מעקידת יצחק עד עלייה לרגל

קוד: ביאור:בראשית כב14 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

בראשית כב14: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא 'ה' יִרְאֶה', אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם 'בְּהַר ה' יֵרָאֶה'"

אחרי פרשת העקידה, אברהם קרא למקום "ה' יראה", והפסוק מקשר את זה לדבר שאנחנו אומרים היום (כלומר, בזמן מתן תורה): "בהר ה' ייראה".

יש מפרשים, שהכוונה למצוות העליה לרגל, שנזכרה בתורה שלוש פעמים:

• שמות כג17: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'"
• שמות לד23: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"
• דברים טז16: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם"

הרב קוק הסביר את הקשר:

• "כאן באה התכונה הפנימית של האור האלהי ברוח הנדיבה, במידה הגנוזה, בחלק הסתום אשר לא יצא אל הפעל, כי אם נשאר בהמיית הנפש ובתשוקה הולכת ומתגברת, שנקבעה קדושה זו במקום אשר קרא לו אברהם 'ד' יראה '.
  
• רק לד' היודע תעלומות, לו יאתה לקשר את הראיה הזאת של השיגוב המצוי בפועל, על-ידי הכוח הזה של התגשמות הצווי האלהית, באפן המוסתר אשר לא נתגלה לעין שום נברא, כי-אם ד' יראה.
  
• אמנם, הופעה זו, של השלמת הנשמה ליוצרה, בצורתה היותר עליונה, היא היא הגורמת את הכנת הנפשות של הדורות העתידים, לקראת הופעה רוחנית והכשרת הקבלה של אור השכינה בראיית הפנים, המסורה לדורות: יראה כל זכורך את פני האדון ד'.
  
• ומתוך הסגולה הגנוזה, של החפץ הטהור, של מסירות הנשמה וכל המהות לשם רצון ד', ודברו האמת וצדק, נובעת היא התחלת הכשרון של קדושת הנבואה, המיוחדת לישראל ברום פארה, ושגרעיני הכוח שלה הנם נזרעים באומה על-ידי ראית הפנים, בשמחת הרגלים המוכשרים להשראת רוח הקודש על הראויים לה. "יונה בן אמתי מעולי רגלים היה, ונכנס לשמחת בית השואבה, ושרתה עליו רוח הקודש " (ירושלמי סוכה)." (עולת ראי"ה פרשת העקידה).
  

הנכונות של אברהם אבינו למסור את נפשו לה', שהתגלתה בהר המוריה, הפכה את המקום הזה למקום המאפשר חיבור בין האדם לבין ה' בצורת נבואה.