אלוהים ראיתי - רוח המת, והתיאוריה על מוצא הדתות

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

שמואל א, כח:

שאול אצל בעלת האוב בעין דור (נקרא היום ב-929):

(יא)וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶת-מִי אַעֲלֶה-לָּךְ וַיֹּאמֶר אֶת-שְׁמוּאֵל הַעֲלִי-לִי:

(יב)וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת-שְׁמוּאֵל וַתִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-שָׁאוּל לֵאמֹר לָמָּה רִמִּיתָנִי וְאַתָּה שָׁאוּל:

(יג)וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל-תִּירְאִי כִּי מָה רָאִית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל-שָׁאוּל אֱלהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן-הָאָרֶץ:

 

מה הכוונה אלוהים?

רש"י

אלהים ראיתי עולים מן הארץ - מלאכים שנים , משה ושמואל, שנתיירא שמואל שמא אני מתבקש בדין, והעלה משה עמו (כדאיתא בחגייגה ד ב)

 

מצודת דוד

אלהים - רצה לומר, אדם גדול , וכן (שמות כב כז) אלהים לא תקלל

עולים - לפי שאמרה אלהים בלשון רבים כי כן יאמר בדרך לשון כבוד על ענין אדנות, לזה אמרה גם עולים בלשון רבים, וכן (לעיל ד ח) האלהים האדירים האלה וגו' המכים

 

ואזכיר גם את הרמב"ם במו"נ א, ב:

"הקשה לי אדם מלומד לפני שנים קושיא מופלאה, ראוי להתבונן בקושיא ותשובתנו בתירוצה, ולפני שאזכיר את הקושיא ותירוצה אומר, כבר ידע כל עברי כי שם אלהים משותף לה' ולמלאכים ולדיינים מנהיגי המדינות, וכבר ביאר אנקלוס הגר ע"ה - ונכון הוא מה שבאר - כי אמרו:

והייתם כאלהים יודעי טוב ורע

הכוונה בו העניין האחרון, אמר ותהון כרברבין".

 

כלומר, לפי רש"י הוא נקרא אלוהים על שום מלאכותו, לפי המצודות על שום גדלותו (או בניסוח הרמב"ם – דיינותו, היותו שופט), ולפי הרמב"ם אפשר לפרש הן כך והן כך.

אני רוצה ללכת בדרך המציעה שהוא נקרא כך על שום "מלאכותו", או בניסוח שלי – על שום היותו רוח מת, ולומר:

ישנה תיאוריה מאוד מקובלת הטוענת כי מוצא הדתות כולן, ומוצאו של מושג האלוהים עצמו, היא ברוחות המתים שהיו מקודשות בעמי קדם. אם כך, אולי ניתן למצוא כאן רמז תנ"כי לנכונות של התיאוריה הזו, או לפחות לייתכנותה. [1]

---

[1] ראו למשל:

רוחות המתים מופיעות לרוב בדתות פגאניות קדומות, ומייצגות את רוחותיהם של אבות השבט הקדמוניים, שהם האלים הקדומים במערכות פגאניות רבות. בכך מקבילה דמותן לזו של "רוח האלוהים" ביהדות. בספרו של קלוד לוי־שטראוס "הטוטמיזם היום" (המתאר את מצב המחקר בנושא הטוטם בשנות השישים) משתמש המתרגם אבנר להב בביטוי "רוחות קדמוניות", המתייחס, כפי הנראה, לרוחותיהם של האבות הקדמונים המתגלים אל ילדיהם, בני השבט החיים. את הדמויות האלו מקביל המחבר למלה "אלילים", המציינת בעברית אלים במערכת פגאנית. אבל המתרגם משתמש באותה מלה גם כדי לציין ישויות שונות השולטות בגורלו של האדם. החשובה ביותר ביניהן היא "מאנידו", או ה"רוח הגדולה מאניטו", כפי שהיא נקראת לעיתים; רוחות אחרות הן הישויות המתבטאות בתופעות השמש והירח, וקיימות עוד רוחות הפחותות בחשיבותן מאלה. השימוש באותה מלה לשני מושגים שונים מערפל את ההבדל בין הישויות העליונות לבין הישויות האנושיות המתות.

http://www.haayal.co.il/story?id=1897&NewOnly=2&LastView=2015-10-17%2016:01:57