קוד: על "מאין באנו" מאת ישראל קנוהל בתנ"ך
סוג: סקירה
מאת: חגי הופר
אל:
מאין באנו/ ביקורת מאת חגי הופר
הספר "מאין באנו – הצופן הגנטי של התנ"ך" מאת פרופ' ישראל קנוהל (דביר 2008) מציע תשובה חדשה לשאלה כיצד נוצר עם ישראל העתיק. ביקורתי היא קומנטר – או אף סופר-קומנטר (ביקורת המתייחסת לביקורות קודמות) – מאוחר, אשר נכתב בשנת 2014, ומכיוון שניתן למצוא תמצית של הנאמר בספר במאמרי ביקורת שונים, שאת חלקם אציג בהמשך, ואף בויקיפדיה בערך הספר [1], אציג כאן רק את עיקר הטיעון ואדון בו.
קנוהל טוען שאת עם ישראל הקדום הרכיבו שלוש קבוצות שונות, אציג אותם לפי סדר הופעתן בספר ולא לפי הסדר הכרונולוגי:
הקבוצה הראשונה היא הלויים. קנוהל טוען שהם נקראו כך משום שהם נלוו מאוחר יותר לבני ישראל. הוא משער שקבוצה זו יצאה ממצרים בסביבות שנת 1208 לפנה"ס, כשהיא מונה כ-500 נפשות. ראייה לכך היא העובדה כי בשבט לוי לבדו מצויים שמות מצריים רבים, כמשה וכפינחס ועוד, ואף בתקופה מאוחרת יותר, בני עלי הם חופני ופינחס. את הכתוב המנמק את העיקוף שעשו באמירה "פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה" הוא מסביר לא כמלחמה בכנען, אלא זו של מלך מצרים, מרנפתח, שנערכה באותו איזור. קבוצה זו לא קיבלה נחלה בארץ וכך הם השתלבו ככוהני העם. לא ברור ולא מוסבר כיצד הצליחו לקבל כזרים את התפקיד הנחשק הזה. כמו כן הוא מזהה אותם עם העפירו-חבירו, זיהוי ישן שנשלל, אך עתה בא בהקשר חדש.
ועדיין נשאלת השאלה מניין המספרים הגדולים בסיפור יציאת מצרים. הקבוצה השנייה עונה על השאלה הזו.
הקבוצה השנייה היא קבוצה ההיקסוס הידועה, ששלטה במצרים כמאה שנה באמצע האלף השני לפנה"ס. אז היא גורשה, כשדבר זה יכול להסביר, לדעת קנוהל, את החלופה הנמצאת במקרא בין לשון בריחת העם ובין לשון גירושו. קבוצה זו אחראית לסיפורי יוסף. קנוהל מזכיר בהקשר זה את ראשית הכתב האלפביתי, שממצאים שלו נמצאו הן במצרים והן בישראל, אך דומני שכאן הטענות חלשות יותר באופן כללי. יותר מכל הזכיר לי חלק זה את סרטו של שמחה יעקוביביץ' – "פענוח יציאת מצרים", והדבר אינו מהווה מחמאה לחוקר אקדמי.
ועדיין נשאלת השאלה האם יש גרעין היסטורי לסיפורי האבות? כן, אומר קנוהל, ומציג קבוצה שלישית.
הקבוצה השלישית באה מחרן, כפי שהכתוב המקרא אומר על אברהם. היא באה במאה ה-13 לפנה"ס והביאה איתה תרבות חורית. עדות לכך משמשות השפות העברית והחורית, הדומות זו לזו באופנים רבים, למרות מקורן השונה. אך יותר מכך, מעידים על כך אמצעי הפולחן שנמצאו בישראל והם בסגנון חורי-חיתי, משום שאם באמצעי המחייה אפשר להיות מושפעים מהאזור בו אתה חי, הרי שלאמצעי הפולחן לוקח יותר זמן להשתנות.
אלה אם כך שלושת הקבוצות שהיוו את העם.
ובכל אופן אוסיף כמה מילים על טענות המשנה: קנוהל אומר, כי בחרן היה האל דגן והגולים שבאו משם המירו אותו באל הכנעני אל, כפי שמשתקף מהשם שנתנו לעצמם – ישראל, משלשון שררה. אף כי אל יוצג באמצעות שור, כך שניתן לגרוס גם שור-אל. בשמות נאמר "ושמי ה' לא נודעתי להם", משום ששם זה, יהו-ה, בא רק עם הלויים, והם הכירו אותו דרך הנוודים בסיני, שנקראו בתעודות "שסו-יהו", ואשר היה נהוג אצלם גם לא לייצג את האל בפסלים. בד בבד, קנוהל מקבל עקרונית את התזה של פרויד, כי ישראל קיבלו את עקרון העבודה לאל אחד, המונולטריות, מאמונת אחנאתון המצרי, ששלט רק 17 שנים ואשר מחליפו, תות-ענך-אמון, החזיר את אמונת המצרים לקדמותה. מעבר לקושי לשער שהייתה לו השפעה כזו ודווקא על העברים, הרי שיש כאן, לדעתי, כפילות מסוימת בהסבר.
האל החדש יהו-ה השתלב תחילה כבנו של אל ורק לאחר מכן כאל עצמו וכמחליפו. שבתחילה הוא לא נתפש כאל יחיד אנו יכולים ללמוד, למשל, מהכתובת – "ליהו-ה ולאשרתו" ועוד. רק מאוחר יותר, הנביאים אליהו ואלישע, ואחר-כך הושע, ישעיה ועוד, לחמו למען אחדות האל. סיפור העגל משקף זאת. אין הוא אלא שיקוף למלחמה מאוחרת נגד העגלים שהציב ירבעם בבית אל ובדן. גם בניו של אהרון, נדב ואביהו, מסמלים את בני ירבעם, נדב ואביה. כך, אם אל הוא השור, בנו הפך לעגל. מעמד הר סיני מוסבר על-ידי היעדרו במקומות אחרים בתנ"ך, בעיקר כמה מזמורי תהילים (מסורת הלויים) המדברים על יציאת ה' והתגלות ה'. כלומר, זהו עיבוד מאוחר, כשמושג הברית לקוח מהמסורת החורית שהביאו המתיישבים הראשונים. את בשורת הלויים קיבלו הישראלים בברית המתוארת ביהושע כד'. אך קשה לאשש טענה זו, לדעתי, מכיוון שבתנ"ך הברית מחודשת פעמים רבות [2].
ועוד אומר קנוהל, הכתובים בתורה מאת הישראלים יושבי כנען הם אנתרופומורפיים, בעוד החלק הכהני בתורה אינו כזה (ויש עוד הבחנות). אך הוא מבדיל גם בין אמונת משה, הדומה לזו של אחנאתון, כאמור, בין הציוויים, כולל הקורבנות, שלדעתו אינם מאת הלויים. אני מוצא קושי מסוים בצירוף שתי הסברות האלה יחדיו. כמו כן, ה' הוא אל קנא ביחס לאלוהים אחרים, אך למונח יש גם משמעות מינית, וכך לה' נעדר המיניות והזוגיות יש בכל זאת בת זוג – עם ישראל. לדעת ישעיה – זאת בעקבות עליית אשור והשינויים הפוליטיים - כל העמים בסוף יכירו את ה', אך מיכה חולק עליו. ורק אצל ישעיה השני מנוסח סוף-סוף המונותיאיזם השלם, וזאת מתוך ויכוח עם דת זרתוסטרא.
כשחשבתי על דרך לסכם את הספר חשבתי להזכיר את ספרו המאוחר יותר של קנוהל - "השם", בו הוא מעלה תיאוריה מוזרה, לפיה התנ"ך עושה שימוש בערך הגימטרי של שם ה', 26, ועוד מעין זה. כאן, המסנגרים יאמרו שזה יצירתי, ואילו המקטרגים יאמרו שזה פנטזיונרי. ובאותו אופן אפשר להתייחס לספר הנוכחי.
והנה, כשסקרתי את הביקורות שנכתבו על הספר ראיתי שאותו יחס כפול אכן בא לידי ביטוי בהן:
חגי דגן אומר: "... אבל לעת הזאת היא אחד מסיפורי היסוד המשכנעים והקוהרנטיים ביותר שנתקלתי בהם על מוצא השבטים האלה, שייקראו לימים יהודים" [3].
לעומת זאת, יעקב שביט אומר: "בספרו "מאין באנו: הצופן הגנטי של התנ"ך" מציע ישראל קנוהל שחזור של יצירת עם ישראל ושל התגבשות אמונתו הבנוי כולו על כרעי תרנגולת וקישורים דמיוניים" [4].
אז מי צודק? יבוא השלישי המפשר ויכריע ביניהם. וכך תומר פרסיקו אומר: "יחד עם זאת נדמה לי שקנוהל לא ניסה לבסס כאן אמת אמפירית ודאית, אלא במידה רבה להגיש הצעה לראייה חדשה של ההיסטוריה, [ראייה שגם אם לא ניתן להוכיח אותה בשלמות, היא לא פחות, וכנראה אף יותר, תקפה מזו השוללת כל ביסוס היסטורי לסיפורי התנ"ך]" [5].
וזה נכון: אני לא חושב שיש די ראיות בכדי לבסס את התיאוריה של קנוהל וככזו היא נותרת בגדר השערה בלבד, הגם שהיא מגובה בכמה מעין-ראיות, אך מאידך גם אין די ראיות השוללות אותה. אני מודה שכאשר קראתי את ספרו הדברים נראו לי מתקבלים על הדעת ואף מפעימים, ועם זאת נותרה לי תחושה של רקיחת חומרים מלאכותית ואף מגמתית. אנסה להסביר (לעצמי קודם כל) מדוע.
מבחינת החיוב: התיאוריה המינימליסטית רואה בסיפורי האבות ויציאת מצרים מיתוסים לא ממשיים. דוגמא לכך ניתן למצוא בספרו של פינקלשטיין "ראשית ישראל", וראו ביקורתי עליו [6]. אלא שתיאוריה זו משאירה תמיהה אחת עקרונית והיא – כיצד ומדוע עם יבדה לעצמו היסטוריה ועוד כזו של שעבוד לא מחמיא. השאלה הזו נשאלת בין היתר גם באנציקלופדיה המקראית בערך "יציאת מצרים" ומובילה את כותביה להאמין שזו אכן התרחשה. אז נכון שהאנציקלופדיה הזו די ישנה והיא אף שמרנית מאוד באופייה, ונכון שזו שאלה כללית-פילוסופית ולא מסתמכת על ממצאים אלא על השערה, אבל עדיין היא נראית בעיניי הגיונית ולכן מקשה עליי. והנה בא ספרו של קנוהל ומציע אפשרות לפתרונה. די אם נחלק את התיאוריה שלו לשלוש תיאוריות נפרדות ונקבל, לצורך העניין, רק את הראשונה, המבוססת ביותר מביניהן, זו התיאוריה על הלויים, וכבר מצוי לנו הסבר מתקבל על הדעת כיצד נוצר סיפור יציאת מצרים. אני עצמי תמיד חשבתי בכיוון דומה, שיתכן שהייתה יציאה מינורית יותר, שלכן לא השאירה עקבות במדבר או ברישומי המצרים.
ומבחינת השלילה: בעיקר קשה להבין מה גרם לאיחודן של שלושת הקבוצות הנבדלות האלה לכדי עם אחד? וכמו שכבר שאלתי, כיצד קיבל שבט לוי, האחרון להצטרפות, את תפקיד הנחשק של כהני העם? הם אמנם הביאו בשורה חדשה, כדברי קנוהל, אך מדוע על האחרים לקבלה? וכן כיצד שלוש קבוצות אלה נהפכו בסופו של דבר ל-12 שבטים? וכן הלאה שאלות, גם בשאר הנושאים שעלו בספר ולא נידונו פה.
לבסוף, יעקב שביט שהזכרתי מעלה את הסברה כאילו קנוהל כתב את ספרו מנימוק אידיאולוגי, לבסס את קדמות ישראל בארץ. איני יודע אם זה כך, אך בכל אופן ספרו עולה בקנה אחד – עד כמה שספר אקדמי יכול – עם התפישה הדתית, וקנוהל הוא אדם דתי אורתודוכסי. כך למשל עונה הרב ברוך אפרתי לשאלה על הספר: "יש בספר הזה כפירה בכמה מיסודות התורה (מאין הגיעה האומה שלנו, כיצד גובשה תורת ד´ וכדומה), אך יש בו גם מענה על כמה טענות כפירה אחרות" [7].
ועדיין קשה לי להבין כיצד בעל תפישות כאלה יכול עדיין להיות אדם דתי. אמנם פרופ' לייבוביץ המנוח היווה דוגמא לאדם המתמחה במדעים ועדיין נשאר דתי, אך גם הוא דחה את ממצאי ביקורת המקרא, במעט שהתייחס לכך. והנה לפנינו אדם שלא מאמין בסיפורי התנ"ך המרכזיים ובכל אופן שומר על חוקיו, קשה לי להבין זאת. אם לא היה מעמד הר סיני, אז למה?
כהערת אגב מחויכת אוסיף, כי מבחינת המחזירים בתשובה יש כאן בעיה רצינית, כי גם אם נניח ש-500 הלויים נכחו במעמד הר סיני, הרי שאין להם עדיפות על פני אותו מספר מדויק של אנשים ונשים – 500 – שחזו בישוע הנוצרי חוזר מן המתים, על פי המסופר בברית החדשה. אך אעיר עוד, שהשאלה כאן היא היסטורית יותר מדתית, וכי ניתן להקביל אותה לויכוח הניטש סביב השאלה האם טרויה ההומרית התקיימה בממשות או לא.
שורה תחתונה – יצירתי או פנטזיונרי, בכל מקרה מעניין. זוהי דוגמא קלסית למעט – כ-170 עמודי טקסט בסך הכול – המחזיק מרובה.
[1] http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%95_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)
[2] http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t0624_2.html
[3] http://www.haaretz.co.il/1.1353536
[4] http://www.haaretz.co.il/1.1354861
[5] http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/780/716.html
[6] http://nuritha.co.il/node/28373/critic#internal-28374
[7] http://www.kipa.co.il/ask/show/227519