מעמדם של הלויים התפתח והשתנה לאורך התורה. מטרתו של מאמר זה
היא לעשות סדר בשינויים אלה.
הפעם הראשונה שהלויים קיבלו מעמד מיוחד היתה לאחר חטא העגל,
כאשר שבט לוי היה היחיד ששיתף פעולה עם משה במלחמתו בעובדי העגל (שמות לב29):
"ויאמר משה: מלאו ידכם היום לה', כי איש בבנו ובאחיו; ולתת עליכם היום
ברכה
". אולם, באותו זמן עדיין לא נאמר מה יהיה תפקידם המיוחד של הלויים.
בשנה השניה ליציאת מצרים, פקדו משה ואהרן את בני ישראל,
על-מנת לסדר אותם במחנות מסודרים סביב המשכן. הלויים לא נפקדו יחד עם בני-ישראל,
אלא במפקד נפרד (במדבר א48-53): "אך את מטה לוי לא תפקוד, ואת ראשם לא תשא
בתוך בני ישראל. ואתה הפקד את הלויים על משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו,
המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתוהו; וסביב למשכן יחנו. ובנסוע המשכן
יורידו אותו הלויים, ובחנות המשכן יקימו אותו הלויים; והזר הקרב יומת. וחנו בני
ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם. והלויים יחנו סביב למשכן העדות, ולא
יהיה קצף על עדת בני ישראל; ושמרו הלויים את משמרת משכן העדות
": המפקד
הנפרד מציין גם מיקום שונה במחנה, וגם תפקיד שונה: תפקיד הלויים הוא לחנות בין בני
ישראל לבין המשכן, כדי לשמור על המשכן ולמנוע כניסה של זרים.
מימד נוסף בתפקידם של הלויים נזכר בהמשך (ג5-10): "וידבר
ה' אל משה לאמור: הקרב את מטה לוי, והעמדת אותו לפני אהרן הכהן; ושרתו אותו. ושמרו
את משמרתו ואת משמרת כל העדה, לפני אוהל מועד; לעבוד את עבודת המשכן. ושמרו את כל
כלי אוהל מועד, ואת משמרת בני ישראל; לעבוד את עבודת המשכן. ונתתה את הלויים לאהרן
ולבניו; נתונים נתונים המה לו מאת בני ישראל. ואת אהרן ואת בניו תפקוד, ושמרו את
כהונתם; והזר הקרב יומת
": הלויים כפופים לאהרן הכהן, וצריכים לשרת אותו
ולעזור לו בכל הנוגע לעבודת המשכן.
בהמשך נאמר, שהלויים מחליפים את הבכורות (ג11-13): "וידבר
ה' אל משה לאמור: ואני הנה לקחתי את הלויים מתוך בני ישראל, תחת כל בכור פטר רחם
מבני ישראל; והיו לי הלויים. כי לי כל בכור, ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי
לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה; לי יהיו, אני ה'.
"
ואחרי כל ההקדמות וההסברים, בא המפקד עצמו, שנועד - כאמור -
גם על-מנת לחלק תפקידים לכל משפחה בשבט לוי, וגם על-מנת לבצע באופן מדוייק את
ההחלפה בין הבכורות לבין הלויים (ג14-ד49): "וידבר ה' אל משה במדבר סיני
לאמור: פקוד את בני לוי, לבית אבותם למשפחותם; כל זכר מבן חודש ומעלה תפקדם...
ומשמרת בני גרשון באוהל מועד... משפחות בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה...
ומשמרתם... ופקודת משמרת בני מררי... וידבר ה' אל משה לאמור: קח את הלויים תחת כל
בכור בבני ישראל, ואת בהמת הלויים תחת בהמתם; והיו לי הלויים, אני ה'... על פי ה'
פקד אותם ביד משה, איש איש על עבודתו ועל משאו; ופקודיו, אשר ציוה ה' את משה.
".
בטקס חנוכת המשכן, הביאו הנשיאים עגלות, והן ניתנו ללויים
כדי לעזור להם במלאכת הובלת המשכן (ז4-5): "ויאמר ה' אל משה לאמור: קח
מאיתם, והיו לעבוד את עבודת אוהל מועד; ונתתה אותם אל הלויים, איש כפי עבודתו
".
לאחר חנוכת המשכן, התבצע טקס מיוחד, שמטרתו הייתה לטהר את
הלויים ולהכין אותם לתפקידם (ח5-22): "וידבר ה' אל משה לאמור: 'קח את
הלויים מתוך בני ישראל; וטיהרת אותם...'. ואחרי כן באו הלויים לעבוד את עבודתם
באוהל מועד, לפני אהרן ולפני בניו; כאשר ציווה ה' את משה על הלויים, כן עשו להם
".
תפקידם של הלויים עורר את מחלוקת קורח ועדתו (ע"ע מבוא לפרשת קורח):
המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל, להקריב אתכם אליו, לעבוד את עבודת משכן ה', ולעמוד לפני העדה לשרתם; ויקרב אותך, ואת כל אחיך בני לוי אתך; וביקשתם גם כהונה?! לכן אתה וכל עדתך, הנועדים על ה'; ואהרן מה הוא, כי תלינו עליו?!"
בהמשך, הקציב ה' משכורת לכהנים (יח8-20): "וידבר ה'
אל אהרן: 'ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותיי; לכל קדשי בני ישראל, לך נתתים
למשחה ולבניך לחוק עולם...' ויאמר ה' אל אהרן: בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך
בתוכם; אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל
", וגם ללויים (יח21-32): "ולבני
לוי, הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה; חלף עבודתם אשר הם עובדים, את עבודת אוהל מועד.
ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אוהל מועד, לשאת חטא למות. ועבד הלוי הוא את עבודת
אוהל מועד, והם יישאו עוונם; חוקת עולם לדורותיכם, ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה.
כי את מעשר בני-ישראל אשר ירימו לה' תרומה, נתתי ללויים לנחלה; על כן אמרתי להם,
בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה... '... כי שכר הוא לכם, חלף עבודתכם באוהל מועד'...
".
כאן, בפעם הראשונה, נזכר שהכהנים והלויים לא ינחלו נחלה בתוך בני ישראל, ובמקום זה
יקבלו מתנות תמורת עבודתם.
בשנה הארבעים ליציאת מצרים, לקראת הכניסה לארץ, נפקדו
בני-ישראל בשנית, כדי לחלק את הנחלות. גם הפעם, לא נפקדו הלויים בתוך בני-ישראל,
והפעם הסיבה היא, שהם לא אמורים לקבל נחלה (כו57-62): "ואלה פקודי הלוי
למשפחותם... כי לא התפקדו בתוך בני ישראל, כי לא ניתן להם נחלה בתוך בני ישראל
".
הלויים גם לא אמורים לקבל חלק משלל המלחמה, אולם לכלל זה היה
יוצא-מן-הכלל אחד: מלחמת הנקמה במדיין הונהגה על-ידי פינחס הכהן, ולכן גם הכהנים
והלויים קיבלו חלק מהשלל (לא29-30): "ממחציתם תיקחו, ונתתה לאלעזר הכהן
תרומת ה'; וממחצית בני ישראל תיקח... ונתתה אותם ללויים שומרי משמרת משכן ה'
".
לקראת סוף המסע במדבר, קבע ה' שהלויים צריכים לקבל ערים לשבת
(לה1-8): "...והיו הערים להם לשבת, ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל
חייתם...
". קביעה זו מבטאת שינוי משמעותי בתפקידם של הלויים בארץ: עד
עכשיו, כל הלויים חנו סביב למשכן ושמרו עליו; אולם, אחרי הכניסה לארץ, הלויים יהיו
מפוזרים בערים, יהיו להם בהמות ורכוש פרטי, ובוודאי לא כולם יוכלו לשמור על המשכן!
{אמנם, כבר בויקרא כה32-34 נזכרו "ערי הלויים", אולם נראה שזה רק רמז
לעתיד - לא נכתב שם שצריך לתת ערים ללויים, אלא רק שללויים מותר לגאול את בתיהם
בכל זמן; זה חלק מדיני גאולת קרקעות ובתים}.
אם רוב הלויים לא יחנו מסביב למשכן - מה דינה של המשכורת
שהובטחה להם - האם כל הלויים יקבלו את המשכורת, או רק אותם הלויים שיגורו מסביב
למשכן וישמרו עליו?
ספר דברים נותן תשובה לשאלה זו. בספר דברים נראה, שיש שני
מעמדות שונים של לויים:
א. "הלוי אשר בשעריך/בקרבך
" - נזכר
בדרך-כלל יחד עם עניים ומסכנים מסוגים שונים (גר, יתום ואלמנה); צריך לרחם עליו
ולעזור לו לשמוח, כי אין לו נחלה עם ישראל ולכן אין לו אפשרות להתפרנס כעצמאי:
ושמחתם לפני ידוד אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם"
והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך"
ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה"
ושמחת לפני ה' אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם"
ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך"
ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ידוד אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך"
כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו"
כי אם לפני ה' אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר ה' אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני ה' אלהיך בכל משלח ידך.
השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך"
ב. "הכהנים הלויים
" - אף-פעם לא נזכרים יחד
עם עניים; נזכרים תמיד כבעלי-תפקידים, למשל:
והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים"
ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית ידוד ואל כל זקני ישראל"
ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט"
והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים"
ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ידוד אלהיך לשרתו ולברך בשם ידוד ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע"
השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות"
וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלהיך"
ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית ידוד ואל כל זקני ישראל"
הכהנים זכאים לקבל, תמורת העבודות שהם עושים, מתנות מובחרות:
לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה' ונחלתו יאכלון. ונחלה לא-יהיה-לו בקרב אחיו ה' הוא נחלתו כאשׁר דבר-לו. וזה יהיה משׁפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם-שׁור אם-שׂה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה. ראשׁית דגנך תירשׁך ויצהרך וראשׁית גז צאנך תתן-לו. כי בו בחר ה' אלהיך מכל-שׁבטיך לעמד לשׁרת בשׁם-ה' הוא ובניו כל-הימים."
"הלוי אשר בשעריך" לא מקבל מתנות באופן קבוע, אך
הוא רשאי לבוא, מתי שהוא רוצה, לעבוד ולשרת בבית-המקדש, ולאכול את המתנות שמקבלים
הלויים שמשרתים שם:
וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה'; ושׁרת בשׁם ה' אלהיו ככל-אחיו הלוים העמדים שׁם לפני ה'. חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על-האבות"
השינוי הזה החל, כאמור, בסוף ספר במדבר, כאשר ה' קבע שהלויים
יגורו בערי-לויים, ולא כולם יחנו סביב המשכן.
ע"ע הכהנים הלויים.
שבט הלוי, לוי:
בעת ההוא הבדיל ידוד את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ידוד לעמד לפני ידוד לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה.
על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו ידוד הוא נחלתו כאשר דבר ידוד אלהיך לו"
וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה" (ע"ע ברכת משה לשבט לוי).
אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן"
הלויים, הלוי:
השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך"
ואמרת לפני ידוד אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי"
וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם"
ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית ידוד לאמר"
וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם"
ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית ידוד לאמר"
בספר יהושע לא נזכר "הלוי אשר בשעריך", אולם גם שם
יש הבדל בין "שבט הלוי" לבין "הכהנים הלויים" - כל שבט לוי לא
מקבל נחלה ויושב בערי-לויים, אך רק "הכהנים הלויים" הם בעלי תפקידים:
שבט הלוי:
רק לשבט הלוי לא נתן נחלה אשי ידוד אלהי ישראל הוא נחלתו כאשר דבר לו"
ולשבט הלוי לא נתן משה נחלה ידוד אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם"
כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא נתן נחלה בתוכם"
כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם"
כי אין חלק ללוים בקרבכם כי כהנת ידוד נחלתו וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד ידוד"
ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי אבות המטות לבני ישראל...
ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי ידוד את הערים האלה ואת מגרשיהן... כל ערי הלוים בתוך אחזת בני ישראל ערים ארבעים ושמנה ומגרשיהן"
הכהנים הלויים:
ויצוו את העם לאמר כראותכם את ארון ברית ה' אלהיכם והכהנים הלוים נשאים אתו ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו"
וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית ה' כגר כאזרח חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל כאשר צוה משה עבד ה' לברך את העם ישראל בראשנה"
ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם"
ויאמר לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא"
ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה לי לאב ולכהן ואנכי אתן לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי"
ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו"
וימלא מיכה את יד הלוי ויהי לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה"
ויאמר מיכה עתה ידעתי כי ייטיב ידוד לי כי היה לי הלוי לכהן"
המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה"
ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום"
ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה"
ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון"
והלוים הורידו את ארון ידוד ואת הארגז אשר אתו אשר בו כלי זהב וישמו אל האבן הגדולה ואנשי בית שמש העלו עלות ויזבחו זבחים ביום ההוא לידוד"
והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשאים את ארון ברית האלהים ויצקו את ארון האלהים ויעל אביתר עד תם כל העם לעבור מן העיר"
כהנים לויים:
והיושבים הראשנים אשר באחזתם בעריהם ישראל הכהנים הלוים והנתינים"
ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים"
וישם יהוידע פקדת בית ה' ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על בית ה' להעלות עלות ה' ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר על ידי דויד"
ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים"
ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדני ה' לשרתני פר בן בקר לחטאת"
והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני ה'"
ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח כל הימים"
ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין"
והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח ה' אלהינו ככתוב בתורה"
ושאר ישראל הכהנים הלוים בכל ערי יהודה איש בנחלתו"
ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה וישבעו"
פסוקים נוספים:
ואחיהם הלוים נתונים לכל עבודת משכן בית האלהים"
ויתנו בני ישראל ללוים את הערים ואת מגרשיהם"
והיושבים הראשנים אשר באחזתם בעריהם ישראל הכהנים הלוים והנתינים"
ומן הלוים שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה מן בני מררי"
ועד הנה בשער המלך מזרחה המה השערים למחנות בני לוי"
כי באמונה המה ארבעת גברי השערים הם הלוים והיו על הלשכות ועל האצרות בית האלהים"
ומתתיה מן הלוים הוא הבכור לשלם הקרחי באמונה על מעשה החבתים"
ואלה המשררים ראשי אבות ללוים בלשכת פטירים כי יומם ולילה עליהם במלאכה"
אלה ראשי האבות ללוים לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם"
אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר ידוד לשאת את ארון ידוד ולשרתו עד עולם"
ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים"
ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב"
ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון ידוד אלהי ישראל אל הכינותי לו"
ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון ידוד אלהי ישראל"
וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר ידוד בכתפם במטות עליהם"
ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים בקול לשמחה"
ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו"
וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא"
ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית ידוד ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים"
ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד"
ויתן לפני ארון ידוד מן הלוים משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל לידוד אלהי ישראל"
מן בני הלוי ארבעת אלפים ושש מאות"
ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן ידוד אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו"
ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב"
ויאסף את כל שרי ישראל והכהנים והלוים"
ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה ויהי מספרם לגלגלתם לגברים שלשים ושמונה אלף"
ויחלקם דויד מחלקות לבני לוי לגרשון קהת ומררי"
ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי"
אלה בני לוי לבית אבתיהם ראשי האבות לפקודיהם במספר שמות לגלגלתם עשה המלאכה לעבדת בית ידוד מבן עשרים שנה ומעלה"
וגם ללוים אין לשאת את המשכן ואת כל כליו לעבדתו"
כי בדברי דויד האחרנים המה מספר בני לוי מבן עשרים שנה ולמעלה"
ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך והשרים וצדוק הכהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללוים בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר"
ולבני לוי הנותרים לבני עמרם שובאל לבני שובאל יחדיהו"
ובני מושי מחלי ועדר וירימות אלה בני הלוים לבית אבתיהם"
ויפילו גם הם גורלות לעמת אחיהם בני אהרן לפני דויד המלך וצדוק ואחימלך וראשי האבות לכהנים וללוים אבות הראש לעמת אחיו הקטן"
למזרח הלוים ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה ולאספים שנים שנים"
והלוים אחיה על אוצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים"
ללוי חשביה בן קמואל לאהרן צדוק"
ולמחלקות הכהנים והלוים ולכל מלאכת עבודת בית ידוד ולכל כלי עבודת בית ידוד"
והנה מחלקות הכהנים והלוים לכל עבודת בית האלהים ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בחכמה לכל עבודה והשרים וכל העם לכל דבריך"
ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את הארון"
ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים"
והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים בחצצרות"
והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר ידוד אשר עשה דויד המלך להדות לידוד כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים נגדם וכל ישראל עמדים"
ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשוערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלהים"
ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר ולאצרות"
והכהנים והלוים אשר בכל ישראל התיצבו עליו מכל גבולם"
כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן לידוד"
הלא הדחתם את כהני ידוד את בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים"
ואנחנו ידוד אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים לידוד בני אהרן והלוים במלאכת"
ועמהם הלוים שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמרימות ויהונתן ואדניהו וטוביהו וטוב אדוניה הלוים ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים"
וגם בירושלם העמיד יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט ידוד ולריב וישבו ירושלם"
והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר ידוד וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך ושטרים הלוים לפניכם חזקו ועשו ויהי ידוד עם הטוב"
ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי מן בני אסף היתה עליו רוח ידוד בתוך הקהל"
ויקמו הלוים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים להלל לידוד אלהי ישראל בקול גדול למעלה"
ויסבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו אל ירושלם"
זה הדבר אשר תעשו השלשית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשערי הספים"
ואל יבוא בית ידוד כי אם הכהנים והמשרתים ללוים המה יבאו כי קדש המה וכל העם ישמרו משמרת ידוד"
והקיפו הלוים את המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל הבית יומת והיו את המלך בבאו ובצאתו"
ויעשו הלוים וכל יהודה ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות"
וישם יהוידע פקדת בית ידוד ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על בית ידוד להעלות עלות ידוד ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר על ידי דויד"
ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים"
ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד ידוד והקהל לישראל לאהל העדות"
ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב"
ויבא את הכהנים ואת הלוים ויאספם לרחוב המזרח"
ויאמר להם שמעוני הלוים עתה התקדשו וקדשו את בית ידוד אלהי אבתיכם והוציאו את הנדה מן הקדש"
ויקמו הלוים מחת בן עמשי ויואל בן עזריהו מן בני הקהתי ומן בני מררי קיש בן עבדי ועזריהו בן יהללאל ומן הגרשני יואח בן זמה ועדן בן יואח"
ויבאו הכהנים לפנימה בית ידוד לטהר ויוציאו את כל הטמאה אשר מצאו בהיכל ידוד לחצר בית ידוד ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה"
ויעמד את הלוים בית ידוד במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא כי ביד ידוד המצוה ביד נביאיו"
ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות"
ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל לידוד בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד לשמחה ויקדו וישתחוו"
רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים"
וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית ידוד"
ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים"
כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור להקדיש לידוד"
ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים לידוד יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז לידוד"
וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב לידוד ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים לידוד אלהי אבותיהם"
וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה"
ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים"
ויעמד יחזקיהו את מחלקות הכהנים והלוים על מחלקותם איש כפי עבדתו לכהנים וללוים לעלה ולשלמים לשרת ולהדות ולהלל בשערי מחנות ידוד"
ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת ידוד"
וידרש יחזקיהו על הכהנים והלוים על הערמות"
ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כונניהו הלוי ושמעי אחיהו משנה"
וקורא בן ימנה הלוי השוער למזרחה על נדבות האלהים לתת תרומת ידוד וקדשי הקדשים"
ואת התיחש הכהנים לבית אבותיהם והלוים מבן עשרים שנה ולמעלה במשמרותיהם במחלקותיהם"
ולבני אהרן הכהנים בשדי מגרש עריהם בכל עיר ועיר אנשים אשר נקבו בשמות לתת מנות לכל זכר בכהנים ולכל התיחש בלוים"
ויבאו אל חלקיהו הכהן הגדול ויתנו את הכסף המובא בית אלהים אשר אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה ובנימן וישבי ירושלם"
והאנשים עשים באמונה במלאכה ועליהם מפקדים יחת ועבדיהו הלוים מן בני מררי וזכריה ומשלם מן בני הקהתים לנצח והלוים כל מבין בכלי שיר"
ועל הסבלים ומנצחים לכל עשה מלאכה לעבודה ועבודה ומהלוים סופרים ושטרים ושוערים"
ויעל המלך בית ידוד וכל איש יהודה וישבי ירושלם והכהנים והלוים וכל העם מגדול ועד קטן ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בית ידוד"
ויאמר ללוים המבונים לכל ישראל הקדושים לידוד תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ידוד אלהיכם ואת עמו ישראל"
ועמדו בקדש לפלגות בית האבות לאחיכם בני העם וחלקת בית אב ללוים"
ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות"
וכונניהו ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות"
ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך"
וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים"
ואחר הכינו להם ולכהנים כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן"
והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם כי אחיהם הלוים הכינו להם"
ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם"
ואם תקריב מנחת בכורים לידוד אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך"
וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים"
ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל"
משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד"
והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח המה בני צדוק הקרבים מבני לוי אל ידוד לשרתו"
ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדני ידוד לשרתני פר בן בקר לחטאת"
כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם"
והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני ידוד"
וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב יהיה ללוים משרתי הבית להם לאחזה עשרים לשכת"
לכהנים המקדש מבני צדוק אשר שמרו משמרתי אשר לא תעו בתעות בני ישראל כאשר תעו הלוים"
והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ קדש קדשים אל גבול הלוים"
והלוים לעמת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרת אלפים כל ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים"
ומאחזת הלוים ומאחזת העיר בתוך אשר לנשיא יהיה בין גבול יהודה ובין גבול בנימן לנשיא יהיה"
ושערי העיר על שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד"
ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי"
כה אמר ידוד צבאות אלהי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים"
ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח כל הימים"
גם בריתי תפר את דוד עבדי מהיות לו בן מלך על כסאו ואת הלוים הכהנים משרתי"
אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים כן ארבה את זרע דוד עבדי ואת הלוים משרתי אתי"
ויקח עבד מלך את האנשים בידו ויבא בית המלך אל תחת האוצר ויקח משם בלוי הסחבות ובלוי מלחים וישלחם אל ירמיהו אל הבור בחבלים"
ביום ההוא יפקד ידוד בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים"
ובני הנכר הנלוים על ידוד לשרתו ולאהבה את שם ידוד להיות לו לעבדים כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי"
וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר ידוד"
ויעלו את ארון ידוד ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים"
ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי"
וידעתם כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את לוי אמר ידוד צבאות"
ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר ידוד צבאות"
וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו לידוד מגישי מנחה בצדקה"
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך"
תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך"
אחריו החזיקו הלוים רחום בן בני על ידו החזיק חשביה שר חצי פלך קעילה לפלכו"
ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו"
ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים"
הלוים בני ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה"
וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן העם והנתינים וכל ישראל בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם"
וישוע ובני ושרביה ימין עקוב שבתי הודיה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה והלוים מבינים את העם לתורה והעם על עמדם"
ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא לידוד אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה"
והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו כי היום קדש ואל תעצבו"
וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכהנים והלוים אל עזרא הספר ולהשכיל אל דברי התורה"
ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל ידוד אלהיהם"
ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את ידוד אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה"
ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו"
והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל"
ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין"
והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח ידוד אלהינו ככתוב בתורה"
ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו"
והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר"
כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו"
ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלם ובערי יהודה ישבו איש באחזתו בעריהם ישראל הכהנים והלוים והנתינים ובני עבדי שלמה"
ומן הלוים שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה בן בוני"
ושבתי ויוזבד על המלאכה החיצנה לבית האלהים מראשי הלוים"
כל הלוים בעיר הקדש מאתים שמנים וארבעה"
ושאר ישראל הכהנים הלוים בכל ערי יהודה איש בנחלתו"
ופקיד הלוים בירושלם עזי בן בני בן חשביה בן מתניה בן מיכא מבני אסף המשררים לנגד מלאכת בית האלהים"
ומן הלוים מחלקות יהודה לבנימין"
ואלה הכהנים והלוים אשר עלו עם זרבבל בן שאלתיאל וישוע שריה ירמיה עזרא"
והלוים ישוע בנוי קדמיאל שרביה יהודה מתניה על הידות הוא ואחיו"
הלוים בימי אלישיב יוידע ויוחנן וידוע כתובים ראשי אבות והכהנים על מלכות דריוש הפרסי"
בני לוי ראשי האבות כתובים על ספר דברי הימים ועד ימי יוחנן בן אלישיב"
וראשי הלוים חשביה שרביה וישוע בן קדמיאל ואחיהם לנגדם להלל להודות במצות דויד איש האלהים משמר לעמת משמר"
ובחנכת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות"
ויטהרו הכהנים והלוים ויטהרו את העם ואת השערים ואת החומה"
ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות לאוצרות לתרומות לראשית ולמעשרות לכנוס בהם לשדי הערים מנאות התורה לכהנים וללוים כי שמחת יהודה על הכהנים ועל הלוים העמדים"
וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מניות המשררים והשערים דבר יום ביומו ומקדשים ללוים והלוים מקדשים לבני אהרן"
ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים"
ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה"
ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם"
ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך"
זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים"
וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו"
ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלהים את רוחו לעלות לבנות את בית ידוד אשר בירושלם"
הלוים בני ישוע וקדמיאל לבני הודויה שבעים וארבעה"
וישבו הכהנים והלוים ומן העם והמשררים והשוערים והנתינים בעריהם וכל ישראל בעריהם"
ובשנה השנית לבואם אל בית האלהים לירושלם בחדש השני החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית ידוד"
ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עשה המלאכה בבית האלהים בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים"
ויסדו הבנים את היכל ידוד ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני אסף במצלתים להלל את ידוד על ידי דויד מלך ישראל"
ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול"
ועבדו בני ישראל כהניא ולויא ושאר בני גלותא חנכת בית אלהא דנה בחדוה"
והקימו כהניא בפלגתהון ולויא במחלקתהון על עבידת אלהא די בירושלם ככתב ספר משה"
כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד כלם טהורים וישחטו הפסח לכל בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם"
ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל ירושלם בשנת שבע לארתחשסתא המלך"
מני שים טעם די כל מתנדב במלכותי מן עמה ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך"
ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם"
ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם"
ויביאו לנו כיד אלהינו הטובה עלינו איש שכל מבני מחלי בן לוי בן ישראל ושרביה ובניו ואחיו שמנה עשר"
ומן הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים נתינים מאתים ועשרים כלם נקבו בשמות"
שקדו ושמרו עד תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי האבות לישראל בירושלם הלשכות בית ידוד"
וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים להביא לירושלם לבית אלהינו"
וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלהינו על יד מרמות בן אוריה הכהן ועמו אלעזר בן פינחס ועמהם יוזבד בן ישוע ונועדיה בן בנוי הלוים"
וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתועבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי"
ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה וישבעו"
אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם"
ומן הלוים יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר"
ויחר אף ידוד במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו"
ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי לידוד אלי ויאספו אליו כל בני לוי..."
אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן"
בית הלוי ברכו את ידוד יראי ידוד ברכו את ידוד"