קוד: ביאור:דברים כב29 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
דברים כב29: "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הנער[הַנַּעֲרָה] חֲמִשִּׁים כָּסֶף; וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ, לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו
"
הפסוק מדבר על עונשו של אדם האונס נערה בתולה. העונש כולל שני חלקים:
א. העונש על הפגיעה בבתולים חל גם על אנס וגם על מפתה, כמו שנאמר ב
שמות כב16: "כֶּסֶף יִשְׁקֹל - כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת
" (פירוט). המנהג בימים ההם היה, שמי שרוצה לשאת לאישה נערה בתולה, צריך לשלם לאביה סכום שנקרא "מוהר הבתולות" וערכו
חמישים שקל
כסף (בערך 50 אלף ש"ח של ימינו - סכום של מחיה לשנה). לכן, מי שפגע בבתולי הנערה - בין ברצונה ובין שלא ברצונה - צריך לפצות את האב בסכום זה.
ב. אולם במקרה של אונס, יש עונש נוסף שמטרתו לפצות את הנאנסת על העינוי והסבל שנגרם לה: אם הנערה רוצה להתחתן עם האנס - הוא חייב להסכים לכך, ואסור לו לשלח (לגרש) אותה כל ימיו; משמעות העונש היא
מחוייבות לכל החיים. האנס חייב, מעכשיו ועד יום מותו, לדאוג לכל צרכי הנאנסת וילדיה, כולל מזונות, לבוש, מגורים, ריפוי, וכל שאר חובות האיש כלפי אשתו,
שמות כא10: "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע
". עונש זה אינו תלוי בבתולים, ומסתבר שהוא חל גם על אדם שאנס אישה פנויה לא בתולה
(העונש אינו רלבנטי למי שאנס אישה נשואה, שדינו מוות).
במונחים של ימינו, הפסוק מציע עונש הולם לאנס: לא רק מאסר של שבע שנים שאחריו ישתחרר וימשיך לאנוס, אלא מחוייבות לכל החיים שיש בה גם פיצוי לנאנסת: האנס יצטרך כל ימיו לעבוד ולשלם מזונות לאנוסתו (כמובן, בנוסף לעונש מאסר שנועד להגן על החברה מפניו).
למעשה, ה"עונש" הזה כבר קיים בימינו, רק שהוא מוטל לא על אנסים אלא על גברים גרושים. כדי לראות עד כמה העונש הזה מרתיע, מספיק לקרוא את הסטטיסטיקה על מספר הגברים הגרושים המתאבדים כיוון שאינם עומדים בלחץ של תשלום המזונות. זה עונש הרבה יותר כבד ומרתיע ממאסר.
1. ודאי שלא. לפי ההלכה, הנישואין תקפים רק אם שני הצדדים מסכימים, ולכן ודאי שאין תוקף לנישואין אם האישה לא מסכימה. החידוש בפסוק הוא, שהאנס חייב לשאת את האישה אם היא רוצה, גם אם הוא עצמו לא רוצה.
2. בנוסף, גם אם האישה הסכימה להינשא, היא לא חייבת לחיות עם האנס באותו בית, אלא היא נחשבת לאשתו באופן פורמלי, והוא חייב לפרנס אותה כמו שכל איש חייב לפרנס את אשתו (וכמו שגבר גרוש משלם מזונות לגרושתו).
1. בחברה של ימינו, שבה לנשים יש אפשרות לפרנס את עצמן, כנראה שהיא לא תרצה. אולם בחברה שבה מעמד האישה נמוך, והיא לא מוצאת אדם אחר שיסכים לשאת אותה לאישה, ייתכן שהנישואין לאנס הם בבחינת "הרע במיעוטו" - הם מאפשרים לה לפחות לפרנס את עצמה ואת ילדיה.
2. ועוד: ייתכן שהאונס לא נעשה ע"י אדם זר בסמטה אפלה, אלא ע"י אדם מוכר, אולי אפילו ידיד קרוב של הנערה, שלא הצליח להתאפק ולחכות עד החתונה, ואנס אותה בביתה. כמובן, אין לכך שום הצדקה וזה עדיין אונס, אבל - במקרה כזה ייתכן שהנערה עדיין אוהבת את האנס למרות שהוא פגע בה, והיא מוכנה לסלוח לו ולהינשא לו - אם יהיה יותר אחראי ויקיים את חובותיו כבעל. גם תמר רצתה להינשא לאמנון לאחר שאנס אותה, וגם שם ייתכן שההסבר דומה - הם היו ידידים עוד קודם, והיא הייתה מוכנה לסלוח לו על האונס אם רק היה מוכן לקיים את חובותיו כבעל (ראו
האם תמר אהבה את אמנון?).
1. עוד על ההבדל בין פיתוי לבין אונס, ראו
פיתוי ואונס בספר שמות ובספר דברים.
2. הנימוק לעונש בפסוקנו הוא
תחת אשר ענה. ביטוי דומה מופיע ב
דברים כא14: "וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ, וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ
תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ
" (פירוט). בפסוק שלנו, האנס היה אדם חופשי ועכשיו הוא משועבד לאישה; בדברים כא, השבויה היתה משועבדת לאנס ועכשיו היא חופשיה.
3. האנס רצה "לחסוך" - הוא רצה לנצל את גופה של האישה וליהנות ממנה מבלי להיות אחראי כלפיה, ולכן עונשו יהיה, שהוא יצטרך להיות אחראי לפרנסתה ולכל צרכיה, כל ימיו. עונשים נוספים מסוג זה ראו במאמר מין ואחריות.