[הקטע מדבר על פעולותיו של מייסד תנועת המוסר, ר' ישראל סלנטר, בעיר ממל שבגרמניה, ליד הגבול בין גרמניה לליטא]
עד שבא ר' ישראל לממל, היה מצב היהדות בה ירוד מאד, כדוגמת שאר ערי גרמניה באותה תקופה. חנויות היהודים היו פתוחות בשבת, וסוחרי העיר, שרוב עסקיהם היו קשורים עם הנמל, היו טוענים ופורקים סחורותיהם בשבת כבימי החול. ואופיינית מאד גישתו של ר' ישראל אליהם ודרך השפעתו המתונה וההדרגתית:
-
כשבא בפעם הראשונה לבית-הכנסת, בו התפללו הסוחרים וסוכני הנמל, על מנת לדרוש על דבר השבת, שאל אם אין שם יהודים ליטאים. כשאמרו לו שישנם כאלה, לא דרש כלום וחזר כלעומת שבא.
-
בשבת השניה בא שוב, וכשנודע שאין יהודים ליטאים, התחיל בדרשתו, ואחרי שהסביר להם את ערך השבת, לפי סגנונם ורוחם, בא לידי מסקנה: "לטפל במטעני הנמל בשבת - מוכרחים, אך הכתיבה אינה הכרחית". הסוחרים הסכימו לדעתו וקיבלו עליהם לא לכתוב.
-
לאחר אילו שבתות, דרש שוב ר' ישראל באותו בית כנסת ואמר: "לפרוק סחורות בשבת - מוכרחים, אבל טעינה בשבת, בוודאי שאינה הכרחית". הסוחרים הסכימו גם לזה.
-
כעבור זמן מה, הופיע שוב והזהיר גם על הפריקה.
וכך השפיע, צעד אחר צעד, עד שעורר שם מהפכה גמורה.