קוד: ירמיהו יח בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
שעררת עשתה מאד בתולת ישראל
יח,יג לכן כה אמר יהוה, שאלו-נא בגוים, האם מישהו שמע על מעשים כאלה: שערוריה רבה (מעשה מחריד בחומרתו) עשתה בתולת ישראל. יח,יד היעזוב שלג את הלבנון מחמת איזה סלע בשדה: היתכן כי מים הנוזלים ממעיינות רחוקים ינטשו ויעזבו (והמעין יהפך למעין אכזב). יח,טו ובני עמי [שכל קיומם תלוי בי] שכחוני, לאלילים יקטרו; והאלילים הכשילו את העם, שהלך בשבילים הסלולים מימי עולם (כלומר בדרכי האבות), והטום אל דרכים לא סלולות. יח,טז [הדבר יגרום ש]תהיה ארצם שממה, העובר עליהם ישרוק מתמהון או משמחה על מפלתם; וישתומם ויניד בראשו. יח,יז כמו רוח-קדים (רוח מזרחית המפזרת את המוץ) אפזרם לפני האויב; וביום אידם (אסונם) יפנו לאויב את העורף ולא את הפנים. {ס}
זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה
יח,יח [מזימות אנשי ענתות כנגד הנביא:] ויאמרו, לכו ונחשבה על-ירמיהו מחשבות (כיצד לאבדו)--כי לא-תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא (יש מלבדו עוד כהנים חכמים ונביאים); לכו ונלשין עליו, ואז לא נצטרך יותר להקשיב לדבריו. יח,יט הקשיבה יהוה אלי; ושמע לקול יריבי (אשר יחרשו עלי מזימות). יח,כ הישולם תחת-טובה רעה, כי חפרו בור להפילני ולהשמידני; זכור את עמידתי לפניך, לדבר עליהם טובה, להשיב את-חמתך מהם. יח,כא לכן תן את-בניהם לרעב, ושפוך את דמם על-ידי-חרב, ותהינה נשיהם שכולות (מהבנים) ואלמנות (מהבעלים), ואנשיהם יהיו הרוגי מות; בחוריהם מוכי-חרב במלחמה. יח,כב תשמע זעקה מבתיהם, כי-תביא עליהם גדוד פתאם: כי-כרו שוחה (בור) ללכדני, ופחים (רשתות) טמנו לרגלי. יח,כג ואתה יהוה ידעת את-כל מחשבותם עלי למות (התכנון שלהם כיצד להרוג אותי)--אל-תכפר על-עונם, וחטאתם מלפניך אל-תמחה; ויהיו מוכשלים לפניך, בעת כעסך עשה בהם שפטים. {ס}