1 ונפש כי-תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה. 2 והביאה אל-בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל-לבנתה והקטיר הכהן את-אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה. 3 והנותרת מן-המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה.
4 וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן.
5 ואם-מנחה על-המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה. 6 פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא.
7 ואם-מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה. 8 והבאת את-המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל-הכהן והגישה אל-המזבח. 9 והרים הכהן מן-המנחה את-אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה. 10 והנותרת מן-המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה. 11 כל-המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל-שאר וכל-דבש לא-תקטירו ממנו אשה ליהוה. 12 קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל-המזבח לא-יעלו לריח ניחח. 13 וכל-קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל-קרבנך תקריב מלח.
14 ואם-תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך. 15 ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא. 16 והקטיר הכהן את-אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל-לבנתה אשה ליהוה.