קוד: ישעיהו כו בעברית מדוברת בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתמר כהן
אל:
ה' תשפת שלום לנו
כו,יב יהוה, תשים לנו שלום: כי אתה גרמת לכל מה שנעשה לנו. {ס}
כו,יג יהוה אלהינו, אדונים זולתך נעשו בעלים לנו; ובכל זאת רק את שמך נזכיר. כו,יד המתים, לא-יחיו--והרפאים, לא-יקומו; לכן כשצווית עליהם כליון והשמדתם, נאבד כל-זכר למו (כי המתים כבר לא יקומו). כו,טו הוספת יהוה לעמך טובה, הוספת לעמך טובה ונכבדת; הגדלת את שמך בכל -קצוי-הארץ. {פ}
כו,טז יהוה, בצר לעמך זכרוך ופנו אליך; יצקו לחש (התפללו) אליך, כשייסרת אותם. כו,יז כמו הרה (אשה בהריון) שמתקרב עת לדתה, תתייסר ותזעק בחבליה (בכאביה)--כן היינו לפניך, יהוה. כו,יח הרינו והתייסרנו, ומכל הסבל לא נושענו, אלא כאילו ילדנו רוח שאין בו ממש; ישועות לא-נעשו בארץ, ולא-יצאו יושבי תבל [מהצרות]. כו,יט בני ישראל שנחשבו כבר למתים יקומו לתחייה (בניגוד לפסוק יד האמור ברשעים); הקיצו ורננו שוכני עפר (המתים), כי הטל היורד מה' הוא טל של חיים ותחייה, והארץ תוציא מתוכה את הרפאים (המתים). {פ}
הנה ה' יצא לפקד עון ישב הארץ
כו,כ לך עמי בא בחדריך, וסגר דלתך בעדך; התחבאי לרגע קט, עד-יעבור-זעם. כו,כא כי-הנה יהוה יצא ממקומו, להעניש את יושב-הארץ על עוונו; וגלתה הארץ את-דמיה (הדם השפוך שכיסתה עליו), ולא-תכסה עוד על-הרוגיה. {פ}