קוד: שאול לא היה הומניסט בתנ"ך
סוג: כלל_דמות
מאת: הרב יואל בן נון
אל: מגדים ז
"וירב בנחל- וילחם בנחל. ורבותינו אמרו: על עסקי נחל רב, ודן את עצמו: ומה בשביל נפש אחת אמרה תורה ערוף עגלה בנחל - בשביל כל הנפשות האלו לא כל שכן?! אם אדם חטא - בהמה מה חטאה?!
וכתב הרב יואל בן נון (מגדים ז
http://www.herzog.ac.il/main/megadim/7binnun.html, הערות 3-4): דברים
מוזרים אני שומע בכל שנה, גם 'מאוהדי' שאול וגם מראשי 'מתנגדיו', על שאול
'הרגיש', 'ההומניסט', אשר... 'רב עם הקב"ה על עסקי נחל' וחס על
נפשות עמלק, אבל התגלה כאכזר ללא תקנה בפרשת נוב עיר הכוהנים. הייתכן, באמת, לומר על מי שהרג בעמלק מאיש
ועד אישה, מעולל ועד יונק שהוא 'רגיש' ו'הומניסט' מפני שחמל על
המלך
ועל מיטב הצאן והבקר??
אילו
שיסף שאול את המלך אגג ואת כל לוחמיו עד האחרון וחמל על נשים וטף, היה
אולי מקום לגישה כזו, ולוויכוח כזה. אבל כפי שנהג שאול הקנאי לבני ישראל
ויהודה, אי אפשר ל'האשימו' ברחמנות אידיאולוגית
או ברגישות הומניסטית לא בעניין עמלק, לא בפרשת הגבעונים וכמובן, לא בנוב
עיר הכוהנים. גם המדרש לא התכוון לכך, לעניות דעתי.
אוהדי
שאול ומעריציו מוכיחים לפעמים עד כמה מקלקלת אהבתם, ובעיקר שנאתם לדוד, את
שורת ההיגיון והאמת. הם מתעלמים מקנאתו חסרת הפשרות של שאול, אשר 'הסיר את
האובות ואת הידעונים מן הארץ
' (שמו'א, כ'ח, ג); רדף והמית את הגבעונים
'בקנאתו לבני ישראל ויהודה
' (שמו'ב, כ'א, ב); רדף אחרי דוד והכה גם את
יונתן; ובעיקר הוציא להורג את שמונים וחמשה כוהני נוב, חפים מכל פשע,
וחיסל בקנאתו הפראית את נוב עצמה 'מאיש ועד אשה, מעולל ועד יונק, ושור
וחמור ושה לפי חרב
' (שמו'א, כ'ד, יט)...
לענ'ד,
המדרש, המובא בגמרא על שאול המרחם על עמלק, ודורש בפרשת עגלה ערופה כדי
לחוס על נפש אחת מעמלק, מבוסס בעצם על כך שהמקרא מקביל את לשון הצו בעמלק
עם התיאור בחיסול נוב, עיר הכוהנים:
טו 3
כב 19
עתה, לך והכיתה את עמלק
והחרמתם את-כל-אשר-לו
ולא תחמל עליו
ואת נב עיר-הכהנים
הכה לפי חרב
והמתה מאיש עד אשה
מאיש ועד אשה
מעלל ועד יונק
מעולל ועד יונק
משור ועד שה
מגמל ועד חמור
ושור וחמור ושה
לפי חרב
(רק גמלים אין להם!)
ברור,
שהמקרא עצמו מתכוון להשוות את שתי הפרשיות, ולהבליט את חמלת שאול על אגג
המרצח לעומת קנאתו הרצחנית בנוב, בגלל שנחשדה בשיתוף פעולה
עקיף
עם דוד.
מכיוון
ששאול לא חמל אלא על אגג
,
ולא על שום איש או אישה, עולל או יונק, לפיכך אין המדרש בא להביע אלא את
הציניות האכזרית ברחמים על אגג, ראש המרצחים, בשעת חיסולם של כל אנשיו. מה
שנאמר במדרש מפי שאול: 'ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות
הללו, על אחת כמה וכמה. ואם אדם חטא, בהמה מה חטאה, ואם גדולים חטאו,
קטנים מה חטאו...
', לא בא אלא להבליט את גודל הסתירה והאכזריות הצינית
בהתנהגותו של שאול, שחמל דווקא על נפש אחת בעמלק - נפשו של אגג - לעומת כל
הנפשות הללו בנוב עיר הכוהנים. המדרש אינו מתכוון ל'רגישות הומניסטית' של
שאול. לא הייתה כזו. זוהי אחת מהמצאות דורנו, עקב גרירת המקרא וגיבוריו
לתוך ויכוחי ימינו, מבלי לעיין בו כהלכה.