מות יהושע בספר שופטים

קוד: ביאור:שופטים ב6 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר שופטים מתחיל במילים "ויהי אחרי מות יהושע...", ומספר על ערים שכבשו בני ישראל, בדרך-כלל, אחרי מות יהושע, וגם על ערים שלא רצו או לא הצליחו לכבוש.

אולם, בפרק ב פסוק 6 אנחנו פתאום חוזרים אחורה:

וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָם; וַיֵּלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ, לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ.
וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ, אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל.
וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד ה', בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.
וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ.
וְגַם כָּל הַדּוֹר הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל-אֲבוֹתָיו; וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֶת ה' וְגַם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל....

הפסוקים הללו כבר נזכרו, בשינויים מעטים, בסוף ספר יהושע. מדוע הם נזכרים כאן שוב, לאחר שספר שופטים כבר התחיל?

יש כמה אפשרויות עיקריות:

1. הפרשות מסודרות בסדר כרונולוגי

ייתכן שהפרשות בספר שופטים מסודרות לפי סדר ההתרחשות של האירוע העיקרי שמתואר בהן:

• האירועים עד פרק ב פסוק 5 קרו בזמן הזקנים שהאריכו ימים אחרי יהושע; אז בני ישראל אמנם התרשלו בכיבוש הארץ, אבל לא עבדו אלילים, וכשבא מלאך והוכיח אותם על כך, הם בכו ועשו תשובה;
  
• האירועים מפרק ב פסוק 11 והלאה - שם מסופר שבני ישראל עזבו את ה' ועבדו אלילים - קרו אחרי מות הזקנים.

הפסוקים שבאמצע נועדו:

• להדגיש את הניגוד שבין התקופות - להזכיר שבני ישראל עבדו את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים שהאריכו ימים אחריו, ורק אחרי מות הזקנים התחילו לעבוד אלילים (רש"י, מלבי"ם).
• להדגיש את כפיות הטובה של בני ישראל - למרות שיהושע שילחם לנחלתם, וגם הם הכירו בטובה ועבדו את ה' בימי הזקנים, הם שכחו את ה' מהר ועבדו אלילים (מצודת דוד).

2. כל פרשה היא חטיבה עצמאית

ייתכן שספר שופטים כולל כמה חטיבות מקבילות, שכל אחת מהן מתארת את כל תקופת השופטים מנקודת מבט אחרת:

• החטיבה הראשונה - עד פרק ב פסוק 5 - מתארת את המצב הדמוגרפי, את הכיבוש וההתנחלות, וכן את הערים שלא כבשו ולא התנחלו בהן;
• החטיבה השניה - מפרק ב פסוק 6 - מתארת את המצב הרוחני, עזיבת ה' ועבודת האלילים, השיעבוד שבא בעקבותיהן, והשופטים שקמו כדי להושיע את בני ישראל
  

כל חטיבה היא מעין "ספר שופטים" עצמאי, ולכן כל חטיבה ראויה לפתיחה עצמאית שמקשרת אותה לסוף הספר הקודם מבחינה כרונולוגית - ספר יהושע (דעת מקרא).

לפי הסבר זה, ישנה הקבלה מעניינת בין שתי החטיבות הראשונות בספר שופטים, לבין שתי החטיבות האחרונות בספר יהושע:

• פרקים יד-כא בספר יהושע מתארים את התנחלותם של בני ישראל בארץ כנען לאחר הכיבוש, בימי יהושע; חטיבה זו מקבילה לחטיבה הראשונה בספר שופטים, המתארת את ההתדרדרות שחלה בתחום זה לאחר מות יהושע - רבים משבטי ישראל לא סיימו את ההתנחלות, לא הורישו את הגויים מנחלתם, ואף התמזגו עמם.
• פרקים כב-כד בספר יהושע מתארים תוכחות של יהושע וזקני ישראל לשבטי ישראל, שרובן קשורות לאיסור עבודת אלילים (אמנם בנאום בפרק כג נזכרים שני הנושאים - יהושע נואם בפני המנהיגים ומשכנע אותם לרשת את כל הארץ, להוריש את הגויים הנשארים ולא לדבוק בהם, ולא לעבוד את אלהיהם; בפרק כד הדגש הוא על עבודת אלילים - יהושע שואל את העם האם הם רוצים לעבוד את ה' או לעבוד אלילים, הם בוחרים לעבוד את ה', ויהושע מזהיר אותם שאם ייכשלו - ה' ירע להם). חטיבה זו מקבילה לחטיבה השניה בספר שופטים, המתארת שבני ישראל לא עמדו בהתחייבות שלהם אחרי מות יהושע והזקנים, עזבו את ה' ועבדו אלילים.

כך, הפרקים האחרונים של ספר יהושע והפרקים הראשונים של ספר שופטים יוצרים מבנה של טבלה:

	כיבוש הארץ והורשת הגויים הנשארים	עבודת ה' והתרחקות מאלילים
סוף יהושע	יהושע יד-כא: בני ישראל מתנחלים בארץ בזמן יהושע.	יהושע כב: פינחס והזקנים מוכיחים את שבטי עבר הירדן המזרחי על כך שהם בנו מזבח - חשש מפני עבודה זרה; יהושע כג: יהושע אומר לבני ישראל "וירשתם את ארצם... לבלתי בוא בגויים האלה הנשארים האלה אתכם, ובשם אלהיהם לא תזכירו..." יהושע כד: יהושע מזהיר את בני ישראל "כי תעזבו את ה' ועבדתם אלהי נכר -- ושב והרע לכם, וכילה אתכם אחרי אשר היטיב לכם"
תחילת שופטים	שופטים א-ב5: בהתחלה מסופר על הערים שכבשו בני-יהודה ובני-יוסף, ולאחר מכן מסופר על הערים שלא נכבשו, למשל "וישב.. בקרב הכנעני יושבי הארץ כי לא הורישו", ועל המלאך שהוכיח את בני ישראל (שופטים ב 1): "ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת, מזבחותיהם תתצון, ולא שמעתם בקלי - מה זאת עשיתם?!"	שופטים ב6 - ג6: בנ"י לא עמדו בהתחייבות שלהם: אחרי מות יהושע והזקנים קם דור חדש, "אשר לא ידעו את ה', וגם את המעשה אשר עשה לישראל", והם פנו אחרי אלהי נכר ועשו הרע בעיני ה': "ויעזבו את ה' א-להי אבותם... וילכו אחרי אלהים אחרים...", וה' אכן הרע להם ומסר אותם ביד אויביהם: "בכל אשר יצאו -- יד ה' היתה בם לרעה, כאשר דבר ה' וכאשר נשבע ה' להם...".