינה משמטת, ברור ממה שכתוב בתורה שהלוואה כזאת כן משמטת. כתוב בדבר' טו 8, "כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ
וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ", כלומר, תן לעני הלוואה רגילה או הלוואה על המשכון. מרומז בזה שהשנה השביעית משמטת גם הלוואה על המשכון.
כל חובות הישראלים נשמטים בתחילת השנה השביעית, כדי למנוע שהעניים ייעשו עניים יותר. עם זאת, אסור להימנע מלתת הלוואה אם רואים ששנת השמיטה מתקרבת וככל הנראה לא יוחזר הכסף; כי אם כך, תבוטל מטרת החוק לעזור לנזקקים.
הקטנת מספר האביונים מביאה תועלת לחברה כולה. יותר אנשים יהיו מסוגלים לקנות סחורות מכל הסוגים, ועל ידי כך תישאר התפוקה הלאומית ברמה גבוהה, תהיה פחות אבטלה, ורמת הייצור של העם תהיה גבוהה. יתרה מזו, יש אפשרות שאנשים עניים יצטרכו לגנוב כדי לספק את צרכיהם, או שיסבלו ממחלות פסיכולוגיות. ע"י הקטנת העוני, יימנעו מצבים אומללים כאלה.
חוקי שמיטת הכספים בשנה השביעית אינם חלים על איש נכרי, דהיינו איש לא-יהודי שגר מחוץ לישראל. אפשר לבאר את היוצא-מן-הכלל הזה על פי עקרון ההדדיות; הנכרי לא ישמוט את חוב הישראלי, ולכן אין סיבה שהישראלי ישמוט את חוב הנכרי. בנוסף, השמטת חוב הנכרי רק תזיק ללווה הישראלי בלי תועלת מקבילה לכלכלה הלאומית הישראלית; ולכן אין שומטים את חוב הנכרי.
כדאי לאנשים שרוצים לתת הלוואה גדולה לזמן ארוך בלי להפסיד את כספם כאשר מגיע שנת השמיטה, להלוות הכסף לאחר תחילת השנה השביעית לתקופה מוגבלת לשבע שנים. בדרך זו, אם הלווה מחזיר את הכסף בתשלומים, יש סיכוי שהמלווה יקבל את כל כספו בחזרה. רק אם הלווה ייתקל בבעיות כלכליות, יישמט חלק מן ההלוואה. אבל, כאשר מתקרבת השנה השביעית, יהיה קשה יותר ללווה לקבל הלוואה. לכן, חשוב שהממשלה תקים עמותה להלוות כסף לנזקקים, אפילו כאשר השנה השביעית מתקרבת. בדרך זו, הממשלה תעודד את כלכלת המדינה, על אף שבמקרים רבים לא יוכלו האנשים המקבלים הלוואה להחזיר את הכסף לפני השנה השביעית. תקנת הפרוזבול, המבטלת את החוק של שמיטת כספים, היא פיקציה שנוגדת את מצוות התורה. לכן אסור להשתמש בהיתר הפרוזבול.
יתכן שיהיו אנשים רבים שינסו לנצל את החוק של שמיטת כספים, ויבקשו הלוואות זמן קצר לפני תחילת השנה השביעית. לכן, חשוב שעמותת הממשלה תבדוק כל בקשה להלוואה, ובמיוחד כאשר השנה השביעית מתקרבת. אז, רק אנשים שבאמת נזקקים יקבלו הלוואות מן העמותה.