קוד: סגולות לשמירה בקריאה בצורת המנורה בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: hagay_r@tahal.com
אל:
סגולה לשמירה בקריאה בצורת המנורה
להצלחת עו"ד ישי חגי
חכמי הקבלה הפליגו בשבח סגולות קריאת "למנצח בנגינות" (תהלים, ס"ז) בצורת מנורת המקדש, משום שדוד המלך ע''ה רמז במזמור זה על הרבה סודות ונפלאות, אשר ה' יתברך הראה למשה רע"ה במנורת המשכן, שנאמר: "כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה" (במדבר, ח', ד'). לפיכך קריאת "למנצח בנגינות" (תהלים, ס"ז) בצורת מנורת המקדש, מועילה בין היתר: כנגד עין רעה, לשמירה, לעת צרה, לפרנסה, לברכה, לרפואה, לבנים זכרים, לזיווג הגון, וכו'. כמו כן, קריאת המזמור בצורת המנורה, נחשבת לפני המקום כאילו הקורא הדליק את הנרות במנורה אשר בבית המקדש, ומובטח לו שהוא יהיה בן העולם הבא. בנוסף לכך מובא בשם חכמי הקבלה: כי מי שיראה מזמור זה מצוייר בצורת המנורה בכל יום, ימצא חן וחסד ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. על כן טוב לומר בכל יום מזמור זה בצורת המנורה, בכל שעה משעות היממה, גם ביום וגם בלילה, למרות שע"פ חכמי הקבלה (החיד"א, ברכי יוסף, או"ח, רל"ח, ב, בשם גורי האר"י) אין לקרוא תנ"ך בלילה, מפני שהלילה הוא זמן שליטת הדינים בעולם, אך את המזמור הזה מותר לומר אף בלילה כדרך של סגולה, כשם שאומרים בלילה גם את הפסוקים מספר התהלים, בתפילת הדרך, ובקריאת שמע שעל המיטה, כסגולה לשמירה. לפיכך בטרם קריאת המזמור יש לומר: יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתעלה לפניך לרצון קריאתי את המזמור בצורת המנורה, ככוונות משה רע"ה ודוד המלך, ותועיל לי (לברכה, לרפואה, וכו') אמן. לאחר מכן יש להתבונן בציור מזמור תהלים פרק ס"ז הכתוב בצורת המנורה, כאשר פסוק א' משמש כשבעת נרותיה, ופסוקים ב'-ד' ופסוקים ו'-ח', משמשים ששת קנות המנורה משני צידיו של פסוק ה', אשר הוא משמש כנר האמצעי. וזה הוא נוסח המזמור:
תהלים פרק ס"ז:
(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר:
(ב) אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:
(ג) לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ:
(ד) יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
(ה) יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה:
(ו) יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם:
(ז) אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ:
(ח) יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
לצורך העמקה בכוונות המזמור בצורת המנורה, מובא להלן מקצת מסודותיו של מזמור ס"ז, וחלק מן השמות הקדושים הכלולים בסביבות ציור המנורה. יש לזכור כי אסור לבטא את השמות הקדושים הנובעים מן הפסוקים, אך מותר לומר רק את שמות האותיות ולכוון בשמות במחשבה. כמו כן, יש לומר את המלוא התיבות הנובעות מראשי התיבות של השמות הקדושים, לצורך יעילות הסגולות הנובעות מהם, כפי שמפורט להלן:
סגולות כנגד עין רעה:
בפי בפע עבץ עלש אמד קאד שב עינה בי:
בפי בפע עבץ עלש - ראשי תיבות- "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר" (בראשית, מ"ט, כ"ב).
אמד קאד שב עינה בי – ראשי תיבות- "אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא" (ברכות, כ.).
סגולות לפרנסה טובה:
פאי צדנלבש חתך:
פא"י - ראשי תיבות - "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ", ככתוב: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהלים, קמ"ה, ט"ז). "יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ" = ראשי תיבות של "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" = פ.א.י. (80+1+10) = 91 = מלאך (40+30+1+20).
צדנלב"ש - ראשי תיבות – צרי דבש נכה לוט בטנים ושקדים, ככתוב: "וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (בראשית, מ"ג, י"א).
חת"ך סופי תיבות – "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" (תהלים, קמ"ה, ט"ז).
צום הכם – סופי התיבות של שלושת הפסוקים אשר משני צידי המנורה:
סופי התיבות של הפסוקים בקני המנורה בצד ימין = צום – סופי תיבות - אָרֶץ: אֱלֹהֵינוּ: כֻּלָּם:
סופי התיבות של הפסוקים בקני המנורה בצד שמאל = הכם – סופי תיבות - סֶלָה: יְשׁוּעָתֶךָ: כֻּלָּם:
שלושה הקנים מימין ושלושה הקנים משמאל, מביטים לעבר הקנה האמצעי של המנורה, אשר הוא מסמל את השפע האלהי היורד מהקב"ה, אשר הוא זן ומפרנס את הכל.
בצד הימיני של קני המנורה נכתב: ולה מהו הודו – ראשי תיבות - "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (בראשית, כ"ז, כ"ח). וכן נכתב: ושי אוו ולע – ראשי תיבות – "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים" (בראשית, כ"ח, ג').
סגולות להנצל מגזרות קשות:
בצד השמאלי של קני המנורה נכתב: ייא רוא אוח ונח לנע ווו – ראשי תיבות – "יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה" (שמות, ל"ד, ו'-ז'). וכן נכתב: צו"ם שהוא גימטריה קו"ל, ממו"ן, אשר הם כנגד תשובה תפילה וצדקה, ומספרם של כל אחד משלושת השמות הללו הוא כמנין צו"ם= 136.
צו"ם = ראשי תיבות: צדקה ותפילה מעבירים. כמובא במדרש: "רבי אליעזר אומר: שלושה דברים מבטלין גזרה קשה, אלו הן: תשובה, ותפלה וצדקה" (תנחומא, נח, ח).
הכ"ם = גימטרית כ"א מן המילים: אדני, הלל, ומספרם של כל אחד משלושת השמות הללו הוא כמנין הכ"ם = 65. ויאמר: "הוֹדוּ לַיקֹוָק כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים, קל"ו, א'), כמובא בגמ': "לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל" (ברכות, לב.).
סגולות לשמירה:
יאמר: "שִׁוִּיתִי יְקֹוָק לְנֶגְדִּי תָמִיד".
כמב"א = ראשי תיבות – "כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט" (תהלים, ט"ז, ח').
כמי"ל לב"ד = ראשי תיבות – "כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהלים, צ"א, י"א).
לק"י = ראשי תיבות – "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְקֹוָק" (בראשית, מ"ט, י"ח).
אגל"א = ראשי תיבות – "אתה גבור לעולם אדני".
סגולות להתעלות בקדושה בכל יום:
יאמר: "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ" (תהלים, קי"ט, קס"ד), "הכא רזא דכל שביעיות מסטרא דשכינתא דאתקריאת שבע, מסטרא דצדיק, דאיהו שביעי לבינה ואיהי בת שבע מסטרא דאימא עלאה, דאתמר בה: "שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ" (תהלים, קי"ט, קס"ד), שבע שמהן אינון: אב"ג ית"ץ, ובהון מ"ב אתוון, כלל אתוון ותיבין הם תשע וארבעין, אימא עלאה 'שנת החמישים שנה' דבה 'וקראתם דרור', בה תהא שכינתא תתאה דרור פדות ושביתה לישראל, דאתמר בהון: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (בראשית, כ"ח, י"ד).
וכן יאמר את חלוקת מ"ב (שהם גימטריה של עשר מאמרות ול"ב נתיבות = כ"י ב"י חשק ואפלטהו) התיבות לפי הימים (האות ה' הוחלפה באות ק'):
יום ראשון – מידת החסד - כנגד אברהם: אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה – אב"ג ית"ץ – יכוון בלבו את שם יֶקוק בניקוד סגול.
יום שני – מידת הגבורה - כנגד יצחק: קבל רינת עמך שגבנו טהרנו נורא – קר"ע שט"ן – יכוון בלבו את שם יְקוק בניקוד שוה.
יום שלישי – מידת התפארת - כנגד יעקב: נא גיבור דורשי יחודך כבבת שומרם – נג"ד יכ"ש – יכוון בלבו את שם יֹקוק בניקוד חולם חסר.
יום רביעי – מידת הנצח - כנגד משה: ברכם טהרם רחמי צידקתך תמיד גומלם – בט"ר צת"ג – יכוון בלבו את שם יִקוק בניקוד חיריק.
יום חמישי – מידת ההוד - כנגד אהרן: חסין קדוש ברוב טובך נהל עדתך – חק"ב טנ"ע – יכוון בלבו את שם יֻקוק בניקוד קובוץ.
יום שישי – מידת היסוד - כנגד יוסף: יחיד גאה לעמך פני זוכרי קדושתך - יג"ל פז"ק – יכוון בלבו את שם יקוק בניקוד שורוק: יוּ, קוּ, ווּ, קוּ.
יום שבת – מידת המלכות - כנגד דוד: שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות - שק"ו צי"ת – יכוון בלבו את שם יְקֹוָק בניקוד: י' בשוה, ק' בחולם חסר, ו' בקמץ, ק' ללא ניקוד.
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד – בשכמל"ו.
ויסיים בפסוקים: "צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו. קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם" (תהלים, קמ"ה, י"ז-י"ט). "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים, ו', ד').
"זכאה חולקיה מאן דקרי למלכא וינדע למקרי כדקא יאות, ואי איהו קרי ולא ידע למאן קרי, אתרחיק קודשא בריך הוא מניה, דכתיב: 'קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו וגו'. 'קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו', למאן קרוב?, חזר ואמר: 'לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (זוהר, דברים, האזינו, רצז.).