מעשה ברופאת עיניים ותלמיד חכמים

קוד: מעשה ברופאת עיניים ותלמיד חכמים בתנ"ך

סוג: סיפור

מאת: רפאל ב"ר אשר חגבי

אל:

בס"ד כ' טבת התשע"ה
מוקדש לרפואתו השלמה של ר' משה בן שחום גמליאל הי"ו
מעשה ברופאת עיניים ותלמיד חכמים
בעזרת ה' יתברך, הנני משלם מס הכנסה וביטוח בריאות בסכומים של אלפי ₪ בכל חודש, מזה כארבעים שנה. למרות שברוב חסדו יתברך, לא ניזקקתי רבות לשירותי הבריאות המתקדמים. לפני כחצי שנה נשלחתי לבדיקת עיניים, למרות ראייתי הטובה מזה כשישים שנה ללא הרכבת משקפיים. חיטט חפר ובדק ד"ר חורחה הי"ו בעיני, והמליץ לי לפנות למומחה מיוחד המצוי במרפאות החוץ שבי"ח סוראסקי (איכילוב ת"א). ע"מ לוודא שראייתי תשאר טובה לשנים ארוכות. התקשרתי למרפאת העיניים הנ"ל, והתור לרופא המיוחד נקבע לכשלושה חדשים לאחר מכן, דהיינו, ליום כ' טבת התשע"ה (11.1.15) בשעה 12:35. לקחתי יום חופש מעיסוקי, הצטיידתי בטופסים, בבדיקות, בהפניות כנדרש, והופעתי לבדיקה מעט לפני הזמן שנקבע לי מראש.
המתנתי לתורי, והתקבלתי רק כשעתיים לאחר מכן אצל הד"ר גב' גולדנברג דפנה הממוחה המיוחדת. כשנכנסתי שאלתיה: "מדוע נדרשתי להמתין כשעתיים לאחר המועד המדוייק שנקבע לי מלפני כשלשה חדשים"?, הגברת השיבה לי: "ככה זה כאן, לא מוצא חן בעיניך, אל תבוא". ניסיתי להסביר למומחה הגדולה כי ההסכם ביננו הוא:שאני אתן לה במשך שנים רבות חלק מלחמי ומימי לפרנסתה ולפרנסת משפחתה, מידי חודש בחודשו, ע"מ שכאשר אצטרך את שירותיה היא תעניק לי אותם כראוי. אולם היא הסבירה לי שגם בלעדי משכורתה מובטחת ומאובטחת. לאחר שבדקה הטפסים, ההסטוריה הרפואית, וכו'. הגיעה הממוחית לסיכום שראייתי טובה מאוד, אך למרות זאת נדרש ממני לעבור תהליך של זריקות וצילומים בעיניים לאורך מספר חדשים. שאלתיה: "איך את מסבירה לי את זה, שמחד גיסא הראיה טובה, ללא צורך אף במשקפיים, ומצד שני נדרש טיפול ממושך ומורכב ע"מ שהראיה תהיה טובה"?. ענתה לי הד"ר עדנה: "אתה חייב להאמין ברופא שבאת אליו לבדיקה". אמרתי לה: "אני מאמין רק בה' יתברך". אמרה לי: "אז תלך אליו, למה באת אלי"?. אמרתי לה: "אני אלך אליו כעשיו, בתנאי שתחזירי לי עם הצמדה ורבית, את כל הכסף ששילמתי למס הכנסה ולביטוח הבריאות במשך ארבעים שנה". מיד נעתקה מגרונה מילת התדהמה: "ואווו".
ממעשה זה הובהרו לי ביתר שאת דברי המשנה (קידושין, פ"ד, משנה יד): "טוב שברופאים לגיהנם" משו שאינו "משבר לבו למקום" (רש"י, קידושין, פו.). כלומר, נראה כי האיסור לדור בעיר שאין בה רופא (ירושלמי, קידושין, פ"ד דף סו), מכוון לרופא ירא שמים. אולם, באם לא נמצא רופא כזה, נקבע בהלכה (קצש"ע, קצב, ג): "התורה נתנה רשות לרופא שירפא, שנאמר: 'ורפא ירפא' (שמות, כ"א, י"ט), ולכן אין לו להחולה לסמוך על הנס, אלא חייב להתנהג בדרך העולם לקרות לרופא שירפאהו, וכבר כמה חסידי עולם נתרפאו על ידי רופאים. ומי שמונע את עצמו לקרות לרופא, שתים רעות הנהו עושה, האחת דאסור לסמוך על הנס במקום שיש סכנה, ודבר זה גורם שיזכרו עונותיו בשעת חליו, ועוד דהוי יוהרא וגיאות שסומך על צדקתו שיתרפא בדרך הנס, ויש לו לקרוא להרופא היותר מומחה. ובכל זאת, לבו יהא לשמים, ויבקש רחמים מאת הרופא הנאמן יתברך שמו, ואך בו יבטח לבו".
העל"ה רפאל ב"ר אשר חגבי