קוד: מנהיגותו של יהודה בתנ"ך
סוג: מניעים2
מאת: רועי מעודה ועוד
אל: נח"ת שבת אדר ס'
[מתוך הדיון " תכונותיו של מנהיג ".]
רועי : יהודה היה המנהיג של בני יעקב. אנחנו יודעים, שהוא היה המנהיג מהסיפור על מכירת יוסף: יהודה הציע למכור את יוסף וכל האחים הסכימו להצעה שלו.
נתן : גם ראובן היה המנהיג של האחים – גם בקולו שמעו כשהציע לזרוק את
יוסף לבור! ההבדל ביניהם הוא שיהודה היה יותר חכם – בסופו של דבר התקבלה
ההצעה של יהודה ולא של ראובן. גם בהמשך, כשהאחים ניסו לשכנע את יעקב שיתן
להם להביא את בנימין למצרים (בראשית מב37 - מג), רואים את ההבדל ביניהם:
ראובן אמר דברי שטות ("
") ויעקב לא קיבל אותם (למה שיעקב יסכים להרוג את הילדים של ראובן?! הרי הם הנכדים שלו!) ולעומת זאת, יהודה אמר דברי טעם ("
את שני בניי תמית אם לא אביאנו אליך
") ויעקב קיבל אותם.
אנוכי אערבנו, מידי תבקשנו
רועי : לאחר הסיפור נאמר "
", כלומר – הוא ירד ממנהיגותו, כי האחים האשימו אותו שהציע למכור את
יוסף ולא הציע להחזיר אותו אל אביו [ע' רש"י]; גם מכאן רואים שיהודה היה
המנהיג – האחים היו מקבלים את דעתו גם אם היה אומר שצריך להחזיר את יוסף.
ויהי בעת ההיא,
ויירד יהודה מאת אחיו
נתן : לא ניתן להסיק מהפסוק הזה שיהודה ירד ממנהיגותו, כי רואים שגם אחר כך (כשהאחים ניסו לשכנע את יעקב שייתן בידם את בנימין) יהודה היה מנהיג.
צביה : העובדה ששמעו בקולם של יהודה ושל ראובן – בכלל לא אומרת שהם היו
המנהיגים; האחים האחרים נתנו להם להחליט כדי שהאחריות תיפול עליהם והמצפון
שלהם יהיה נקי. זה מקרה יחיד ששומעים להם, ואי אפשר מזה להכליל ולהסיק שהם
היו מנהיגים. גם הקטע שבו האחים ניסו לשכנע את יעקב שיתן בידם את בנימין
אינו מוכיח שיהודה וראובן הם המנהיגים: יהודה וראובן דיברו אז כי הם
הרגישו אשמים במצב – בגללם יעקב חשב שיוסף מת, וזה גרם ליעקב לפחוד שגם
בנימין ימות: "
". יהודה וראובן פשוט לקחו על עצמם את האחריות לתוצאות השליליות של המעשים שעשו בעבר.
לא יירד בני עימכם, כי אחיו מת והוא לבדו נשאר...
נתן : ייתכן, שלא היה בכלל מנהיג רשמי לאחים, אלא פשוט – בכל פעם שהייתה צרה, מישהו מהאחים דיבר. אבל ראובן מדבר שטויות, שמעון ולוי מדברים דברי הסתה לאלימות, ורק יהודה מדבר דברי חכמה – ולכן דעתו מתקבלת.
נתן : בדה"א ה 2 כתוב "
". אולי אפשר להסיק מכאן שיהודה בכל-זאת היה מנהיג של אחיו.
...כי יהודה גבר באחיו, ולנגיד ממנו, והבכורה ליוסף
רועי : כמו שאמרו רוב המשתתפים, לא רק יהודה היה מנהיג של האחים; היו עוד
מנהיגים בתקופות שונות. למשל, אחרי שבני יעקב ירדו למצרים – יוסף היה
המנהיג שלהם. רואים את זה (גם) מדברי חז"ל על הפסוק שמתאר את מות יוסף
(בסוף ספר בראשית). יוסף נפטר בגיל 110, ולפי חז"ל – הוא מת 10 שנים לפני
'הגיל המושלם' 120, כי "השררה מקברת את בעליה" – המנהיג חי פחות! יש בזה
גם עונש על הגאווה של המנהיג -- יוסף נענש על כך שאביו השתחווה לו והוא לא
התנגד.
רועי : אמרנו כבר שיהודה היה
חכם, וידע לקחת אחריות ולהוביל את אחיו לדרך
הנכונה.
תכונה נוספת של יהודה היא שהוא ידע
להודות באמת: בסיפור על תמר
(בראשית לח) – הוא ידע להודות ולהגיד "
" למרות שבכך השפיל את עצמו ברבים.
צדקה ממני
ספי : התכונה הזאת, של הודאה באמת, עוברת בירושה: גם עכן, שהיה משבט יהודה, הודה בסוף בחטאו, כמו שמסופר ביהושע ז 20: "
:
ויען עכן את יהושע ויאמר
"
אומנה, אנוכי חטאתי לה' א-להי ישראל, וכזאת וכזאת עשיתי!
ממנהיגותו של יהודה ניתן ללמוד על חשיבותן של שתי תכונות אלה אצל המנהיג -
חכמה,
ונכונות להודות בטעות.