קוד: חיי שרה - מקום מגורי אברהם ושרה בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: רפאל בר אשר חגבי
אל:
בס"ד כ"ד חשון התשס"ו
חיי שרה – מקום מגורי אברהם ושרה
מקום מגורי אברהם ושרה - אוהליו של אברהם היו פרושים מחברון עד באר שבע.
מקום מגורי אברהם ושרה:
נאמר בתורה: "ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען" (בראשית, כ"ג, ב'), ומאידך גיסא לאחר עקדת יצחק נאמר: "וישב אברהם בבאר שבע" (בראשית, כ"ב, י"ט). הרש"י פירש: "נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, לפי שע"י בשורת העקידה...פרחה נשמתה ממנה ומתה" (רש"י-בראשית, כ"ג, ב'). כלומר, נובע מפירושו של הרש"י ששרה התגוררה ומתה בקרית ארבע. אם כן נשאלת השאלה: מדוע לאחר העקידה נאמר: 'וישב אברהם בבאר שבע', הלא שרה התגוררה בקרית ארבע?
נראה לענ"ד כי בית מגוריהם של אברהם ושרה בתקופת העקידה ומותה של שרה (בשנת קל"ז לחיי אברהם) היה בקרית ארבע, אך אוהליו של אברהם היו פרושים מחברון עד באר שבע. לפיכך כשחזר אברהם מן העקדה הלך תחילה לבאר שבע מקום מושבם של אוהליו, ומקום המועד לריב בין עבדי אברהם לעבדי אבימלך, וזאת בטרם ישוב לביתו אשר בקרית ארבע, משום שאברהם לא ידע ששרה מתה כבר בזמן העקדה. לפיכך כתב הרש"י: וישב אברהם בבאר שבע – "לא ישיבה ממש שהרי בחברון היה יושב י"ב שנה לפני עקידתו של יצחק" (רש"י- בראשית, כ"ב, י"ט). על כן פירש הרש"י: ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה (מהיכן בא?) - "מבאר שבע" (רש"י- בראשית, כ"ג, ב').
מקום מגורי אברהם בארץ ישראל הכתובים בתורה אינם סותרים זה את זה, כפי שהדבר עולה מפירושי הרש"י ומפורט להלן על פי גילו של אברהם:
מגיל ע"ה עד צ"ט - התגורר אברהם כ"ה שנה באלני ממרא, כפי שנאמר: "ויאהל אברם ויבא וישב אברם באלני ממרא אשר בחברון" (בראשית, י"ג, י"ח). דייק הכתוב לומר שאברהם עשה שתי פעולות: ויאהל, וישב. לומר לך שפרישת אוהלים לחוד ומגורים לחוד, וכן פירש הרש"י: ויאהל – "נטע אהלים לרועיו ולמקנהו" (רש"י- בראשית, י"ח, י" ב). כלומר, לאחר שנפרד אברם מלוט נטע את אוהלי רועיו מבאר שבע עד חברון ואת בית מגוריו קבע בחברון. הטעם לפרישה הנרחבת של אוהלי אברהם היתה: השתלטות על הארץ, הכנסת אורחים, הפצת ייחודו של האל, מרעה לבהמות, שליטה על מקורות המים, ואף קירבת מקום ללוט, כפי שפירש הרש"י: "בכל אשר תשב לא אתרחק ממך ואעמוד לך למגן ולעזר" (רש"י- בראשית, י"ג, ט'). לפיכך כתב הרש"י שאברהם עבר מחברון לארץ פלשתים מיד כשנהפכה סדום "מפני הבושה של לוט" (רש"י- בראשית, כ"א, ל"ד).
מגיל צ"ט עד קכ"ה - התגורר אברהם כ"ו שנה בארץ פלישתים (גרר נמצאת בין עזה לרפיח) כפי שנאמר: "ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים", ופירש הרש"י: "מרובים על של חברון, בחברון עשה כ"ה שנה וכאן כ"ו" (רש"י- בראשית, כ"א, ל"ד). כלומר, אוהליו של אברהם נפרשו מארץ פלישתים עד באר שבע. וכן נאמר: "על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם...ויטע אשל בבאר שבע... ויגר בארץ פלשתים ימים רבים" (בראשית כ"א, ל"א-ל"ד).
ודע, שבאר שבע היתה מקור המים לרועים בדרום ארץ ישראל, לפיכך התקיים בבאר שבע ריב תמידי על הבארות בין רועי אברהם ויצחק לרועי הפלשתים. מטעם זה נטע שם אברהם אשל, דהיינו, פונדק לאכסניא ובו כל מני פירות, הן על מנת לארח את הולכי המדבר והן כדי להוכיח לעולם את בעלותו על המקום ועל מקורות המים, וזאת למרות שבאר שבע לא היתה מקום מגוריו עם שרה אע"ה אלא קרית ארבע. וכן מצאנו שיצחק חזר וקרא לעיר באר שבע, שנאמר: "ויקרא אותה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה" (בראשית כ"ו, ל"ג), דהיינו, גם יצחק קרא למקום אוהליו בשם באר שבע, על מנת לבסס ולהוכיח את בעלותו על המקום.
מגיל קכ"ו עד קע"ה - התגורר אברהם מ"ט שנה בחברון כפי שפירש הרש"י: "מיד יצא משם וחזר לחברון ואותה שנה קדמה לפני עקידת יצחק י"ב שנה כך שנויה בסדר עולם" (רש"י- בראשית, כ"א, ל"ד).
העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)