מאת: אראל
אל:
נכתב ב: 06:28:03 16.09.2007, כתוספת/תגובה ל: בראשית א
בראשית א5: "
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי בֹקֶר; יוֹם אֶחָד
".
- אלהים קרא לאור וציווה עליו לפעול בזמן ה יום , וקרא לחושך וציווה עליו לפעול בזמן ה לילה . בתחילת היום היה ערבוב בין החושך לאור ובסופו היתה בקרה והבדלה ביניהם; זהו יום אחד של בריאה.
בפסוק הקודם נאמר שה' הבדיל בין האור לבין החושך, והפסוק שלנו מתאר איך בדיוק נעשתה הבדלה זו:
1. ההבדלה נעשית ע"י נתינת שמות שונים - לאור ניתן השם
יום ולחושך ניתן השם
לילה : "
למאיר ובא (משעה שמתחיל להאיר) קראו יום
"
(בבלי פסחים ב ורש"י) . לפי זה
ויקרא = נתן שם.
2. ההבדלה נעשית ע"י קביעת זמנים שונים - האור נצטווה לפעול בזמן היום החושך נצטווה לפעול בזמן הלילה: "
קרא ה' לאור וציווהו לשמש ביום, וקרא ה' לחושך וציווהו לשמש בלילה
"
(בבלי פסחים ב בתרגום לעברית; ראו
משמעות המילה אור בתלמוד) . לפי זה
ויקרא = ציווה, "
כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו
"
(רש"י בתלמוד שם) .
קריאה בשם נזכרת גם בהמשך פרשת הבריאה; ראו משמעות הקריאה בשם במעשה בראשית.
המפרשים פירשו ביטוי זה בדרכים שונות. כיוון שהביטוי "ויהי ערב ויהי בוקר" חוזר לאחר כל אחד מששת ימי הבריאה, נראה שיש לו חשיבות רבה והוא מבטא את העקרון היסודי של הבריאה שהוא הבדלה , או במונחים מדעיים: הקטנת האנטרופיה . לפירוט ראו: האנטרופיה במעשה בראשית.
1. "
לפי שהיה הקב"ה
יחיד בעולמו, שלא נבראו המלאכים עד יום שני
"
(רש"י ע"פ בראשית רבה)
2. "
וטעם יום אחד. הוא על תנועת הגלגל ויש סוד לדרש שיתא אלפי
"
(אבן עזרא) .
3. "
ועל דרך הפשט לא יתכן לומר "יום ראשון", בעבור שעדיין לא נעשה השני, כי הראשון קודם לשני במנין או במעלה, אבל שניהם נמצאים, וה"אחד" לא יורה על שני
"
(רמב"ן) .
4. "
מה שלא נאמר יום ראשון, לפי שאמרו רז"ל
(ברכות יא: ועיין מהרש"א) מזכירין מדת יום בלילה ומדת לילה ביום. להוציא מלב המינים האומרים שמהתחלה אחת לא יצאו שני הפכים, ועל כן גזרו אומר מי שברא אור לא ברא חשך, על כן אמר ויהי ערב ויהי בקר דהיינו לילה ויום, אע"פ שנראין הפכין, מ"מ שניהם יום אחד,
יומו של
אחד , כי אל אחד ברא לשניהם. ופירוש זה מחוור יותר מן פירש"י שפי' שבא להורות שהיה הקב"ה אחד שלא נבראו המלאכים עד יום שני, כי מלאכים לא נזכרו כאן ומה ענין זה למאמר ויהי ערב ויהי בקר?
"
(כלי יקר) .
5. תשובות נוספות ראו בפירוש אברבנאל.