קוד: ביאור:שופטים יא24 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שופטים יא23-24: "וְעַתָּה, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוֹרִישׁ אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה תִּירָשֶׁנּוּ?! הֲלֹא אֶת אֲשֶׁר יוֹרִישְׁךָ כְּמוֹשׁ אֱלֹהֵיך אוֹתוֹ תִירָשׁ, ואֶת כָּל אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' אֱלֹהֵינו מִפְּנֵינו אוֹתוֹ נִירָשׁ!
"
זו הטענה השלישית של יפתח, בנאומו המדיני מול מלך עמון ומואב לגבי חבל הגלעד.
העם האמורי היה עם חזק וקשוח. סיחון, מלך האמורי, כבש שטחים נרחבים מידי המואבים, כמו שמסופר בדברי המושלים המצוטטים בתורה,
במדבר כא28-29: "כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן, לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן, אָכְלָה עָר מוֹאָב, בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן. אוֹי לְךָ מוֹאָב, אָבַדְתָּ עַם
כְּמוֹשׁ, נָתַן בָּנָיו פְּלֵיטִם וּבְנֹתָיו בַּשְּׁבִית, לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן
". המואבים לא הצליחו להציל את ארצם מיד האמורים.
לכן, כשבני ישראל הגיעו לאיזור מאוחר יותר, והצליחו להביס את האמורים ולקחת את השטח לעצמם, הדבר נחשב לנס מעל הטבע, נס שהתפרסם גם מעבר לירדן,
יהושע ב10: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֶת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֵת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאֶתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג, אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם
" (פירוט).
אי אפשר להאשים את בני ישראל ש"גזלו" את ארצם של המואבים: הארץ היתה אבודה, המואבים ממילא לא היו מצליחים לקחת אותה בעצמם (בטענה הבאה הוא יוכיח שהם אכן התייאשו מארץ זו). רק בני ישראל, שקיבלו עזרה מה', יכלו לסלק משם את האמורים, ולכן ראוי שהם יקבלו את הקרקע. ה' הוריש את האמורי מפני בני ישראל, כדי שבני ישראל יירשו את ארצו, ולא כדי שיתנו אותה למואבים.
הלא מלחמת ישראל בעת ההיא היה עניין אלהי, וכל העמים ידעו זאת כי ה' הורישם, ואם ה', שכל הארץ שלו, הוריש את האמורי, איך אתה תירשנו?...".
כמוש היה כינויו של האל העיקרי אצל בני מואב, ואולי גם אצל אחיהם בני עמון (ראו רמב"ן על במדבר כא כט). מדוע הזכיר יפתח את שמו של אל זר?
1. לפי פירושנו, יפתח השתמש בכינוי זה רק מתוך כבוד לבני עמון, אך למעשה משמעות דבריו היא "אשר יורישך ריבונו של עולם - אותו תירש, ואשר יורישנו ריבונו של עולם - אותו נירש" (גם בתורה נאמר שה' נתן לבני לוט את ארצם, דברים ב9: "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי 'אֶל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה'"). במקום להגיד "ריבונו של עולם", השתמש יפתח בכינוי המתאים - כשהוא תיאר את ריבונו-של-עולם כעוזר לבני מואב ועמון הוא השתמש בכינוי המקובל אצלם, וכשתיאר את ריבונו-של-עולם כעוזר לבני ישראל הוא השתמש בכינוי המקובל אצלנו. בסוף דבריו חזר יפתח והדגיש, שיש רק שופט אחד, שופטים יא27: "
וְאָנֹכִי לֹא חָטָאתִי לָךְ, וְאַתָּה עֹשֶׂה אִתִּי רָעָה לְהִלָּחֶם בִּי; יִשְׁפֹּט ה' הַשֹּׁפֵט הַיּוֹם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן"; שופט אחד עם כינויים שונים.
2. אך אפשר גם לפרש להיפך, "אשר יורישך כמוש - בדרך לעג אמר
"
(מצודות ע"פ אברבנאל). ייתכן שיפתח נקט כאן ב"לוחמה פסיכולוגית". העמים עובדי האלילים האמינו, שכל מלחמה בין עמים היא גם מלחמה בין אלים, והעם שמנצח הוא העם שהאל שלו חזק יותר (הנביאים יצאו נגד אמונה זו, אבל יפתח מדבר אל עובד אלילים והוא מסתמך על ההשקפות המקובלות עליו). יפתח רומז למלך בני עמון "האל שלכם לא כל כך חזק, עובדה שהוא לא הצליח להוריש את האמורי מפניכם, מה שהאל שלנו כן הצליח... אז תחשבו פעמיים לפני שאתם נלחמים בנו..."
(ע"פ הרב תומר כראזי).
3. ואפשר גם לפרש שיפתח השתמש בכינוי "כמוש" כדי לרמוז לכל השקפת העולם האלילית: "התפישה האלילית שוללת את הצדק המוחלט. האמונה היחידה בעולם, הנשענת על בסיס מוסרי היא האמונה היהודית, בה העולם שייך לאל אחד. מי, שטוען שהנהגת העולם היא שרירותית, והמתרחש בו הוא תוצאה של מאבקים בין כוחות אדירים בלי שליטה מלמעלה, מערער מן היסוד את המוסר האנושי-עולמי. בעולם שכזה, העיקרון הפועל הוא "כל דאלים גבר"... יפתח משתמש במושגי התרבות המואבית... "הלוא בעבר הרחוק היתה מלחמה בין הבעל לבין כמוש, והבעל ניצח. "אוי לך מואב אבדת עם כמוש ". "השטח הזה שלך? פנה בטענות אל האלהים שלך. היש בכך חוסר צדק? הלא לשיטתך כך מתנהל העולם! אם אחר כך לקח ד' אלהי ישראל את ארץ האמרי. מה טענתך, מלך בני עמון? היתה לך בעלות קודמת? היתה ואיננה. אתה חפץ באדמה מכח המוסר? מכח הזכות האלוקית? מכח ההבטחה האלוקית, שבפרשת דברים? האם כך נהגו בני עמך כשעלו ישראל ממצרים?
ישפט ד' השופט היום בין בני ישראל ובין בני עמון. לא רק שבני עמון ומואב לא עזרו, אלא נסו לקפחם בכל דרך שהיא.
"
(ראש וקצין / הרב אלחנן בן נון, ישיבת בית אל, סעיף 2. "מלחמות אלים"?).
הוריש = השמיד, וגם נתן דבר בירושה. בפסוקים אלה מופיעות שתי המשמעויות: ה' הוריש את האמורי = השמיד, ואתה תירשנו = תקבל אותו בירושה; הוריש ה' אלהינו מפנינו = השמיד, נירש = נקבל בירושה (מצודות).
ואתה תירשנו?! היא שאלת-תמיהה בלי ה השאלה.