קוד: ביאור:דברים יא26 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
דברים יא26: "רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה
"
מה הן הברכה והקללה שמשה נתן לפנינו בפסוק זה?
1. בהמשך הפרשה נאמר,
דברים יא29: "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ - וְנָתַתָּה אֶת
הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת
הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל
"; ומפורש בהמשך (דברים כז-כח), שבני ישראל נצטוו, עם כניסתם לארץ, לקרוא את התורה באיזור הר גריזים והר עיבל, ולהכריז שתבוא ברכה על מי שיקיים את התורה וקללה על מי שלא יקיים אותה. לפי זה מסתבר שהפסוק שלנו מדבר על מצוה זו (רש"י).
2. לענ"ד,
המצוות עצמן, המתוארות בפרשות הסמוכות (פרקים יב-כו), הן-הן הברכה והקללה: המצוות הן ברכה למי שמקיימן, וקללה למי שלא מקיימן. וכדברי
הושע יד10: "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם? כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם
" (פירוט). "ובזה האופן נתתי לפניכם ברכה וקללה - במה שנתתי המצוות, כי הם כפי המקבלים - או ברכה או קללה
"
(אברבנאל). והמצוה לתת את הברכה על הר גריזים והקללה על הר עיבל היא מצוה נפרדת - להגיד בפה את אותן ברכה וקללה: "מלבד הברכה והקללה אשר יימצא במצוות
בכוחן וטבען כפי המקבלים, הנה עוד יתנו עליהן ברכות וקללות
בפה בהר גריזים ובהר עיבל
"
(שם).