דברי המרגלים

קוד: דברי המרגלים בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים 6

האם המרגלים ששלח משה אמרו אמת או שיקרו?

נראה לי שהמרגלים גם אמרו אמת וגם שיקרו.

בהתחלה הם אמרו אמת ( במדבר יג27): " וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ ":


אבל אחר כך הם שיקרו ( במדבר יג32): " ויציאו דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר ":

למה החליטו המרגלים לשקר?

לאחר שהמרגלים סיפרו למשה את הדברים האמיתיים, כתוב ( במדבר יג30): " וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה " ( פירוט). מכאן אפשר להסיק, שאחרי שבני ישראל שמעו את הסיפור של המרגלים, הם התחילו לדבר ביניהם ולהגיד 'אין לנו סיכוי!' 'בואו נחזור למצרים!' וכו'. נראה לי שזה בדיוק מה שהמרגלים רצו שיקרה: המרגלים עצמם מאד פחדו מהענקים שראו בארץ ומהערים הבצורות, והם קיוו שכשהם יספרו על זה לבני-ישראל – גם בני ישראל ייכנסו ללחץ ויחליטו לחזור למצרים.

אבל אז בא כלב והשתיק את בנ"י, ואמר להם " עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה ".

המרגלים האחרים לא הסכימו עם כלב ואמרו ( במדבר יג31): " לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ ".  עד כאן המרגלים לא חטאו – הם בסה"כ הביעו את דעתם. מותר לכל אחד להביע דעה. אבל אז התעורר בליבם החשש – שאולי כלב יצליח להשפיע על בנ"י ולשכנע אותם כן לעלות לארץ. מרוב פחד הם החליטו להשתמש בתכסיס מלוכלך ולשקר, כדי להפחיד את בני ישראל ( במדבר יג32): " ויציאו דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ". זה היה החטא של המרגלים.

אם המרגלים שיקרו והטעו את בני ישראל, מדוע נענשו בני ישראל?

בפרשה המקבילה מסופר שבני ישראל, לאחר ששמעו את דברי המרגלים, אמרו ( דברים א28): " אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים? אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר 'עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ, עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם, וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם' "! בני ישראל ציטטו את הדברים האמיתיים שאמרו המרגלים - ולא את הדברים השקריים שלהם. מכאן אפשר להסיק, שבני ישראל היו מספיק פיקחים כדי לשים לב להבדל בין הדברים שאמרו המרגלים בהתחלה לבין הדברים שאמרו בסוף, והם לא האמינו להמצאות של המרגלים.

לפי זה, בנ"י ידעו את המצב האמיתי בארץ, ובכל-זאת הם לא האמינו בה' ולא רצו לעלות לכבוש את הארץ. זה היה החטא של בני-ישראל.

פירושים נוספים

פירשנו שהחלק השני של דברי המרגלים הוא שקר, אבל אפשר גם להבין את דבריהם כדברי-אמת:

  • המרגלים אמרו שהארץ "אוכלת יושביה" בהשאלה, כי כאשר עברו בה - ראו הרבה אנשים קוברים מתים (ע"פ רש"י) .
  • ייתכן שהמרגלים במקרה הסתובבו באזור שבו כל האנשים היו גדולי-מידות.
  • ע"פ אחת הדעות, ארץ ישראל לא נשטפה במבול, ולכן ייתכן שנשארו בה נפילים (ראו ארץ אוכלת יושביה פסקה לפני-אחרונה).
  • המרגלים שמעו, כשעברו בארץ, שהענקים אומרים "יש כאן חגבים" (ע"פ רש"י)
אולם, בניגוד לדברים שהם אמרו בחלק הראשון, כאן אין שום עדות ממקור אחר לכך שהם דיברו אמת - זו רק אפשרות.

דיון

שלומי בוגדרי [נכתב ב: 27.2.02]:

לדעתי אתה שוגה בפירוש על דבר המרגלים שפירשת שהם שיקרו. טענתי היא שהמרגלים דיברו דברי אמת.

אך בתחילה אענה לשאלה ששאלת בפירוש מדוע נאמר עליהם "מוציאי דיבת הארץ רעה"?
המונח דיבה בעברית משמעו לאו דווקא שקר וכזב אלא דברי גנאי ואכן דיברו המרגלים בגנות הארץ וזהו למעשה חטאיהם (לאמיתו של דבר אני חושב גם שהם חטאו שלא בטחו בקב"ה והמסו את לב העם מבטחון בקב"ה). אגב ניתן לפסק את הפסוק "מוציאי דיבת הארץ , רעה" דהיינו דיבת הארץ = הארץ רעה.

טענה שניה שטענת היא שלא היו נפילים בארץ ובכך צדקת אך מן הכתוב אנו למדים שהמרגלים גם הם צדקו שנאמר "בני ענק מן הנפילים" דהיינו בני הענק שראו המרגלים ("ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק" ) הם צאצאים של הנפילים. אגב פתחתי קונקורדנציה של אבן שושן לאימות דבריך בדבר הנפילים ושם מוגדר המושג נפיל ככינוי לענקים אגדיים.


אראל [נכתב ב: 5.3.02]:

אני הסתמכתי על פירוש שלפיו "להביא דיבה" הכוונה להגיד דברי גנאי שהם אמת, ו"להוציא דיבה" הכוונה להגיד דברי גנאי שהם שקר (ראו דיבה). ולכן יוסף, שנאמר עליו "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם", דיבר אמת, אבל המרגלים, שנאמר עליהם "ויוציאו דיבת הארץ... רעה", דיברו שקר.

בקשר לנפילים - המרגלים אמרו "ושם ראינו את הנפילים, בני ענק מן הנפילים". החלק הראשון של המשפט ("ושם ראינו את הנפילים") הוא בוודאי שקר, כי הם לא יכלו לראות את הנפילים!

פלוני [נכתב ב 8.6.07]:

בקשר למושג "דיבה". כך מסביר רש"י (חומש במדבר פרק יד פסוק לו) : כל הוצאת דבה לשון חינוך דברים. שמלקיחים לשונם לאדם לדבר בו כמו (שיר ז) דובב שפתי ישנים וישנה לטובה וישנה לרעה לכך נאמר כאן מוציאי דבת הארץ רעה שיש דבה שהיא טובה:
עד כאן לשון רש"י.
ולענ"ד פירוש הדברים הוא, שאותו אחד ש"מעורר דיבור" ( = חינוך לדיבורים" בלשון רש"י.)הוא ה"מדובב" , ודיבורו המעורר "דיבור", היא אותה "דיבה". ויכול המדובב לעורר דיבה לטובה או להיפך.
ולפלא שרש"י זה נעלם מלפני עיני הכותבים הנכבדים.

אראל [נכתב ב 8.6.07]:

אני הסתמכתי על פירוש רמב"ן, שהבחין בין הוצאת דיבה לבין הבאת דיבה.

רש"י אכן לא הבחין ביניהם, אלא רק בין דיבה טובה לבין דיבה רעה.


תגובות