ה' לא צריך את החטאים או הצדקות שלנו

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

איוב לה:

ו אִם-חָטָאתָ, מַה-תִּפְעָל-בּוֹ;    וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ, מַה-תַּעֲשֶׂה-לּוֹ.

 ז  אִם-צָדַקְתָּ, מַה-תִּתֶּן-לוֹ;    אוֹ מַה-מִּיָּדְךָ יִקָּח.

 ח  לְאִישׁ-כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָ;    וּלְבֶן-אָדָם, צִדְקָתֶךָ.

 המשמעות: חטאינו או צדקותינו לא מועילות לה' או גורעות ממנו, אף כי בודאי יש לו עניין בהן.

בעניין החטאות מצאנו גם:

ירמיהו ז19: "האתי הם מכעסים נאם ה' הלוא אתם למען בשת פניהם".

בעניין הצדקות מצאנו גם, עניין קרוב ולא לגמרי זהה:

ישעיהו סד5: "ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו".

ושני הדברים מסוכמים יחד בפסוק ח' – הרשעה והצדקה היא לאיש עצמו ולא לה'!

 

וכן כותב מצודת דוד:

לאיש כמוך - שיש לו ערך עמך בעצם ועמך ישב בקרבך לו יזיק רשעך אשר תעשה לו וכן לו יועיל הצדקה אשר תעשה עמדו אבל לא לה' וכאומר והנה בהיות כן אין על המקום לשלם גמול לאדם לא בעבור המנעו מן החטא ולא בעבור עשות הצדק אולם הגמול הבא לאדם הוא בטובו הגדול ובחסדו הרב.

[וקרוב לזה גם:

דברי הימים א כט14: "וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת כי ממך הכל ומידך נתנו לך" .]